 |
1. הצורך להחזיר את האמון במערכת המשפט כטיעון מחזק לחקיקה בצורתה הנוכחית (ועל ידי האנשים הספציפיים) הוא אחד הטיעונים הכי ביזאריים בכל ההרפתקה המשטרית הזאת. נניח שהחקיקה תעזור לבית המשפט להרויח חזרה את אמונם של הליכודניקים במערכת. אבל הליכודניקים הם לא כל ה״ציבור״. באיזה מובן זה תיקון של המצב הקיים אם מחזירים את האמון בבתי המשפט בקרב חלק אחד של הציבור, אבל עושים זאת במחיר של איבוד מוחלט של האמון שיש לחלק אחר? התמונות שראינו הן של שר המשפטים שהוא האדריכל של החקיקה הזאת ועוד כמה חברים שמתרועעים להם עם עבריינים. סליחה... לא סתם עבריינים. זה understatement. ממש במסיבת אח״מים בבית פרטי של משפחה הנמצאת ברשימת אירגוני הפשיעה של מדינת ישראל. מי שאומר שלתת לאנשים מתרועעים-עם-עבריינים שכאלה את הכוח למנות שופטים בישראל (אפילו שופט אחד) זה מהלך שתפקידו לשפר את אמון הציבור בבתי המשפט, צריך לעבוד מאוד מאוד קשה כדי להסביר ולנמק על מה הוא לעזאזל מדבר ואיך בדיוק הקסם המופלא הזה אמור לעבוד. או במילים אחרות: כאילו, רגע, מה?!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש