 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנשיא הוא בובה של ביבי. אני מופתע שהתנהגות הנשיא מפתיעה מישהו. מאבק הכוח על הרפורמה הוא לא בין האופוזיציה החסרת משמעות לבין הקואליציה. המשא ומתן האמיתי שמתנהל מתחת לפני השטח הוא בתוך הקואליציה. אבל ניסוח כזה או אחר של סעיף קטן כזה או אחר זה התעסקות בשטויות. המטרה המוצהרת היא שליטה מלאה בועדה למינוי שופטים ואני לא רואה שום תסריט בו לוין יזוז מילימטר בעניין זה. או שזה עובר כמו שזה או שאין קואליציה (וכן זה כנראה יעבור). הם יוסיפו איזה פסאודו ״ריכוך״, אבל הגיע הזמן להתחיל להתרגל ולהפנים. הרפורמה המתועבת הזאת הולכת לעבור וישראל תכנס לעידן חדש עם שיטת משטר אחרת ממה שהתרגלנו אליו בעבר. החלק ה״מעניין״ באמת של הסאגה הזאת זה לא השאלה אם הם יתנו לעצמם כוח ללא הגבלות. הם יתנו. זה יקרה. החלק ה״מעניין״ הוא השלב בו נלמד מה הם יבחרו לעשות עם הכוח הזה. צמרמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבליץ החקיקה הוא פרומו טוב לגבי מה שהולך לקרות. לא בהכרח בטווח של חודשים, אבל גם לא בעתיד הרחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יתנו לעצמם כח ו בג"צ יפסול אותו. ואז באמת יתחיל להיות שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. מאבק הכח האמיתי הוא בין ציבור המתנגדים לקואליציה. הוא רק בא לידי ביטוי בקואליציה. שני ציטוטים בנושא מריאיונות עם אנשים שחקרו משטרים פופוליסטים. הריאיונות מאוד ממולצים בלי קשר לדיון הנקודתי: "מה שמכריע הוא עוצמת ההתנגדות. קריטי שישתתפו בה בעלי יכולת ארגונית ותקשורתית וקשרים בינלאומיים, מעורכי דין ואקדמאים עד עיתונאים ופקידים." "הדבר הכי קריטי הוא מה שעושה המחאה - יצירת הקואליציה הרחבה ביותר שאפשר והוצאתה לרחובות במהירות האפשרית." אחת הגדולות של מדינה דמוקרטית היא מסגרת שלטונית שמדכאת אלימות אזרחית בצורה כמעט פצפיסטית. הציבור הנורמטיבי מתנהל באופן לא אלים כי הוא מרגיש שיותר משתלם להשפיע על המדינה דרך בחירות (ואז גם אם מפלגת קיצון נכנסת לפרלמנט, לרוב לא תהיה לה יכולת להשפיע מהותית על המדיניות) והציבור הלא נורמטיבי יוצא מחוץ למסגרת הדמוקרטיה, ואז שאר הציבור מעניק לשלטון מקבל לגטימציה נדירה לפעול באופן אלים. הקטע כאן הוא ששום דבר מזה לא מחייב דמוקרטיה בפועל. מספיק שהאזרחים יאמינו שהם חיים בדמוקרטיה, והשלטון יכול לאכול את העוגה מבלי להפנות משאבים עצומים לכח משטרתי/צבאי שידכא את האזרחים באלימות (עיקר המשאבים מופנים להבטחת נאמנות של הכח המשטרתי/צבאי). השלטון עדיין יצטרך להפנות משאבים מסויימים כדי לבצר את שלטונו, אבל הם יהיו קטנים בסדרי גודל מאשר מה שנדרש מדיקטטור. הקואליציה מנסה לגרור את ישראל למשטר פופוליסטי, בו הלגטימציה הציבורית מושגת ע"י עלה תאנה של בחירות שבפועל מתנהלות בגבולות גזרה שמתאימים לשלטון ולא באמת מאיימות עליו. האיום הכי גדול על משטרים כאלה היא התפכחות של הציבור. ברגע שזה קורה, השלטון נאלץ לבחור בין בחירות שאשכרה יכולות להפיל אותו או לחילופין הפעלת כח נגד חלק מספיק גדול מהציבור ומעבר למשטר דיקטטורי (אולי עם תמיכה של רוב האזרחים, אבל אם צריך לדכא באלימות אפילו עשירית מהציבור, זה מחייב הפניית משאבים עצומה). שלטון פופוליסטי יכול לספוג התנגדות קטנה יחסית, שאפשר לקטלג בתור מיעוט קיצוני שיוצא מחוץ למסגרת הדמוקרטיה. הקואליציה יצאה להפיכה מתוך הנחה שגויה שהציבור יגיב כאילו מדובר בסוגיה פוליטית סטנדרטית של שמאל-ימין, וההתנגדות תהיה בקנה מידה דומה למחאות השמאל. בהנחה שראשי המחאה מנתחים את המצב באופן דומה, די ברור למה הם מסרבים להידברות. זה משאיר את הקואליציה במחלוקת על רקע תפיסת מציאות. מצד אחד יש את אלה שמנתחים את המצב באותו אופן (בעיקר נתניהו, לא יפתיע אותי אם גם דרעי), ומטרתם היא לשחוק את המחאה. ומצד שני נמצאים אלו ששתו את הקול אייד של עצמם, ומבחינתם כל עוד יש להם 61 מנדטים יש להם זכות לעשות ככל העולה על רוחם בלי להתחשב בציבור שמתנגד להם. למה אני מקשקש על כל זה? קודם כל, כי אני נהנה לקשקש. אבל התירוץ שלי הוא כדי לתת הקשר לדברים הבאים: מכיוון שהקבוצה הראשונה מאוד קטנה, לדעתי ההפיכה תעבור בכנסת. אבל אם מספיק משופטי בג"צ מנתחים את המצב באופן דומה, והם יאמינו שתהיה תמיכה ציבורית מספיק גדולה בפסילה של החוקים, החוקים יפסלו. מה שיבוא אח"כ יהיה משהו בין משבר חוקתי למלחמת אזרחים. אולי אז נתניהו יבהל מספיק כדי ללחוץ על הברקס (שיקול פרסונלי - הוא יכול להמר על הכל ולהסתכן בהימצאות בצד המפסיד, או לחתוך הפסדים). אם הקואליציה תנצח, בסופו של דבר כנראה נגיע למשהו בין הונגריה לטורקיה. זה לא נראה לי מעניין במיוחד. לצערי, החלק ה"מעניין" הוא מה יהיה אם המתנגדים ינצחו. נכון אמרתי שכדי להינות חלקית מדמוקרטיה, מספיקה אשליה של דמוקרטיה? ההפך גם נכון - כדי לסבול מהחסרונות של דמוקרטיה, מספיק שחלק מספיק גדול מהציבור יאמין שהוא לא חי בדמוקרטיה. לדעתי המתווה של הרצוג מכוון בדיוק לבעיה הזאת - הוא מנסה למנוע מצב בו חלק "מספיק גדול" מהציבור מחליט שהוא לא חי במדינה דמוקרטית. זה הופך אותו לשותף של חלק מאוד גדול מהאינטרסים של נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצוג הוא אדיוט (מאד) שימושי. אבל יכול היה להציג מץווה הרבה יותר גרוע שמאפשר לממשלה לקבלו כ'חצי דיקטטורה' ולמסמס את המחאה. למרבה המזל, זה לא מה שקרה, ותגובת הממשלה הפאבלובית-אוטומטית הבהירה לכל מי שעיניו בראשו שהמצב מאד פשוט. אין פרטנר, וצריך להמשיך ולהגביר את המאבק. כל מיני התפלפלויות וירטואליות על מתווה-שמתווה ואיזה פשרות בדיוק מוכן המחנה הדמוקרטי לקבל בתוך עצמו, הן בזבוז מיותר של זמן ומשאבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת אקח את העמדה הפסימיסטית האלרמיסטית: "בסופו של דבר כנראה נגיע למשהו בין הונגריה לטורקיה" זו הערכה אופטימית, מכיוון ש-conditioned on התרחיש שהגענו עד שם, סביר יותר שישראל תמשיך ותגלוש למצב עניינים גרוע יותר מאשר תעצור. פרט לכך שבניגוד להונגריה וטורקיה יש לישראל מצבור של אוייבים חיצוניים חזקים שינצלו כל חולשה שהם יצליחו לאתר, ופרט לכך שכלכלת ישראל נשענת הרבה יותר על הון-אנושי מאשר 2 המדינות הללו, ישנה העובדה שאזרחיה מאד אוהבים להדחיק: היא מחזיקה תחת כיבוש אוכלוסיה של מיליונים (ומכיוון שכולם אוהבים להדחיק זאת, הם גם מעריכים כעת בחסר את ההשלכות). יש לכך הרבה משמעויות, מתוכן אדגיש שתיים. (1) יש לה כבר מן המוכן מנגנוני דיכוי ושליטה גדולים ויעילים, אותם היא תוכל בקלות להרחיב גם עבור אזרחיה ולחצות את הקו שבין אוטוקרטיה פופוליסטית לדיקטטורה טוטליטרית בקלות ובמהירות. מניסיוני האבחנה הזו גוררת התנגדות עזה בקרב ישראלים ששומעים אותה, אך אין לה שום בסיס. למפקפקים אני מציע להזכר בסאגת עמי אשד מהשבוע שעבר, ולנסות לדמיין איך העניינים היו מתפתחים אפילו כבר עכשיו אילו בן-גביר היה מקבל את הסמכויות המורחבות שהובטחו לו עם כניסתו לקאליציה (כולל הכפפת מג"ב ישירות אליו), וכיצד העניינים צפויים להתפתח ללא ביקורת מנהלית בכלל ותחת איומים (בטחוניים ופוליטיים) שרק ילכו ויחריפו עם הזמן. (2) תיהיה אפס סבלנות בינלאומית לאפרטהייד הקיצוני שייושם כאן והפשעים נגד האנושות שיתרחשו כאן תדיר (בחווארה קיבלנו קדימון מאד מרוכך).ישראל תוחרם, והפגיעה בבטחונה וכלכלתה יהיו חמורים בהרבה מעבר לנזק שהשחיתות והפופוליזם יגרמו לבדם. קשה למצוא השוואה היסטורית הולמת לצפוי להתרחש כאן, אבל מבחינת האפקט על חיי היום-יום אולי לבנון או דרום-אפריקה מתאימות יותר מהונגריה וטורקיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) היא לא תוכל בקלות להפנות אותם נגד האזרחים. תקשיב למפכ"ל, למילואימניקים, טייסים, למפגינים (ראה עמי אשד) וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? אני מקשיב להם, ושומע שכל האנשים עליהם אתה מדבר יפרשו/יוחלפו עוד הרבה לפני שההנחה בתגובה הקודמת תתמלא (כלומר, לפני שנגיע למצב דומה לטורקיה/הונגריה). . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, בקצב הזה עוד שבועיים אנלנו במשבר חוקתי. אני לא רואה את כולם מוחלפים תוך שבועיים. וחוץ מזה אני דיברתי גם על המילואימניקים והאזרחים. בהצלחה בלהחליף אותם גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי וויכוח עם זה. אני לא יודע מה יקרה עוד שבועיים, והאם נכנס למשבר חוקתי, והאם נצא ממנו ואיך. אבל מן הסתם לא נהפוך לטורקיה תוך שבועיים. מה שאמרתי הוא שאם ההפיכה לא תבלם, והעניינים יתגלגלו כך שנהפוך באיזשהו שלב לטורקיה-פינת-הונגריה, אז הם לא יעצרו שם, אלא ימשיכו להתדרדר למקום גרוע יותר. כלומר ההנחה שנקודת הייחוס לתוצאת התרחיש הזה היא הונגריה זו הנחה אופטימית מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. ישראל מאוד ייחודית מהרבה מאוד גורמים. זה מאוד מקשה על תחזיות, עד כדי שחוץ מהתחזית הכללית של "יהיה יותר רע", לדעתי רוב התחזיות (כולל שלי) מצביעות יותר על התפיסה של החזאי מאשר על ניתוח של המציאות. that said, אני לא חושב שקיומם או אי קיומם של מנגנוני דיכוי משחק תפקיד גדול בגלישה לדיקטטורה. עיקר מה שצריך כדי לדכא את האזרחים במהירות וביעילות הוא מנגנון שמאפשר שליטה על מוקדי הכח בתנאי אנרכיה (כאשר כל קצין וחייל בשרשרת הפיקוד מבצע את תפקידו לא מכח שלטון החוק, אלא מכח אידאולוגיה או האינטרס האישי שלו). בישראל, המנגנון הפוטנציאלי העיקרי שאני יכול לדמיין היא אידאולוגיה דתית קיצונית. המקבילה הכי קרובה כאן תהיה איראן. על זה בטח תענה "נו, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות". אבל התפיסה הכנה אצלם היא שהמחאות נובעות מכמה שמאלנים (כולל הייטקיסטים, אנשי עסקים ואקדמאים) שמייצרים פאניקה ותקשורת מוטה שמשתפת איתם פעולה. בראש שלהם, אם יפזרו כמה הפגנות, יעצרו את לפיד1 ו"יאזנו" את אמצעי התקשורת, העניינים ירגעו (ואז נעצור בהונגריה-טורקיה, מה שיהיה מקובל עליהם). הם לא רואים את עצמם במצב בו הם נאלצים להפעיל מנגנוני דיכוי של ממש נגד אוכלוסיה יהודית. לא יודע עד כמה אפילו בן גביר היה מוכן לזה, שלא לדבר על לאייש מנגנון דיכוי שלם שחולק אותה תפיסה. ________________ 1 כן, הם אשכרה חושבים שלפיד מתדלק את ההפגנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |