|
||||
|
||||
אני נוטה להיזהר עם תוכן כזה שמגיע מערוץ 14 (שלא נוטה לברור יותר מדי את מה שתומך בעמדתו). את המחברת מצאתי אצל טלי חרותי־סובר. השיטה שבה היא עוסקת היא שיטה די מפוקפקת, להבנתי: Eye movement desensitization and reprocessing [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
הניסיון שלי עם ''הארץ'' הוא טוב מאוד בחלק מן התחומים. אבל באלו שנוגעים באג'נדות מחנאיות (שהלכו והתרבו עם השנים) הוא מאוד בעייתי. הוא משמיט מידע קריטי שעשוי להפוך את התמונה, עושה שימוש יתר בדמוניזציה אישית ככלי פולמוסי, מתעמת עם אנשי קש במקום עם לב הטענות, מתבסס על אנקדוטות ומחקרים איכותניים גם לאחר שהופרכו סטטיסטית ועוד. זו אחת הסיבות העיקריות בשלהן הפסקתי לפני שנים רבות לקרוא אותו. עדיין, כדי לא לכלוא עצמי בצד השני, אני משתדל כן לקרוא שם מאמרים שאנשים שאני מעריך שולחים לי לפעמים, ומשתדל שלא לתת לזוטות כאלו למנוע ממני התייחסות רצינית לכל השאר. ואכן, לא פעם אני לומד שם משהו חדש ונכון שלא ידעתי. אני מאוד ממליץ על פרקטיקה כזו. |
|
||||
|
||||
הכתבה של חרותי–סובר הופיעה שם הרבה לפני המאמר הנוכחי ובכלל לא קשורה אליו. כן, מדובר על עד הומינם מצידי, אבל מה לעשות. חרותי–סובר היא בוקית שאכפת לה מההליך הנכון ולא ממחנאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |