בתשובה לkozmo, 30/04/23 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה גם במה מתבטא אותו אי-השוויון. בקצה אחד כנראה באמת יש הורים ששולחים את הילד שלהם ל"קייטנת סייבר" ומכריחים אותו ללמוד אסמבלי גם אם הוא מעדיף לשחק כדורגל, אבל כמה כאלו באמת יש? אני מניח שב"סביבה תומכת ומאפשרת" יש המון אפור. למשל, מה אתה אומר על הורים ש- * הם בעצמם אנשי הייטק, ומטבע הדברים חלק לא מבוטל מהילדים מתעניינים בתחומים הקרובים להוריהם - גם אם ההורים בעצמם לא דחפו אותם לתחום באופן אקטיבי. * באופן כללי מאמינים בחשיבות ההשכלה ומעבירים ערכים שכאלו לילדיהם, והילדים הם אלו שהתעניינו בתחומי מחשבים - למרות שבאותה מידה היו יכולים להתעניין בפילוסופיה/היסטוריה/אומנות/... * בחרו לגור במקום שבו במקרה-או-שלא-במקרה יש בית ספר עם מגמת רובוטיקה/פיזיקה. * עשו שיקול כמו "איכות החינוך" או "האווירה והיחס להשכלה בקרב החברה" כאשר בחרו מקום מגורים. * (יותר רלוונטי לעבר) היה מחשב בבית כבר כשהילדים היו מאוד צעירים, וזה גרם להם להתחבר אליו. * לא דוחפים את הילדים שלהם למחשבים באופן מיוחד, אבל אם הילד מבקש מורה פרטי / חוג מחשבים / שיקנו לו ספר על תכנות - הם לא יגידו לא. מתי זו הסללה ומתי לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הסעיפים שכתבת, למעט השני, הם אותה "סביבה תומכת ומאפשרת" שמתקיימת רק ביישובים באשכולות העליונים. - הם בעצמם אנשי הייטק (אז הם לא גרים בירוחם או בית שאן) - בחרו מקום מגורים - וידם אפשרה להם - "במקרה" יש שם בית ספר עם מגמת רובוטיקה - היה מחשב בבית (היום- יש בעיר קייטנת סייבר) הסעיף השני הוא הסעיף שמאפשר מובילות חברתית וכלכלית, ומסביר את רוב אנשי ההייטק יוצאי הפריפריה שהפונז הזכיר (שעברו כמובן למרכז). ואוסיף דבר חשוב מאוד בעיניי: איכות בית הספר היסודי. הילדים שלי למדו באחד היסודיים הטובים בארץ, ששם דגש על מצויינות. בית ספר שהעלה את מחירי הדירות בשכונה שלו ביותר מ 10% מעל שכונות מקבילות. שלשתם למדו בתיכון 5 יחידות מתמטיקה ו 10 יחידות הייטק (שניים מחשבים ואחד רובוטיקה) בלי הכוונה ממני ומאשתי. מבחינתי יכלו גם ללמוד קולנוע. נראה לי שההסללה החברתית עובדת גם כשההורים לא מתאמצים. אגב- אף אחד מהם לא הלך ל 8200. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאלו דוגמאות ל"סביבה תומכת ומאפשרת" - אבל האם באמת מדובר בהסללה? הרושם שלי שהסללה פרופר היא נדירה יחסית. ... אתן את האנקדוטה האישית שלי. אני שירתתי לפני כ- 20 שנים בתפקיד טכנולוגי בצה"ל; אני, וכל מי ששירת איתי, פשוט מצאנו שמחשבים זה תחביב נחמד וכיפי - אף אחד מאיתנו לא בחר בו בגיל צעיר לאחר שקרא טבלאות שכר, שלא לדבר על הסללה. באותה מידה, יכולתי "להנעל" על כל תחביב אחר, כמו פיסול או תיאטרון. מבחינתי, בצירוף מקרים ממוזל, התגלה שבחרתי בתחביב שמאפשר לי לשרת שירות משמעותי ולהתפרנס בשחרור יותר מבעבודה מועדפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובוטיקה זה ממש משהו של ישראל הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצאי הפריפריה שאני הזכרתי שעברו למרכז, עברו לשם בגילאי העשרים המוקדמים, גרו שלושה בדירת שותפים מרופטת (נניח) ולא הסתמכו על הכסף של ההורים בשביל זה (לא סתם ההורים עצמם גרו בפריפריה). מה שהביא להצלחתם זה היכולת וההשקעה בלימודים קשים שבסופם מביאים פרנסה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההסללות שמשמעותיות לדעתי - בגלל שהן קורות בגיל צעיר (תחילת כיתה ב') - היא המבחנים לכיתות מחוננים. כשאני הייתי ילד, המבחנים לחוגי מחוננים היו בכיתה ה', כשהילד כבר רכש כמה מיומנויות בדרך. היום המבחנים האלה ניתנים לילדים שחלקם עוד אפילו לא קורא באופן שוטף - והשאלות במבחנים הן הרבה הרבה מעבר לחומר שתלמיד כזה למד איפשהו במערכת הציבורית. זה אומר, שהסיכוי היחידי לעבור אותם - אפילו עבור תלמידים מוכשרים מאד - זה בערך חודשיים נטו של עבודה רצופה בבית עם ההורים כהכנה למבחנים האלה. אם זה לא מיותר לומר - זה מיד מוריד מהשולחן משפחות שבהן ההורים או עסוקים מדי בשביל זה, (כי הם צריכים לפרנס, לא כי "לא בא להם"), או לא כשירים מספיק ללמד בעצמם את הילד. ומרגע שהילד עולה על המסלול הזה, זה כבר נותן לו יתרונות הולכים וגדלים על השנים. אחד מהם למשל - מספר הילדים בכיתת מחוננים הוא בערך חצי מבכיתה רגילה1. ומכאן הסיכויים של ילד כזה להמשיך בכיתות מחוננים בחטיבה ובתיכון (גם שם חצי ממספר הילדים) הוא גדול מאד. 1 אצל חלק מההורים והמורים המעורבים, השנינה הידועה היא שכיתות המחוננים הן סוג של "חינוך מיוחד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי ילד ונער לא היו חוגי מחוננים או כיתות מחוננים, אולי מלבד ''פנימיית בויאר'' אליה התקבלו בעיקר - אם כי לא רק - ילדים ממוצא מזרחי. באותה עת אחד ההסברים המקובלים להבדל בין אוכלוסיות שונות היה מספר הילדים במשפחה, אלא שמאז הוא נמחק והאי שיויון לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. יש את המחקר של ויקטור לביא, שאומר בגדול ש"ללימוד בכיתות מחוננים השפעה אפסית על ההישגים, השכר והתעסוקה". מאידך יש עליו ביקורת מתודולוגית: ר' הרחבה בקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו תאור של זוג ההייטקיסטים שמשתכרים באופן שמאפשר להם לאפשר ומכאן גם לתמוך. הזוג הזה - שמשלם המון כסף למדינה - יכול לאפשר את האפשרות לבחור את מגוריו ומרכז חייו במקום שיכול לאפשר לילד תמיכה חיצונית בנוסף על זאת הפנימית. אותו זוג מבין ומפנים את חשיבות המדעים ואת חשיבות המתמטיקה כמפתח כניסה לכל שער במדע וזאת כדי להגשים את יתרונות המדעים. הורים אלו יעדיפו שהילד ילמד מתמטיקה באופן עמוק וייסודי כדי להכשיר אותו לכל מדע אשר הוא יחפוץ ללמוד בעתיד ללא תנאים. הסללה היא לדעתי הכוונה ברורה לענף מסוים במדע מסוים וזאת מתוך רצון למקסם את כושר השתכרותו בעתיד. אני לא טוען שהסללת ילד ל8200 כמהלך מקדים לשוק הפרטי יש בה טעם לפגם, כמו שלא אטען שהסללת ילד לרפואה או למוזיקה היא פסולה. השאלה היא מהן עלויות ההסללה. כמדומני שהסללת ילד לרפואה תתקבל בברכה וזאת לעומת הסללת ילד למוזיקה או מדעי המחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מסליל ילד לרפואה. זה עונש שרק משוגעים לדבר מוכנים לסבול. בהייטק אתה מקבל משכורת של 27 אלף ש"ח בגיל 22-3, וזה רק עולה עד גיל 35. כמו כדורגל, רק שלא צריך כל כך הרבה כשרון :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שמגיל 35 המשכורות בהיי-טק מפסיקות לעלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. ככה זה אצל כדורגלנים. ואני מנחש שבהייטק יש פחות מקום בצמרת, כך שהמשכורת ממשיכה לעלות עבור מעטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד מסובך והייתי מעלה את נקודת האלחזור לגיל 45, אבל בכללית זה נכון. זה קשור מאד לניידות. כל עוד היכולת שלך למצוא מקום עבודה חליפי גבוהה, השכר שלך יכול להמשיך לעלות. צריך גם להודות שהחברה האנושית מאד "מושחתת", כך שתמיד יש חריגים, פריבילגים, מקורבים ואנשים שיש להם מזל או חברים במקומות הנכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני מקורב או מקושר באיזשהו אופן ואין לי אף מכר או חבר ברמות שמחליטות על מדיניות השכר. חוץ מזה, רוב האנשים שעובדים בהיי-טק לא נשארים הרבה שנים באותו מקום ואני כרגע פחות משנתיים וחצי במקום העבודה הנוכחי שלי ובטח שלא הספקתי (או אפילו ניסיתי) ליצור קשרים. אני גם מעל גיל 50, אבל המשכורת שלי לא מפסיקה לעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, טוב בעצם גם אני ... לא. בעצם אני ממש לא. צוללת כמו אבן מגיל 48. אבל זה היה מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאני לא מדגם מייצג ואולי גם החברים שלי לא, אבל לפחות ממה שאני מכיר, המשכורת לא מפסיקה לטפס לפחות עד גיל 50. מה יהיה הלאה? אני באמת לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני מכיר. ובנוסף לזה, יש מרכיב של אופציות/מניות, שגם הוא תלוי בדרגה ולפעמים גם בנסיון שאתה מביא. אבל זה רכיב שתלוי גם הרבה במזל - כמה החברה שלך מצליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציות ומניות תלויות בעיקר באיזו חברה אתה עובד. עבדתי במקומות שנתנו רק אופציות, כאלה שנתנו מניות עם סחירות מוגבלת (RSUs) כאלה שנתנו גם וגם וכאלה שלא נתנו כלום. ברוב המקרים לא יצא לי מזה יותר מדי כסף (אם בכלל), אבל בחברה הנוכחית שאני עובד יש לי ערימות של מניות חסומות שבתאוריה שוות הרבה כסף. עכשיו צריך רק להמתין בסבלנות שישתחררו ולקוות שהמניה תתאושש אחרי שנפלה ב-50% מהשיא (למרות שגם במחיר הנוכחי מדובר בלא מעט כסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא! גם שכר גבוה להמונים וגם קריירה ארוכה ומתפתחת. האמא היהודיה צדקה בענק! רותם, תעזוב את הכדור ושב ללמוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר. משיחותי עם אבי: "אתה... אתה יודע למה אתה נכנס, נכון?" :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'לא צריך הרבה כישרון' בגלל דלות החלק המתמטי בלימודי מדעי המחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שיש עשרות אלפים שמקבלים את המשכורות האלה בהייטק, וכדורגלנים לא כל כך הרבה, רק איזה 500 הכשרוניים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. קרוב משפחתי מסליל את בנו בשנים האחרונות מאז היותו ׳אפרוח׳ למכבי תל אביב וכיום הוא בנוער. הוא מעריך שבתור כדורגלן הוא ירוויח יותר טוב מהייטק. בקיצור הגרסה הגששית האקטואלית. אם כי יש מקצועות שמכניסות יותר כסף מההייטק. תגובה 751886 . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |