|
||||
|
||||
כתרגיל בהיסטוריה ניסיתי לאייש את ממשלת Pierre Waldeck-Rousseau [Wikipedia] בפוליטיקאים ישראליים. זוהי ממשלת האחדות והפיוס הרפובליקנית שנסתה לאחות את צרפת לאחר פרשת דרייפוס. הכי קרוב למקורצריכים להיות יאיר לפיד בתור רוה"מ עם יואב גאלאנט בתפקיד שרהב"ט. הממשלה הזו, מלבד המרכז צריכה לכלול גורמים שמרניים מתונים מן הליכוד, את ליברמן, מפלגת שמאל ואולי מפלגה ערבית. יש שתי בעיות בתסריט הזה א. ולדק-רוסו היה פוליטיקאי מקצועי לא מאד כריזמטי. הוא הצטיין במו"מ והסכמים בחדרים האחוריים בין פוליטיקאים ובעלי עניין. יאיר לפיד מצטיין בינתיים בנאומים "ספרותיים" ולא מגלה כישרון או חשק רב לעיסוק בפוליטיקה של יומיום. ב. קיומן של מפלגות דתיות. בצרפת היו חוגים דתיים חזקים מאד, אבל היתה גם הפרדה בין דת למדינה שלא אפשרה כהונה של אנשי דת בפרלמנט. הדתיים יוצגו בפרלמנט ע"י שמרנים ומלוכנים חילוניים. דבר זה איפשר לדתיים גמישות רבה יותר (כיון שהם עצמם לא נאלצו לחתום על שום הסכם). טעות קריטית עשה בן גוריון כאשר אפשר השתתפות מפלגות דתיות. הוא פעל בסביבה שונה מאד. החרדים הקיצונים בכלל לא השתתפו בבחירות, ה"מזרחי" היתה קטנה ומתונה והיו מפלגות דתיות שהיו מפלגות לויין של מפא"י. המודל הזה אפשר אפילו הקמת מפלגת חזית שכללה את כל המפלגות הדתיות. בקיצור הדתיים היו שותף טוב שאפשר איזון מול מפלגות קיצוניות יותר בשמאל ובימין. אני מניח שאילו בן גוריון היה מקבל הצצה לתקופתנו, הוא היה מתעקש על הפרדה בין דת למדינה. ברגע שאלוהים נכנס לפוליטיקה, מתחילות הצרות הידועות מקדמת דנא של הכנסייה מול המלכות. מבחינה זו יכול להיות שהמודל הערבי-איסלמי עדיף. בעולם האיסלמי לא יעלה על הדעת משטר כופרים, וחכן הממסד הדתי הוא תמיד נפרד ומשלים לשלטון האזרחי. כלומר לא יתכן שהממסד הדתי יהיה לעומתי לשלטון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |