|
||||
|
||||
אז זהו, שלא במדינת ישראל. וזה בזכות השופט אגרנט שהחליט ב 1953, כשהמדינה היתה רק בת 5, שהוא לא מרשה לשר הפנים לסגור עיתונים רק כי כתבו דברי ארס. בג"ץ קול העם [ויקיפדיה] השופט אגרנט החליט על דעת עצמו שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ומשום שכך חופש הביטוי הוא זכות עילאית בה, שאינה נסוגה אלא מפני וודאות קרובה לפגיעה בבטחון המדינה. הממשלה הרכינה את ראשה בפני בג"ץ ומאז ככה זה, ואפילו עיגנו את זה בחוק יסוד. אם את רוצה מדינה שהשלטון יכול לקבוע בה מה העיתונים יכולים לכתוב ומה לא, את מוזמנת לעבור לרוסיה, סין, הונגריה או ונצואלה. אצלנו לא, והמחאה קיימת כדי שכך זה גם יישאר. בנימה אישית, יש כל מיני דוברים שאני אישית הייתי מוכן לסתום להם את הפה עם אגרוף. רני רהב למשל, מעלה לי את הסעיף עם עיוותי המציאות שלו. אבל מותר לו לדבר. חופש הביטוי הוא לכולם. מרגע שאת מגבילה אותו את מתחילה בתהליך שבסופו לא תשאר אבן על אבן במדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |