 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי עד כה מעט מדי מספריו (שני ספרי עיון (בפרט תגובה 696629), שבעה ספרי ילדים, ואולי 20% מהרומן הלא נכון (תגובה 531343). אבל היצירה שלו שהכי הערצתי אפילו לא מוזכרת בויקיפדיה: "כתוב בעיתון" - פינת ביקורת עיתונות נשכנית בערוץ הטלוויזיה היחיד ב-1985, כנראה כשהייתי בדיוק בגיל הנכון. למיטב יכולות החיפוש שלי אין לזה שרידים ביוטיוב. במסגרת אנדרטאות לזוטות לשימושו של גוגל, אציין גם הלצה מפי סטנדאפיסט כלשהו ששמעתי מכלי שני. אבוי - היא ממוסגרת כבדיחה על חשבון פרחות. הפרחה בהלצה משוויצה באופקיה הספרותיים: "קראתי את עָשׂוּ של מאיר שלוּ". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את רומן רוסי, עשיו וכן גם את פונטנלה. חשבתי אז, שהוא אולי לא העמוק בסופרי ישראל, אבל הוא ללא ספק המבריק והססגוני שבהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא במפתיע, רומן רוסי הכי טוב לטעמי. הוא גם הראשון שלו שקראתי, והוא גם מדבר על נופים ומיתוסים שקרובים להיסטוריה המשפחתית שלי (הוריי שניהם מקיבוץ בעמק יזרעאל, לא מאד רחוק מנהלל). אבל עשיו גם הוא מצוין, ובכיוון קצת אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אתה יודע מה היה למאיר שלו נגד משפחת רשף (המשפחה של רפי וצלי רשף)? זה איזה סכסוך טריטוריאלי עתיק בין 2 משפחות של מושבניקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב טעמי כשלך, אם כי אין למשפחתי שום קשר לעמק יזרעאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני “עשו” הוא הרומן הטוב ביותר של מאיר שלו, לפחות רמה אחת מעל כל ספר אחר שלו. אחריו “רומן רוסי” ו”כימים אחדים” ובתחתית “פונטנלה” ו”אל תספר לאחיך”. (קראתי את כולם ואלה שלא ציינתי נמצאים איפשהו באמצע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לך נגד פונטנלה? חשבתי שזה רומן פיקרסקי וקרקסי מאד יפה על כל מיני סוגים של אהבה: בין גבר לאשה, הומוסקסואלית, בין אם לבנה, בין מחנך לתלמידיו, בין איכר לאדמתו ועם למולדתו. אהבת את החייל האמיץ שוייק, מילכוד 22, מסעות גוליבר, גרגנטוא וכאלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה נגד פונטנלה. פשוט פחות נהניתי ממנו ביחס לקודמיו. אל תבין לא נכון, גם ספר פחות טוב של מאיר שלו הוא עדיין יותר טוב מרוב הספרים בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי את האהבה בין חברי היחידה הצבאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לסנטימנט האוטוביוגרפי והכרונולוגי שלי כלפי רומן רוסי (כבר כתבתי כאן פעם על 'אפקט הספר הראשון' של סופרים, שדי חזק אצלי), ייתכן והייתי חש כך כלפי עשיו. אני יכול להבין באופן רציונלי מה מייחד אותו מהשאר. לגבי הקצה השני - את 'שתיים דובים' ממש לא סבלתי, משתיים סיבות עיקריות: נסיונו של מאיר שלו במספרת בגוף ראשון לא צלח והיה צורם לטעמי, והסיום היה מזעזע וחסר חמלה באופן שלא מאפיין את ספריו. ככלל הספר כולו חסר את ההומור, החמלה והחיבה שמעניק שליו לדמויותיו,גם הפגומות, בספריו הטובים יותר. את האחרון (עם האח כמדומני) כבר לא טרחתי לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד רומן רוסי היה לפני עשיו. דווקא הציניות ביחס לאנושות (מה שתארת כחוסר חמלה) מאפיינת את שלו גם כסופר וגם כעיתונאי. לנצח אזכור לזכותו את האנקטודה הבאה: באחד ממאמריו הפובליציסטיים המוקדמים, כתב יאיר לפיד על "הנשים האיטלקיות בשנות ה-60 ...". שלו עשה את חשבון השנים ושאל בטור ביקורת העתונות שלו "מה יודע ילד בן 12 על נשים איטלקיות?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שרומן רוסי קדם לעשיו. לדעתי כסופר היה פחות ציני, או גם ציני וגם חומל לגבי דמויותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז קראתי השבוע שוב את 'עשיו', ומה יש לומר - נהניתי מכל עמוד ומכל מילה. באמת ספר נהדר. והעושר השפתי והמילולי, איזה תענוג, נראה לי שגם הוא מאפיין יותר את ספריו המוקדמים יותר של שלו. עוד דבר שאני מאד אוהב בכתיבה של מאיר שלו - כל דבר שהוא מזכיר ורומז אליו, הוא יחזור ויפרש אותו עד סוף הסיפור. הוא זורק לאויר רמזים, אבל תמיד מקפיד לחזור אליהם. וזה ממש כיף, לפגוש משהו אחרי חצי ספר, ולהיזכר שרמזו לנו אליו כבר אז. ואם כבר דנים בעשיו - יש לי שאלה לגבי הסיום שלו, למי שקרא: (לגבי השאר - זה עשוי לרמז לספוילר קטן, אז בזהירות) . . . . . . מה עלה בגורלו של מיכאל בסוף הספר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהספרים למבוגרים קראתי רק את ''כימים אחדים''. אבל את ''הטרקטור בארגז החול'' ו''אבא עושה בושות'' הקראתי עשרות רבות של פעמים (הראשון יותר), ונהניתי מכל פעם. הטרקטור היה ספר הילדים השני הכי אהוב על הבנים, אחרי טוסברהינדי הגיבור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |