|
1. אבישי בן חיים הבהיר שהוא המתין 4 ימים בטרם צייץ את ; 'כוח ההגמוניה הוא למנוע דיון בעוולות שלה ובתרומה העצומה שלה (בתקשורת, בתרבות, בספרות וכו') לבניית סטריאוטיפים אנטי מזרחים/חרדים. דוגמא לבניית סטריאוטיפ: תמונה מחרידה מתוך "הכינה נחמה" - יצירתו של מאיר שלו הנפלא ז"ל: השוחד של הדולרים הירוקים ניתן לשר החרדי עם צבע העור החום!'
2. 'השסעים המפלגים את החברה הישראלית – חילוניים מול דתיים, גורמים יצרניים מול גורמים טפיליים הנתמכים בכספי ציבור, מדינאים מול קהל הבוחרים שלהם – מוצגים אמנם בספר "הכּינה נחמה" כסיפור אלגורי, שלא הילד יבחין בה, אלא הוריו. מאיר שלֵו הניח אפוא לפני קוראיו שני ספרים: אחד לילדים, שייהנו מן המִפנים המשעשעים של העלילה, ואחד למבוגרים, שיזהו את הרמיזות החתרניות. עם זאת, מאחר שהדברים מוצגים בדרכי עקיפין מחוכמות, ביכולתם לחלחל לתוך הלב ולהשפיע עליו יותר מכל מאמר או נאום של אינדוקטרינציה ישירה. סיפורים כמו הכִּינה נחמה הם "טיל רב שלבי": תחילה הוא מונחה אל המטרה וחודר לנפש הילד, אחר-כך הוא מתביית בה וממשיך להניעה וכך מגדיל את טווח השפעתו – מילדוּת ועד בגרות.' הכינה נחמה כאלגוריה פוליטית.
3. 'בתור אחת שראתה את הסרט (יש לילדיי אותו בבית) אכן סטריאוטיפ חרדי מרגיז. אולם "לזכות" המאייר יש לומר, שזהו לא הסטריאוטיפ היחידי. מאיר שלו הציני והביקורתי בעזרתו של המאייר, יצרו מגוון דמויות ישראליות מוקצנות. החל מהחייל, הבחור השחצן שמתחיל עם כל אחת,עבור דרך פוליטקאים, אנשי תקשורת, מתנחלת וסתם בחורה מהיישוב. כל דמות מאויירת במעט גוזמה מחוייכת, אשר יוצרת כור היתוך ישראלי ממוצע. כך אנו עוברים מתחילת הסרט עד סופו במסעה של נחמה הכינה, כשהיא מספיקה לבקר בראשים רבים ושונים פה בארץ. אז מספיק לחפש בכל דבר את הפניה החילונית לסטריאוטיפ החרדי. מה גם שזהו לא הסטריאוטיפ היחידי בסרט אלא אחד מני רבים. אפשר לומר שסרט זה מציג את הסטריאוטיפ הישראלי'. מצוטט mushi - 12/2/2002 מקור.
|
|