בתשובה ליהונתן בר, 19/04/23 15:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מירב ארלוזורוב טוענת בעד הכיוון ההפוך - רק הורדה של ההטבות הכלכליות ללומדים תעודד אותם לצאת לשוק העבודה. ז"א - כדי לשנות את נקודת האיזון, להוריד לצד אחד במקום להוסיף לצד השני. מיותר לציין שזה גם הרבה יותר חסכוני כלכלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שליברמן ניסה לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטנה1 הרבה יותר מזה עשה לפיד כשר אוצר בכהונתו הלא-ארוכה, ואכן גם אז הנתונים הביאו את אחוז ההשתתפות בשוק העבודה לשיאים שמאז רק מתדרדרים, בקורלציה יפה מאד לתמיכה הכלכלית בחרדים שלא עובדים. 1 ואת מעונות היום בג"ץ דחה בשנה כדי לאפשר להם "להתכונן". מי היה מאמין - בג"ץ שומר על כולנו - וגם על החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון. משום מה זה פרח מזכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אני מסכים איתה, אבל אי אפשר להתעלם מכך ששכר חיילי החובה הוא מגוחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה אחד מיסודות המערך הקיים. כתבתי על כך בתגובה קודמת: העובדה שחיילי החובה מקבלים דמי כיס בלבד היא שמאפשרת למדינת ישראל להחזיק גיוס חובה אוניברסלי. למעשה מדובר בסוג של מס המוטל על הוריהם של המלש"בים. אם היה צריך לשלם לחיילי החובה אפילו נניח שכר סטודנט, כל המבנה היה קורס לחורבות. המודלים הדיפרנציאלים הנידונים הם מסוג הפתרונות שמציעים אקדמאים לבעיות כאלו. נשלם שכר סטודנט לכל חייל אבל רק לחיילים הקרביים והיחידות המועדפות, נשלם קצת פחות למקצועני השלד הלוחם וצבא הקבע (קציני שריון, תותחנים וים), ועוד פחות לבשר התותחים הלוחם ולדרג העורפי נמשיך עם דמי הכיס. כל מגזר ישרת תקופה שתהיה מתואמת עם זמן ההכשרה שלו. המשמעות של המודלים הללו מתפענחת רק למי שצולל לרזולוציות הכלכליות. וזה הופך את הדיון הציבורי לבדיחה. נניח למשל שגם העלות של מודל כזה היא הרבה יותר מהעלות היום (ולדעתי זהו המצב). קבלת מודל כזה משמעותה שתקציבי ההתנחלות, קצבאות האברכים, קצבאות הילדים של משפחות מרובות ילדים והילולות במירון יצטרכו לחפש ספונסר אחר. זה הופך את כל התכנית לבלתי קבילה פוליטית או לחילופין תלוייה בשידוד מערכות פוליטי. הנקודה שלי היא שלא מדובר כאן בויכוח טכני על הנושא של מודל גיוס אלא בדיון עומק של תכנון לטווח רחוק של עתיד המדינה. זהו בדיוק סוג הדיון בו מערכות פוליטיות נוטות לעשות את המחדלים הגדולים ביותר שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה זה "חיילים קרביים" לעומת "בשר התותחים הלוחם", ששמת אותם כה רחוקים זה מזה במדרג?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו התוצאה הלא מוצלחת של הניסיון שלי לדבר בנפנוף ידיים על נושא מורכב. הכוונה היא שהצבא הוא מוסד מורכב הבנוי מקטגוריות רבות של משרתים. פקטורים מאפיינים הם יכולות וכישורים אישיים, זמן הכשרה, הצורך ברענון ועדכון לאורך הזמן, הסיכון ומקום השירות, חיוניות מבחינת זמינות וקיום היחידות והיכולות לאורך זמן. המודלים הדיפרנציאליים צריכים להתאים את התגמול ואופן השירות לקטגוריות השונות. ''קרביים'' אכן לא אומר הרבה שכן זה כולל את סיירת מטכ''ל יחד עם הטבח המשרת במוצב הגבול ובשר התותחים כולל במובן הרחב את כל החיילים שאינם בדרג העורפי. מבחינה צבאית המונח ''בשר תותחים'' מבטא את כמות ההשקעה בהכשרת החייל. בד''כ צבאות לא אוהבים ל''בזבז'' חיילים שהכשרתם ממושכת ויקרה וקשה מאד להחליפם, אבל לא תמיד זה כלל שפועל ובפרט בישראל. דבר אחד ברור. מודלים דיפרנציאליים הם ניסויים שהם בגדר סיכון רב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |