|
שמו היה יעקב ישראל דה האן. הוא אכן היה יהודי ספרדי, יליד הולנד. בזמנו פורוש האב והבן וחבריהם ניסו לבחוש בקלחת ולהעלות ממנה ניחוחות של רצח חרדי ע''י השמאל האשכנזי הרשע. איזה מין איזון לרצח רבין ע''י יגאל עמיר. אלא שכל המרקחת הזו בנוייה על יסודות רעועים. דה האן היה חרדי שנרצח כנראה ע''י ההגנה, אבל כאן מסתיים חלק האמת. רוצחיו של של דה האן היו אנשי ימין שבאותה תקופה היו עדיין חלק מן ההגנה. (צריך להזכיר כאן כי מי שייסד את ההגנה היה ז'בוטינסקי). דה האן היה אדם חריג ביותר. הוא היה משכיל מאד, משפטן, פילוסוף ומשורר. הוא החל חייו, כמרקסיסט חילוני, הפך לסוצ'-דמו', נישא לאשה נוצריה, חזר בתשובה והפך לציוני-דתי. הוא עלה ארצה כציוני, אבל היחידים שסייעו לו בארץ היו העדה החרדית הקיצונית בהנהגת הרב יוסף חיים זוננפלד. כאירופאי ודובר שפות, הוא נעשה מעין שר החוץ שלהם ובהשפעתם הפך לאנטי-ציוני. הוא פעל בשליחותם כדי להכשיל כל יזמה של היישוב הציוני. הוא פעל למען הקמת מדינה ערבית גדולה במסגרתה יקבלו החרדים חופש דתי (המדיניות לימים של נטורי קרתא). נוסף על כל הצרות היה גם הומסקסואל שקיים קשרי מין עם צעירים ערביים בירושליים וספר שיריו ההומוסקסואליים התפרסם לאחר הרצחו. הוא נרצח ע''י קיצוניים ימנים בהגנה שראו בו בוגד ומלשין. בחוגים של הרב זוננפלד (שחלקם חברו לימים לאגודת ישראל וחלקם ייסדו את נטורי קרתא והעדה החרדית האנטי-ציונית) ניסו לצייר אותו כמי שנרצח על קידוש השם בידי החילונים הכופרים, אבל התעמולה דעכה לאחר שהתפרסמו קשריו ההומוסקסואליים עם ערבים. ביישוב הציוני היתה מחלוקת לגבי הרצח ולכן המבצעים לא הזדהו ולא הודו באחריותם עד היום. כל זה נשכח עד שהשקרנים הידועים, הרבנים לבית פורוש, העלו את הסיפור מן הנשייה.
|
|