בתשובה לרטקסס, 23/03/23 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפרשנות שאתה נותן לעניין "גודל הכעס" אינה מתאימה לכוונתי, אבל אם התנגדות לדיקטטורה היא לא רציונלית אני מוותר על הרציונליות (עיקרון נכון לשעה זאת). הפורמליזם של ההתחייבות לשרות וולונטרי אינו משנה את העיקר: מדובר על אנשים שהתנדבו והם מפסיקים להתנדב, לא על אלה שמשרתים במילואים מתוקף החוק. אם מישהו רוצה להעמיד את המנדבים לדין כי לפי סעיף ז' של חוק י"ב הם התחיבו לשרת שנה שלמה, קדימה. מכל מקום, עד שלא פקדו עליהם להתייצב והם לא עשו זאת, השימוש במונח "סרבנות" הוא כמו השימוש ב"טרוריסטים" לאלה שעמדו מול המספרה של שרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, הפורמליזם משנה מאוד כאן, כי זה הדיון (וגם תת-השרשור קצת מעל). אין ספק שאי אפשר לקרוא למישהו סרבן בהווה אם הוא מתכוון לסרב בעתיד. קריאה לסירוב עתידי היא המרדה לכל דבר ועניין. יש לה היבט פלילי (המרדה בחוק העונשין) ויש לה היבט צבאי (הסתה למרי בחוק השיפוט הצבאי). אני שוב חוזר ואומר - המילה "התנדבות" שונה מהמשמעות המקובלת שלה. משרת מילואים שחותם על "טופס התנדבות" הוא חייל, נקודה, סוף. חיילים לעולם אינם מתנדבים. גם בצבאות שבהם הגיוס הוא רשות, ויום לפני הקרב אתה תגיד: "אני מתנדב, אז אני מתפטר, לא בא לי לצאת לקרב" - אתה לא תישפט אזרחית-נזיקית, אתה תישפט במשפט צבאי. כן, השימוש במילה סרבנות הוא כמו השימוש במילה טרוריסטים הוא כמו השימוש במילה דיקטטורה. כל אלו מניפולציות רגשיות וכל אלו טעונות הוכחה. נכון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |