 |
אם אתה רומז לכך שמדובר בעוד ניסיון של המדינה לרמות ולסדר את המשרתים בצבאה, יתכן מאד שאתה צודק. הרבה יותר קל להתחמק מקיום כל מיני הבטחות כלליות מאשר מתשלום משכורת קבועה. הרי כולנו קבלנו מענק שחרור שכיסה פחות או יותר את שכה''ל לסמסטר או שניים.
יתכנו גם סיבות כשרות יותר. המדינה צריכה ורשאית לנסות לכוון את הכסף לכיוונים הרצויים לה. למשל ללימודי מקצועות מועדפים או פתיחת עסק ולא לטיול בהודו או הילולא בהר מירון.
נראה לי שהשאלה הבאמת קרדינלית היא האם ישראל יכולה לממן שכר סביר לצבא קבע בגודל שיבטיח ביטחון מול כל איום פוטנציאלי סביר. התשובה עד עכשיו היתה לא בא' רבתי. יתכן שזה משתנה. אמצעי הלחימה הולכים ונהיים יותר ויותר טכנולוגיים והצורך בחיילים מעטים אבל בעלי הכשרה גבוהה הולך וגובר.
המודלים הדיפרנציאליים מתיחסים בדיוק לנקודה הזו. הם יכולים לאפשר לצה''ל לטרגט את משאביו לעבר שלד של חיילים מקצועיים שיאפשרו את קיום המסגרות הצבאיות שיוכלו בשעת הצורך לקלוט את בשר התותחים (לא חרדים כמובן).
החשש הוא שהרעיונות היפים יעלו על שרטון המציאות. צבאות הם ארגונים מאד לא יעילים ולא חכמים. מודלים דיפרנציאליים קשה יותר להפעיל מאשר לשלם לכולם אותו דבר פחות או יותר ולתת כומתות אדומות במקום כסף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש