בתשובה להפונז, 02/07/23 22:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שכתבתי, qed לבדה רק אומרת שהיחס הוא "יפה", כלומר רציונלי. היחס 1:3 עצמן נובע מאילוצים נוספים שמוזכרים בפתיל האחרון שצרפתי. לדוגמא קרא את המשפט הבא מאותו פתיל (אזהרה: Y הוא איזשהי מטריצת מטענים מסוגים שונים, למה לפשט אם אפשר לסבך). המשפט מתייחס לטבלה של המודל הסטנדרטי. The top 2 by 2 block has Y charge 1, the bottom 3 by 3 block has Y charge -2/3, and the 2 by 3 blocks on top and bottom have Y charge 1/6. וכן, אתה צודק במשפט האחרון. אין ניבוי לערך של מטען האלקטרון. רק ליחסים בינו לבין חלקיקים אחרים.
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להיכנס לקישור האחרון, אבל לא ממש הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים (והאיזוספינים) שם. אבל בכל מקרה אני אפסיק להטריד אותך. בזכותך אני (קצת) יותר משוכנע מאשר קודם שיש למודל הסטנדרטי תשובה לשאלה הזו, אולי כשיהיה לי יותר זמן ואנרגיה מנטלית אנסה לצלול לזה שוב ולהבין יותר לעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה יותר פשוט- אני סומך על פיינמן אבל לא על גל-מאן. QED יפה ו QCD מכוערת. בעיקר יש לי בעיה עם גלואונים שנשמעים לי כמו המצאה מאולצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אביא דוקא את אחד הדברים המגניבים (לטעמי) שיוצאים מ-qcd: מסתבר, שמאחר ומסת המנוחה של הפרוטון גדולה בהרבה (יותר מפי עשר) ממסת המנוחה של שלושת הקווארקים שמרכיבים אותו, רוב המסה שלו (ומכאן - שלנו) נובעת מהאנרגיה של הכח החזק והגלואונים שמתרוצצים בין הקווארקים האלה. לפי הנוסחה היחסותית המפורסמת שהמסה שווה לאנרגיה חלקי סי בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעיני זה לא מגניב אלא מטריף. איזה כח אדיר יכול לרסן מערכת ש 90% מהמסה שלה היא בעצם אנרגיה? אם אני מבין נכון אז בהגדרה לא ניתן לצפות בקווארק. זה לא הופך אותו לסוג של חבר דמיוני? ועוד עניין- כשפרוטון הופך לנייטרון או להיפך בדעיכת בטא יש קווארק שמשנה את הטעם שלו. אם הקווארק הוא חלקיק יסודי איך הוא יכול להשתנות? אלקטרון ופוטון לא משתנים. הם נוצרים ונבלעים אבל נשארים כפי שהם. חשבתי שכל העניין של "יסודי" הוא שהוא לא משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באלקטרון אתה לא ממש יכול לצפות, רק בתוצאות האינטראקציות שלו. ככה גם קווארק - ניתן לראות מתוצאות האינטרארציות שיש שלושה כאלה (שניתן ליצור איתם אינטראקציה) בנוקלאון. גם מיואון נחשב לחלקיק יסודי והוא מתפרק לאלקטרון, נייטרינו מיואוני ואנטי-נייטרינו אלקטרוני. אתה יכול לחשוב על אינטראקציות כאלה כהפיכה לאנרגיה שממנה נוצרים החלקיקים האחרים או כאינטראקציה עם חלקיק וירטואלי (למשל עם אנטי-נייטרינו מיואוני שנוצר עם בן זוג מהריק, ומהאינטראקציה נוצרו האלקטרון והאנטי-נייטרינו האלקטרוני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי לא נוכל בהגדרה לצפות באינטראקציות של קווארק בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איכשהו הבנתי שפיזור של חלקיקים מנוקלאון מראה שהם מקיימים אינטראקציות נפרדות עם הקווארקים שבו, אבל אולי אני לא באמת מבין את הקטע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה מיוחד בעיניך במערכת כזו. יש מתקנים שמרסנים מערכת שכל כולה כמעט אנרגיה - סיב אופטי, או לייזר למשל. (ולפחות אתה מבין למה קוראים לזה ''הכח החזק''). ברוב חלקיקי היסוד אתה לא מצליח לצפות באמצעים רגילים, רק בהשפעות שלהם. אני לא מומחה, אבל סביר להניח שניסויי פיזור אלקטרונים על הפרוטון נותנים התפלגות מרחבית של מיקום הקווארקים (הרגעי) בדומה לזה שניסוי רתרפורד הראה על ידי פיזור שרוב מסת האטום נמצאת בגרעין (מבלי ''לצפות'' בגרעין בטרמינולוגיה שלך). לגבי הקווארק המשתנה - כנראה שהטרמינולוגיה גם כאן מטעה אותך. קווארק מסוג אחד נעלם, וקווארק אחר מופיע. בדיוק כמו שהאלקטרון או הפוזיטרון (והנייטרינו המתאים) מופיעים יש מאין באותה התפרקות ביטא. חלקיקים שנעלמים ומופיעים זה הלחם והחמאה של שדות קוונטיים. בעצם בכל דיאגרמת פיינמן, החלקיקים ש''יוצאים'' אינם החלקיקים ש''נכנסים'', אפילו אם הם מאותו סוג לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החלקיקים ש"יוצאים" אינם החלקיקים ש"נכנסים", אפילו אם הם מאותו סוג" העלה אצלי אסוציאציה לחלק השני ב תגובה 426802 ________ ספוילר: זה היה ספוילר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאסוציאציה שלי משתעשעת משדה הנמלים (ants) שמטבעו של כל שדה, יכיל גם חלקיקי anti-ant. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקווארק שמתחלף, אכן הטרמינולוגיה הטעתה אותי. בעצם קווארק אחד נעלם וקווארק אחר מופיע תוך שההפרש ביניהם נפלט או נבלע בתור החלקיקים האחרים. בהתחלה זה לא היה ברור לי מדיאגרמת פיינמן של דעיכת בטא. לגבי חתך הפעולה וכמות ההתנגשויות האלסטיות, מצאתי אצל קומאי (ההוא, כן) קישור לניסוי בו התנגשויות בין פרוטונים נתנו תוצאה שונה מאוד1 (עמוד 12) ממה שעולה מ QCD. אני מקבל שפרוטונים וניוטרונים אינם חלקיקים יסודיים. מה שעקום בעיני הוא לא הקווארקים שמרכיבים אותם אלא הדרך שבה הקווארקים מרכיבים אותם. לכן קפצתי אז על קומאי כמוצא שלל רב, ולכן אני עדיין מחזיק אצבעות שלא ימצאו כדורי דבק. ________________ 1 לטענתו. הוא אומר שעל פי QCD לא אמורה להיות עליה עם עליית האנרגיה, ושיחס ההתנגשויות האלסטיות לא אמור להשאר יציב אלא לצנוח עם עליית האנרגיה. אשמח אם מישהו כאן יאשר או יפריך שכך טוענת QCD. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |