|
||||
|
||||
אז זהו, שצריך להיות הבדל בין לבחור ולהבחר. הברירה האחרת היא כנסת ההולכת ונדמית לפריק-שואו. אני לא חושב שזה עניין פוליטי בכלל. חשוב לרגע על הגב' גוטליב. הרי לא צריך להיות פסיכיאטר מדופלם כדי להבין שהגב' זקוקה לספת הפסיכיאטר ולא למושב בכנסת. |
|
||||
|
||||
אתה באמת רוצה שפסיכיאטרים יהיו מעורבים בשאלות כאלה? לי נראה כמו סכנה גדולה לדמוקרטיה. בנוסף, כשאתה שולל זכות להיבחר אתה שולל גם את הזכות לבחור באותו מועמד שפסלת. |
|
||||
|
||||
ודווקא את הזכות לבחור הייתי מתנה בידיעה של כמה נושאים טריביאליים, בעיקר בנשואי אזרחות; בדומה לבחינת התיאוריה לנהגים פוטנציאליים, אני מציע שיהיה משהו דומה עבור קבלת רשיון הצבעה (הייתי גם מציע שהבחינה תכלול גם שאלות באנגלית ברמת מתחילים ובמתמטיקה בסיסית, מה שיפתור חיש קל את בעיית לימודי הליבה). |
|
||||
|
||||
שניכם אליטיסטים הרבה יותר ממני. אחד מציב תנאים לזכות לבחור, והשני לזכות להבחר. פעם עוד הייתי מוכן להתווכח על זה בדיון תאורטי. לאור המאורעות האחרונים אני חושב שזאת דלת שממש לא כדאי לפתוח, ונסכם את הדיון בכך. |
|
||||
|
||||
כן. מדוע לא. יהיה פסיכיאטר ממלכתי שאדם לא יוכל להציג מועמדותו בלי תעודת כשרות ממנו. בטח שיהיו טענות. אבל אם יש תובנה ברורה ופוזיטיבית ממצב הביש שאליו נקלענו הרי היא שאי אפשר ליסד משטר תקין מתוך התחשבות באזרחים סוג ב' (הכוונה לכאלו שהזכות הדמוקרטית היחידה הידועה להם היא הזכות לתקוע אצבעם בעיני זולתם). גם אני מהרהר בתבונה של זכות ההצבעה האוניברסלית, אבל ההבדל בין לבחור לבין להבחר הוא עמוק ועקרוני. אני מתנגד מאד לגישה המקובלת היום בנוגע למעורבות האלקטורט בהנהגת המדינה. הגישה המקובלת היום קרובה מאד לדמוקרטיה ישירה, אף על פי שהמשטר שלנו הוא דמוקרטיה באמצעות נבחרים. אני איני חושב שהבוחר צריך להשפיע על המדיניות באמצעות סקרים, משאלי עם, הפגנות והחרמות. תפקידו המרכזי המרכזי של הבוחר הוא לבחור את הנבחרים ואז לקוות שיצליחו לפעול למען טובת הכלל. מעבר לכך מדובר במעורבות במצבים קיצוניים ומקרי קצה. בנוגע לבחירת הנבחרים, אני מקווה שחכמת ההמון מסתמכת כאן על איזו יכולת גנטית שהתפתחה בנו לבחור את מנהיגי הלהקה. ולכן אני בעד זכות בחירה רחבה, אבל זכות להבחר מצומצמת. מנהיגי הציבור לא צריכים לייצג את הציבור, הם צריכים להנהיג אותו. מי רוצה לעלות לאוטובוס בו נוהג אדם עם בעיות ראייה? ראה באיזה מהירות הפכו 64 מנדטים ל-52. על חולות נודדים כאלו, אי אפשר לבנות מדיניות המצריכה אורך רוח והתמדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |