בתשובה להאייל האחר, 20/03/23 16:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה ההבדל בין "קונצנזוס" לבין "קונצנזוס עצום של מומחים בנושא" ? ... אני כמובן מסכים לחלוטין שאם תהיה פה דיקטטורה הכלכלה תחרב, ההשקעות יחרבו, הצבא יחרב וכן הלאה. אבל המומחים לנושאי כלכלה והשקעות וצבא לא רלוונטים לענייננו. אני לא דן כאן בסוגיות חברתיות אלא בחוקים המוצעים עצמם. לכן, בהיבט הזה, ה"מומחים בנושא" הם מומחים למשפט חוקתי. ובמקרה הזה, אני בהחלט לא רואה "קונצנזוס עצום של מומחים" אלא דעות חלוקות. לגבי העובדה הלא מוכחת שמחנה שלם מעוניין לבטל את כל המגבלות על הממשלה, אין לי באמת איך להגיב לזה מבחינה רציונאלית, כאמור. יותר מדי הנחות. אבל כל הדיונים האלו הם מטא-דיונים. בוא נדבר דוגרי, כמו שאומרים. מערכת המשפט כוללת מבחינתך רק את הרשות השופטת, או את כל רשויות האכיפה? כי חשוב להבחין. רשויות האכיפה כוללות בעיקר את הפרקליטות והמשטרה וגם רשויות חוקרות אחרות (למשל רשות ניירות ערך, רשות המסים, מח"ש). הועדה למינוי שופטים דנה אך ורק במינוי שופטים לערכאות השונות ברשות השופטת, אז כדי לדון פרה פרה בנושא, בוא נתמקד ברשות השופטת עצמה. כשאתה אומר עצמאות, אתה מתכוון לעצמאות ביחס למה? הרי שופט לא עומד לבחירה חוזרת, אין לו ציונים או משוב, לפחות לא כאלו שידועים לציבור, (משוב השופטים ז"ל של לשכת עורכי הדין), והביקורת החיצונית עליהם היא, איך נאמר, לא ממש קיימת. נציבות התלונות על השופטים עוסקת בעיקר בנושאים אתיים ולא בנושאים מקצועיים. שופט מתמנה לכל החיים ואפשר לספור על כף יד אחת (למעשה, על אצבע אחת) את השופטים שפוטרו מקום המדינה. כל זה נשמע לך סביר לרשות שלטונית? כשאני חושב על רשות שלטונית, אני חושב גם על ביקורת. מי המבקרים הנפוצים והמוכרים? גופי התקשורת, למשל. הציבור. עמותות. אקדמיה. ועוד ועוד. כמה עמוקה הביקורת של הגופים הללו על הרשות השופטת? הציבור מודע בכלל למה שהולך בכתלי בית משפט, מעבר ל"עומס"? נמשיך הלאה. הויכוח העיקרי הוא כנראה על מינויים לעליון. כשבית המשפט העליון יושב כבית דין גבוה לצדק, או בכובעו המורחב, בית דין גבוה לחוקה, הוא כמובן מאמץ גם ערכים אישיים. בלתי אפשרי לדון בנושאים חוקתיים, כשאין חוקה כתובה וסגורה, מבלי להידרש לנושאים אישיותיים ערכיים. זו עמדה מקובלת על קונצנזוס של רוב המומחים למשפט חוקתי וגם על נשיאי בתי המשפט העליון בעצמם, ראה ראיונות שנתנו לאחרונה אהרון ברק ודורית בייניש (מבטיח למצוא קישורים מאוחר יותר. מבטיח!). אני גם משער שזו עמדה שמקובלת על רבים בציבור: אם בית משפט צריך להכריע לגבי זכויות אדם, בטחון, דת ומדינה, פרטיות, קניין, ועוד, הוא מגיע עם מטען ערכי מסוים. הוא-הוא השיקול המקצועי!. בבג"צ הרי אין חקר עובדות כמו בבית משפט דיוני, יש זכות עמידה מורחבת, יש עילת סבירות, יש איזונים בין זכויות וכן הלאה. שופט מסוים יחשוב שחוק האזרחות מאזן בצורה נכונה בין זכויות המשפחה והכבוד של ערבים-ישראלים לבין זכויות הבטחון של המדינה, ושופט אחר יחשוב שלא. על מה הם מבססים את הדעה? על חוקים, על מאמרים, על פסיקות קודמות, על ניירות עמדה, וכו' וכו'. כפי שכולנו מבינים, שופטים מסוימים יבחרו במאמרים מסוימים, ואחרים יבחרו במאמרים אחרים. הרי זו הסיבה שאתה בכלל רוצה לדון במנגנון להגברת הגיוון, לא? אתה מאמין ששופטים שמגיעים מרקעים מגוונים יותר ישפטו בצורה טובה יותר. ועכשיו מן הכלל אל הפרט. דמיין שאתה מאחורי מסך הבערות. האם תרצה שנבחרים כלשהו של רשות שלטונית ימנו את עצמם, או יהיה להם חלק במינוי של עצמם? כי זה מה שקורה ברשות השופטת. מאז ומתמיד. ישנה ביקורת בועדה למינוי שופטים (שרים, חברי כנסת, נציגי לשכת עו"ד על תקן הציבור) אבל שליש מהועדה הוא שופטים מבית המשפט העליון. מה שאני רוצה לומר כאן זה שהביטוי "שיקול מקצועי" והביטוי "עצמאי" נתפסים שונה לחלוטין אצלנו. אני אפשט את הסיטואציה: נניח ובית המשפט מתפקד ממש גרוע בעשור האחרון. נניח ואפילו יש על זה "קונצנזוס של מומחים". איך הציבור יכול לגרום לכך שהמצב ישתנה? מחאות כנגד בית המשפט העליון?.. דווקא שמעתי שהיו פה כמה בשנות ה-90. לא נראה שזה הוביל לאיפשהו. אני מצטער שהקלדתי באופן לא קוהרנטי, אני פשוט לא מבין את רוב המושגים שכתבת במשפט שלך. עצמאית, שיקולים מקצועיים, התערבות דורסנים, וכו'. אני אשאל אותך שאלה נוספת בחזרה: האם, עולה על דעתך, מצב בו הרשות השופטת היא לא טובה? לא יעילה, מושחתת, ארכאית, פופוליסטית, מנותקת, מתנשאת, אטומה, כל מילת תיאור שאתה יכול לחשוב עליה ביחס לרשות שלטונית. האם זה תרחיש סביר בעיניך? כי אם לא, אז אני חושב שאין בינינו דיון. אני חושב שכל אחת מרשויות השלטון יכולה להיות כזו בדיוק באותה מידה. לכל אחת יש מנגנונים מסוימים שמאזנים אותה, וחשוב שאנחנו כאזרחים מדי פעם נעדכן את המנגנונים האלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מרגיש כמו תגובה טרולית מאד. Pass | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסיפא: א. דרישת הסף לבית המשפט העליון גבוהה בהרבה מדרישת הסף לחבר כנסת1. ב. אפילו עבור רשות שופטת כמו שאתה מתאר, כוחו של בית המשפט העליון להשפיע על חיי האזרח קטן בסדר גודל מכוחה של הממשלה (והכנסת הצמודה אליה, כנהוג במקומותינו). זה ענין אמפירי/היסטורי. לא תיאורטי. ג. ה"רפורמה" המוצעת לא משפרת (ולא מנסה לשפר אפילו כזית) שום סעיף שכתבת - לא משפרת יעילות, מושחתות2, פופוליסטיות2, ניתוק, התנשאות, אטימות2, וכן הלאה. הטענות שזה מה שהרפורמה באה לתקן הן היתממות במקרה הטוב ודמגוגיה במקרה הלא טוב. 1 רף מאד מאד נמוך, אני יודע. 2 להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה טרולית מאד. Pass | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין, עד כדי כך טרולית שהיית צריך לכתוב את זה פעמיים. אלימות זה מפלטו של החלש. ואתה, יקירי, אלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה במקומו (זה קל) עצמאות כפי שהיא מוגדרת יפה בחוק יסוד: השפיטה- "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". בעניין הערכים שהשופטים מגיעים איתם לדיונים בבג"ץ אני מסכים . ככל שראיתי הערכים של בג"ץ לא השתנו כהוא זה מאז פס"ד בז'רנו (1949) ופס"ד קול העם (1953) ועד היום. נוצרה בעיה משום שהערכים של חלק מהציבור כן השתנו, וחוסר החפיפה בין הערכים של שופטי בג"ץ לערכים של אותם חלקים בציבור הלך וגדל (ונציגיהם של אותם ציבורים גם הפכו לקולניים יותר). בשאלה של איך פותרים את חוסר ההלימה הזה אני אליטיסט. לדעתי הערכים של מייסדי המדינה, כפי שהם מופיעים בהכרזת העצמאות, מחייבים גם אותי וגם את שופטי בג"ץ. רוצה חלק מהציבור למרוד בערכים האלה? שיעשה מלחמת אזרחים. זה נשמע אקטואלי, אבל את אותה עמדה הבעתי כבר מזמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו התנבאתי כבר ב 2012, הרבה לפני ה D9 (זהירות, פעח"ב!) "ברור לי שככל שגובר כוחם הפוליטי של החרד"לים נוצרים סדקים שמערערים את בסיס ההסכמה הלאומית ברוח מגילת העצמאות, וככל שאלו מתרחבים קרב היום של מלחמת אזרחים. כנראה לא מלחמת אזרחים בעצימות מלאה, אבל עדיין." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |