בתשובה לרטקסס, 29/03/23 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וניפוי אנשי קש - אף אחד לא אומר שהוא הסוציופת הגדול בהיסטוריה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צריך לקרוא את מי שלא מסכים איתך ביותר תשומת לב מאשר את מי שמסכים איתך, ולא לתת לנקודות שמעלות בך רגשות שליליים למסך את הדברים שיכולים לתרום לדיון. לרטקסס יש נקודה לגיטימית- כיוון שהאמון אצל חלק מהציבור בנתניהו הוא אפס עגול, אין שום דבר שהוא יכול להגיד או לעשות שייתפס בציבור הזה כחיובי מלבד התפטרות מיידית. זה שאתה טוען שאפס אמון זו הרמה שמתאימה למציאות לא רלבנטי גם אם זה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "הנקודה הלגטימית" היא נכונה, אבל לא לגטימית. אפס (עגול) אמון אצל חלק גדול מהציבור הוא תנאי מספיק כדי לפסול את ביבי לתפקיד ראש הממשלה, אפילו אם החלק הזו אינו רוב (ואם מוותרים על ה-"עגול" הוא בהחלט רוב). במיוחד כאשר לא מדובר על חוסר-אמון מהז'אנר של "משקר לפעמים ומפר הבטחות" אלא בחוסר-אמון ברמת ה-"מוכן ומזומן להשמיד את ישראל למען תועלתו האישית". כדי שהנקודה תיהיה לגטימית, רטקסס צריך להוסיף שאמנם הוא אישית מאמין לביבי, אבל למרות זאת הוא קורא לו להתפטר. 2. אם הקשר למציאות לא רלוונטי, אז כל סיפור פנטזיה הופך לבסיס לטענה פוליטית. למשל: המחאה הציבורית פסולה, כי היא חלק מתוכניתו של סאורון להשמדת הארץ התיכונה. זו אולי נקודה לגטימית בעולם של שר הטבעות, אבל אין שום סיבה להתייחס אליה ברצינות. הסיפורים של רטקסס יצרתיים הרבה פחות משר-הטבעות, אבל פנטסטיים במידה דומה. הנחות המוצא שלו מופרכות עד שקשה להאמין שהוא מאמין להן בעצמו. בהקשר אחר, אולי היה על מה לדבר (אני כותב זאת בשם עצמי, יש באייל מגיבים עם סבלנות רבה בהרבה משלי - כמוך - והם מוזמנים מבחינתי להמשיך בדיבייט איתו עד בוא המשיח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין חוסר האמינות של נתניהו אינו מן הפוזיציה. ההסבר שניתן לבהילות שבה ניסו להעביר את הרפורמה היה שצריך להשלים אותה לפני שנתניהו יתהפך. וכעת מקבלים איתותים לגבי חוסר האמינות של נתניהו גם מוושינגטון. ואת ה"שקרן בן שקרן" הזכרנו? נתניהו חצה קו מסויים של חוסר אמינות שהפך כל הסכם פוליטי איתו לבלתי אפשרי בגלל הודאות של "התהפכותו". גם בני בריתו הקבועים של נתניהו, החרדים והדתיים יוצאים נפגעים מן הברית איתו. הברית איתו מחייבת אותם לחשוף את מאווייהם הסקטוריאליים בהסכמים כתובים ומצמצמת את מרחב ההכחשה שלהם. שמעתי במקום כלשהו שנעלם לי ואיני מצליח לאתר אותו (אולי אמריקאי) טענה מאד קשה נגד ביבי. נטען שהוא איבד קשר עם המציאות (דובר על בלון אויר חם). שהוא חי בתיבת תהודה קטנה מאד ולא מאמין לשומדבר שמגיע מחוץ לה. זה מאפשר לו הכחשה פנימית של החורבן שהוא מחולל במדינת ישראל. הימין מתלונן השכם והערב על אנארכיסטים וסרבנים. על חסימות כבישים ואיומי רצח. על בוחרים שלא קיבלו את מה שהבטיחו להם (ממתי בוחרים מקבלים את מה שהבטיחו להם בתעמולת בחירות?). על כוונה להפיל ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי (איזו מזימה יוצאת דופן באמת?). ועל דיפסטייט ויועצים משפטיים ושופטים שהם סניף של מרץ (שנבחרו על ידם). יש דבר אחד שהם לא יכולים להסתיר ולהכחיש. את המהפיכה המשפטית התחילו הם בעצמם. הם הפכו את זה ליותר חשוב מהסכנות האיראנית והפלשתינית והאמרת המחירים. אם הכל מזימה, זו מזימה שהם התחילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער והאימה, ערוץ 14 אינו "תיבת תהודה קטנה מאד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה במקרה זה למשפחת נתניהו. אני מניח שמישהו מטעם נתניהו צריך להשגיח על ערוץ 14 כדי לוודא שהם מקריאים את דפי המסרים ולא מדלגים על משהו, אבל אני בספק רב אם הוא עושה זאת בעצמו. זו עבודה הגזורה יותר לכישוריו של נתניהו הצעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תום פרידמן כותב את זה בהרבה מילים בNYT. אני שמעתי את זה בביטוי קצר וחד: בנימין נתניהו הוא בלון אויר חם שניתק מפני הקרקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את כל ההתכתבות, אבל הנה רשימת דברים שנתניהו יכול לומר (אפילו לא "לעשות", לומר!) שיתפסו אצל אותו ציבור באופן חיובי: * גינוי ברור של האלימות מהצד הימני של המפה עם הבהרה שכל מי שנוהג באלימות לא מייצג אותו, ושהוא לא מעוניין בתמיכה שלהם. * להפסיק להתייחס למילואימניקים שהחליטו לספיק להתנדב בצבא בתור סרבנים. * פניה פומבית של לח"כים הפופוליסטים בליכוד להרגעת הרוחות. * הבהרה מפורטת שהוא לא תומך בתיאוריות הקונספירציה שמתפרסמות בטוויטר של הילד שלו. * הודעה שגלנט לא עומד להיות מפוטר, והתנצלות על הכוונה לפטר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שאין לחלק גדול מהציבור אמון בנתניהו הדבר שהוא יכול לעשות זה לקיים במקום להבטיח. למשל, באחד מהנאומים שלו לאומה נתניהו הבטיח שהוא יעביר חוק יסוד שישמור על זכויות אדם מיד אחרי שהרפורמה המשפטית תעבור. אם במקום זה הוא היה מציע הצעת חוק יסוד מתאימה ודואג להעביר אותה לפני (או, ביחד עם) הרפורמה המשפטית אז היחס הציבורי אל ההבטחה הזאת היה אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רטקסס אוהב להשתמש בביטוי "גנבת דעת" אבל הנקודה הלגיטימית הזו היא בעצמה גנבת דעת. התגובה 758295 של הפונז שאליה רטקסס הגיב מתייחסת לחשש שהקואוליציה איננה כנה בעצירת החקיקה. על מה ההשערה הזו מתבססת? האם על ניתוח אישיות של נתניהו האיש? במהלך שלושת החודשים, הקואליציה הוכיחה שהיא נחושה בצורה יוצאת דופן להעביר את המהפכה המשטרית (לוין עצמו קרא לזה מהפכה). היא הוכיחה את זה במעשים ובדיבורים. הם לא עצרו בהזדמנות הראשונה ולא בשניה ולא בשלישית. לוין אמר שאסור לעכב את החקיקה אפילו בדקה . נתניהו הודיע על עצירת החקיקה רק כאשר המצב בארץ הגיע לכדי רתיחה ספונטנית ביום א בלילה. וגם אז הוא הקפיד להגיד השהייה. אפילו עם ההודעה הזו גורמים בקואליציה לא חיים בשלום והם אומרים זאת גם בשיחות פנימיות וגם בפומבי. על גבי מצב עניינים זה תוסיף כל מיני מעשים של הקואליציה (ולא רק דיבורים) שקרו אחרי ההודעה על ההשהיה. 1. ההגשה ה"טכנית" לטענת הקואליציה של החוק לגבי הועדה למינוי שופטים 2. חוק המתנות - שנעצר רק כאשר התעוררו קשיים פנימיים של הקואליציה. האמינות של נתניהו היא הדובדבן שבקצפת. אבל תאר לעצמך שהקואליציה היתה מנוהלת על ידי אדם אמין יותר, נניח לוין בעצמו. אבל יתר העניינים היו זהים. האם אז לא היה חשש שהקואליציה איננה כנה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |