 |
א. קודם כל, שוב אומר שלא באמת אכפת לי מה קורה לבתי הספר: בתי הספר הן ישויות משפטיות, לא אנשים. דהיינו, אם התלמידים מרוויחים אבל בד בבד ספר מסויים נחלש, התופעה הזו כשלעצמה לא מטרידה אותי. אם יש בית ספר גרוע - שיסגר.
ב. מערכת חינוך היא מערכת מורכבת וצריך לאסדר (אני חושב ש"לרגלץ" נשמע יותר טוב) אותה. בארה"ב למשל נוצרים בתי ספר פרטיים או סמי-פרטיים; יש כל מיני שיטות לפתור את הבעיה הזו, למשל לאסור על בתי ספר לגבות תשלום נוסף מההורים (Charter Schools, כמו קופות החולים בישראל, בהן כל המימון ציבורי אך אפשר לבחור מבינהם), לממן הסעות בחינם למיעוטי יכולת כדי למנוע סגרגציה, שמירת מקומות באחוז מסויים לאוכלוסיות מסויימות (זה מה שקורה בירושלים) וכו'.
ג. בכל מקרה, אני לא אומר ששיטת השוברים היא אידיאלית, אלא שכרגע יש להורים אפס חופש אלא אם (במזל) יש כמה בתי ספר באזור הרישום שלהם. לטעמי אפשר, עקב בצד אגודל, לאפשר מעט יותר חופש ואוטונומיה בבית הספר - לא צריך לקפוץ מההתחלה ל"שיטת השוברים".
ד. לקהלת, שקשה להסתכל על מחקרי המדיניות שלהם באותו האופן שהיה אפשר לפני כשנה, יש נייר עמדה בנושא (128 עמ').
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש