 |
המשמעות של זה לגבי האפשרות לעצירה, או לפחות האטה, של הדהירה אל הלא נודע, ברורה.
פעם חשבתי שזה די עצוב להיות שייך לדור האחרון שמת מזיקנה, עכשיו אני מתחיל לחשוב שאולי לא כל-כך גרוע להשתייך דווקא לדור האחרון שזכה למות מזיקנה במקום להפוך למהדק נייר בגיל צעיר.
אגב, בלי קשר לשאלת עתיד האנושות כולה, ייתכן שחלון השנים בו זכיתי לחיות הוא אחד הטובים מאז ולעולם; לפחות מבחינת החיים במדינת ישראל, עם כל הפגמים והחסרונות, כמי שנולד לאחר מלחמת העצמאות וחי כמעט את כל חייו לפני סגירת הבאסטה, קשה לי להתלונן מבחינה זאת (אבל אל דאגה, קשיים מעולם לא הרתיעו אותי).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש