|
אני רוצה לחזק ולהדגיש נקודה בדבריך. לפני שבועות ספורים, ירה אזרח חמוש בטרוריסט ערבי (בת"א אאל"ט) ואח"כ בצע בו וידוא הריגה. במילים מפורשות, המשיך לירות בו לאחר שכבר נפל ולא נשקפה ממנו סכנה. כאשר טרוריסט מחליט לבצע פיגוע, הוא יוצר מצב מיוחד בו אי אפשר לדון על חוט השערה את מי שנזעקים להגן על הציבור. תמיד אפשר להעלות טענות על סיכונים שונים ומשונים שנשקפו מן הטרוריסט שהוכרע ואיש אינו יכול להעמיד עצמו במקומו של מי שבפועל נקלע לקרב. בכל זאת, גם במקרים אלו, יש כללים מסויימים שעל פיהם דופטים את מה שנעשה. חיסולו של אדם השוכב חסר אונים על הקרקע אינו מצריך אומץ רב ואינו אינדיקציה לגבורה. במקרה המדובר, ברירת המחדל היתה לקבוע שהאזרח המחסל פעל מתוך הגנה על חפים מפשע ולעבור על פרטי הארוע לסדר היום. במקום זאת, רץ שר המשטרה שלנו להלל את המחסל ולהעניק לו לאור מצלמות הטלביזיה תעודת הצטיינות. בכך ישה בן-גביר עוד צעד בהתבהמות ובצלילה למעמקי מדינת פשע. כל מעשיו של השר הנפשע הזה אומרים אמת אחת: ערבי טוב הוא ערבי מת. מי שרוצה לבנות מדינה על מערכת הערכים של נער עבריין שהפך לפושע פוליטי, ראוי ליתן לעצמו דו"ח על כך.
|
|