|
||||
|
||||
נכון ולא נכון. אמנות הפליטים אכן נחתמו בשנות ה-50 וה-60 תחת הרושם של מיליוני הפליטים והעקורים של המחצית הראשונה של המאה ה-20. אבל בזמן שהאמנות נחתמו ונכנסו לביצוע היו יחסית מעט מאד פליטים, ביחס למה שקורה היום. אין לי מספרים להוכיח, אבל לדעתי היום יש יבשת שתיים שתושביהן רובם ככולם היו מהגרים אילו יכלו. זה לא דומה למצב בשנות ה-60. באשר לישראל, תמיד הרגשתי אי נוחות ביחס לצדקנות הישראלית-יהודית. אני זוכר את האופן בו דיברו על שוויץ כאילו היתה שותפה לפשעי הנאצים וזאת למרות ששוויץ נתנה מחסה במהלך מלחמות העולם לפליטים במספר די מכובד. כעת ישראל משלמת את המחיר על צדקנותה לשעבר. אכן הרעיון של גירוש למדינה שלישית קיים בכמה מקומות. באוסטרליה לא מדובר בגירוש לאפריקה אלא למדינות איים זערוריים (נאורו אאז"ן). אני לא זוכר אם הדבר רק נבדק או בוצע, אך מדובר בכל מקרה במדינות איים זערוריות וממילא מדובר בקליטת מספר זעום של פליטים. באירופה הרעיון עלה בשתי מדינות: בריטניה ודנמרק. כשבדקתי לפני כשנה, בשתיהן מדובר בבדיקת החוקיות בבתי המשפט המקומיים והאירופאים. שומדבר מזה לא בוצע. נהפוך הוא. דווח שם כי מחכים לראות את תוצאות הניסיון הישראלי כדי לברר אם נשקפת שם סכנה למגורשים. חשבתי אז, שהדיווחים ממה שקרה למגורשים מישראל שמו קץ לניסיונות שם. |
|
||||
|
||||
אזרוק כאן את שבע האגורות שלי, שמבוססות בעיקר על חוסר ידיעה: כשנחתמו האמנות בצילה של מלה"ע השניה ההנחה בבסיסן היתה שפליטות היא מצב זמני עד שהמהומה תשכח והפליטים יחזרו למקומות מהם הגיעו. כעת ההנחה היא שפליט שקיבל אפשרות להשתקע בארץ חדשה לא יוותר על ההזדמנות לתת לילדיו עתיד טוב יותר ממה שצפוי להם במולדתם, גם אם המצב הפוליטי מאפשר את חזרתו. |
|
||||
|
||||
זה נכון.אשרת הפליט מוגדרת כזמנית. כאשר המצב בארץ המוצא חוזר לתקנו, אשרת הפליט פוקעת ובעיקרון הוא אמור לחזור למולדתו. מה שהאמנות פספסו זה מדינות ואזורים שהם במצב אסון במשך עשרות שנים. מאחר ואשרת הפליט אינה מוגבלת בזמן, ספק אם לאותו פליט ובודאי לילדיו שכבר נולדו כפליטים, יש בכלל מולדת. עד עתה לא ראינו במערב מהלך עקבי ויסודי של החזרת פליטים רשמיים למולדתם, גם בניגוד לרצונם וספק אם זה בכלל אפשרי. אף מדינה (כולל מצריים) לא תסכים שיגרשו לשטחה מסתננים בלי או עם הסכמתם. המציאות מלמדת שהמדינות היחידות המאפשרות הגירה בלתי מוגבלת אליהן, הן מדינות שאיש אינו רוצה להגר לשם. במצב זה אין הצדקה לבוא בטענות על האיסטרטגיה של ישראל: לא להכיר במעמד פליט אלא במקרים מיוחדים. ההתקוממות המוסרית של אריק ואחרים על הנוהל הזה מתבססת על הפרדיגמה שמדינות המערב יכולות וצריכות לקלוט מספר מוגבל של פליטים. באופן כללי אני מניח שהביטוי "מוגבלים" מעורר בעיות ומעמיד בספק את כל הפרדיגמה. בפרקטיקה, הניסיון מלמד שכל "הלבנה" של גל פליטים מביא גלים חדשים של מסתננים בלתי חוקיים. במקרה של ישראל, מאחר והיא קלטה מרצונה עשרות אלפי מהגרים מאפריקה,לדעתי, אין זה מוצדק לבוא אליה בטענות הומניטריות. לבסוף, מוח רציונלי היה מסיק מן המצב הכאוטי שהגענו אליו בישראל (המהפיכה המשפטית), שיש לבטל את חוק השבות ולהחליף אותו במדיניות הגירה מסודרת ורשמית. לפני כל המחאות הציוניות, אומר שאפשר לחשוב על משהו כמו בגרמניה שיאפשר רפטריאציה של קבוצות שיש להן זיקה תרבותית למדינת ישראל. נדמה לי שיותר מדי מהגרים למדינת ישראל לוקחים את חוק השבות for granted. נראה שהם בטוחים שהמדינה חייבת להם יותר ממה שהם חייבים למדינה. |
|
||||
|
||||
תשכך (אלא אם התכוונת לתישכח.) (קח את זה כמחמאה שטרחתי לתקן.) |
|
||||
|
||||
אופס,תודה. מסממני הגיל או סתם רשלנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |