בתשובה לkozmo, 19/03/23 10:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבן הבכור שלי סולד מהמונים והתחככות באנשים. ניסיתי לגייס אותו לבוא להפגנה והוא שאל מה התועלת בזה. אמרתי לו שהכח הוא במספרים. כשהממשלה רואה את כמות המתנגדים היא חושבת מחדש. הוא הסכים עם התועלת אבל המחיר היה גבוה מדי עבורו והוא לא בא בסוף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש בדיוק כמוהו, וסולד מהשתתפות בהפגנות. בשבועות האחרונים אני מרגיש מאד מטופש בזמן כל הפגנה, וחוזר מהן מיואש משהייתי לפניהן. אבל תחושה החובה שלי מנצחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חוזר מההפגנות בהרגשה יותר טובה מזאת שאיתה אני מגיע אליהן. בניגוד להפגנות נגד נתניהו בימי הקורונה, שהיו מדכדכות בגלל מיעוט המשתתפים, יש משהו מעודד לראות שיש המון אנשים שמרגישים כמוני, ומודאגים מספיק כדי לצאת מאזור הנוחות ולהפגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, שכנע אותו לפחות לשלם כופר בדמות תרומה למארגני ההפגנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שזה מאפיין פחות או יותר את בני הדור הבא ומכאן גם חוסר העניין המופגן שלהם במחאה הנוכחית. יחד עם זאת נחמה יש בהנחה שהדור הזה יכהה את חדות פוליטיקת הזהויות העתידית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |