בתשובה לkozmo, 17/03/23 8:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה? בגלל האלטרנטיבה. הציבור החילוני-ליברלי כבר הסכין עם המצב האנומלי בו מגזר גדול פטור מחובת הגיוס, ובצוק העתים הוא מוכן לתת לתת לאי-השוויון הזה לקבל גושפנקא חוקית בתנאי שיוסכם במקביל לחזק את השיוויון בשאר התחומים ואת ביצור הדמוקרטיה כמשהו שלא יוכל להשתנות כתוצאה מהתהליך הדמוגרפי או מכל קונייקטורה פוליטית. נסיון המהפכה המשטרית שינה את שאלת פני המדינה בעתיד הבינוני והרחוק ממשהו מודחק שיהיה הבעיה של מישהו אחר לעניין מוחשי ואקטואלי. המצב בו החלטה אומללה אחת של מירב מיכאלי עלולה לגרור את המדינה לדיקטטורה אינו מצב שהציבור מוכן לחיות איתו, או לפחות כך אני מקווה, אפילו אם בפעם הזאת הקטסטרופה תימָנע איכשהו. זה מצטרף לכך שהזכרונות ממשבר הקורונה עדיין טריים יחסית, והמשקעים שנותרו ממנו מקשים על המשך הגישה הסבילה למיעוט החרדי, לאחר שהאדון קוביד וההתייחסות אליו בציבור החרדי הבהירו את הפירכה בהרגשה שמדובר בקהל נפרד שחייו בגטו אינם שזורים בחיי הציבור הכללי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש לי לפחות 3 מחשבות בעניין הרצוג ו'הקצנת המתווה שלו' שבאה לידי ביטוי בהנצחת ההתבצרות הפוליטית סביב השאלה בעד/נגד נכון לעתה. א. יתכן והוא משלים את מלאכת סבו הרב, יצחק אייזיק הלוי הרצוג [ויקיפדיה] - תגובה 756842 1 ב. יתכן והוא סגר עם ראשי החרדים עמדות מוקדמות כדי לרצות אותם או לפחות לאותת להם ש'כדאי' להם לעודד את הגוש כן לתמוך במתווה או לפחות בליבתו. אמנם ראיתי פרסומים לפיהם דרעי ונתניהו לוחצים את לוין להגיע לפשרה, אבל עדיין אני מזכיר לעצמי תמיד שלפחות לגבי ש"ס ויתכן שגם חלק קטן מג' - הלאומיות ומכאן הלאומנות היא כבר לא מילה גסה ויתכן שגם מצביעיהם רואים בביקורת השיפוטית של בג"צ סוג של 'איום על תפיסת הריבונות'2 ולא יסתפקו רק בחקיקת חוק יסוד לימוד התורה, אלא גם יבקשו להשתחרר סופית מהמחשבה שלאומיות נוגדת את היהדות. מזכיר לך את תגובה 749987 בעניין עמדתו הכפולה והסותרת של הר' שך בעניין. ג. אולי זאת באמת טקטיקת הרגעה על מנת להנמיך את הלהבות בגוש המתנגד לרפורמה וזאת על מנת להכשיר את הלבבות להסכמים אחרים. 2. איך לפיד וליברמן יסבירו את תמיכתם במתן הפטור וזאת בתמורה לתרחיש שטרם הוברר שבו יש בכלל אי-אלטרנטיבה. מה גם שהנשיא כבר הבהיר שהמתווה שלו הוא מתווה שפתוח למשא ומתן, מה שמציב את האלטרנטיבה כמשהו לא ברור. אתה צודק בטענתך על האיוולת בחשיפת הקלפים בשלב כה מוקדם, אבל האשם הוא לא הדילר הרצוג אלא השחקנים הפוליטיים של האופוזיציה שהוחזרו אחר כבוד לקדמת הבמה הפוליטית וזאת בלי אישורם של מנהיגי המחאה האמיתים שעד היום אנחנו לא מכירים אותם ובוודאי שלא מהאוהדים המסכנים שמבינים - או שיכולים להבין - שהם נלחמו בשביל אחרים. יופי נחמה. 3. עדיין לא קיבלתי תשובה משכנעת האם יש דבר כזה 'חצי דמוקרטיה' או לא. כי אם לא, איך אפלייה של קבוצה שלמה לטובת אחרים עומדת בקנה אחד עם כל יתר הערכים בהם הם נאחזים ועוד מקבלת לגיטמציה מטעמים לא ערכיים אלא תועלתניים. ושלא נדבר על התוצאות החברתיות הנובעות מכך. שאלתי כאן באייל בעבר כמדומני האם חוקה תמורת פטור מגיוס לחרדים אפשרית מהבחינה החוקית? כמדומני שהתשובה הנכונה הייתה שלא. --------------------- 1 ראש הלוחמים נגד גיוס בחורי הישיבות- עד יום מותו - היה הרב הראשי הרב יצחק אייזק הרצוג (סבו של נשיא המדינה הנוכחי). ב- 7.5.48 כותב הרב הרצוג לראשי 'שירות העם' ובו התרה בהם שכל ניסיון לגייס את בחורי הישיבות יאלץ אותו 'לצאת במחאה גלויה וחריפה לעיני כל ישראל. אין לכם רשות להשתמש באמצעי של כפייה דרסטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תורת הקד'..' הרב הרצוג דרש פטור מלא ללא מכסות או הגבלות. בחורף תש"ט הרב הרצוג פנה לדב"ג שיאשר פטור מגיוס והפעם מהנימוק אותו פיתח החזון איש ולפיו ' אין לנו שיור מלבד התורה'. 2 תגובה 752179 - הערה 3 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |