|
אנחנו כמובן מסכימים שהמצב הנוכחי הוא מעוות והוא מוביל אותנו לאסון / סוף הדרך של המדינה והמפעל הציוני. לדעתי פצצת הזמן הזאת היא לא משהו חדש אלא קיימת מהחטא הקדמון של ה״סטטוס קוו״ המשוקץ, שאריק מפרש אותו בטעות כ״יסודות״ המדינה. יסודות? אלו משקולות העופרת שמושכות אותנו אל המצולות.
אי ההסכמה שלנו היא לגבי אם אנחנו במצב של הרע שבכל העולמות. אני מהמאמינים האדוקים (אולי לא כחוק טבע, אבל כן כזיהוי תבנית שלא נופל בעוצמתו מהחוק השני של התרמו דינמיקה) בכך שתמיד יכול להיות רע יותר. קרא לי שמרן ציוני מקובע, חסר חזון, חושש לבחון מחדש את האידיאולוגיה שלו ושסתם מפחד מהבלתי נודע, אבל התסריט בו ישראל מחולקת רשמית לקנטונים עם משטר פדרלי מפחיד אותי אפילו יותר מהמציאות הפסיכית הקיימת בה המפעל הציוני צולע ועדיין אין בו את התעוזה לסיים את תהליך הקמת מדינת ישראל (כנראה קשה להוציא את הגלות מהיהודי יותר משהציונים המקוריים חשבו). אז אם היהודים יחליטו להיות גולים בארצם - אין לי כוונה להשאר תנועה ציונית של איש אחד ובאמת שלא יהיה לי מה לחפש פה. אם ישראל תהיה צפויה להשתנות עד כדי כך (תסריט קנטונים או תסריט דיקטטורה דתית, זה לא ממש משנה), אני אעדיף לקרוא על ההרפתקה הזאת מרחוק עם כוס קפה, בחדר העבודה החדש שלי, אחרי שאעתיק את משפחתי למקום המגורים החדש במדינה אחרת. תודה, אבל לא תודה.
|
|