 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה ויכוח ישן בינינו. אני לא מסכים בכמה רמות. ההבדלים שהזכרת קיימים אבל גם הם מועצמים ומוגזמים ללא בסיס. למשל להגיד ש-8200 זו יחידה אשכנזית זו שטות מוחלטת שיכול לטעון רק מי שאינו מכיר את היחידה. ההבדלים יסודם בתופעה החברתית הבסיסית שאנשים מעדיפים את בני משפחתם ומקורביהם על פני אנשים רחוקים יותר. נפוטיזם ופרוטקציוניזם הן תופעות אנושיות. יהיה קשה להסביר זאת למי שנפגע מהן, אבל להפוך אותן לפשע ולחטא שאין לו כפרה, זה פשוט איוולת. בסה"כ ישראל הראשונה הקריבה למען שילוב הנידחים אל תוכה, הרבה יותר מרוב החברות הקיימות ומי שלא יכול לסלוח לה את העובדה שהורים אוהבים את ילדיהם יותר מילדים אחרים, מוטב לו שיפשפש בנפשו שלו. גם לא הייתי הולך לכל מיני הסברים של גנטיקה ואויגניקה. אם תבחן את הכנסת בישראל, תבחין מיד שיתרונות גנטיים לא מבטיחים הצלחה בחיים עצמם. נדיר לשמוע אנשים מצליחים זוקפים את הצלחתם לגנטיקה. צא וחשוב איזו השפעה יש לעוד 5% במבחן ה-IQ לעומת ההשפעה שיש למספר הנפשות במשפחה הגרעינית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"נפוטיזם ופרוטקציוניזם הן תופעות אנושיות" - ללא ספק. האם הן מסבירות הכל? ייתכן, אבל לא בהכרח. "יתרונות גנטיים לא מבטיחים הצלחה בחיים עצמם" - כמובן. אבל האם יש מתאם בין שני אלה? אני אתפלא מאד אם לא. הרכב הכנסת לא מלמד כלום, ויש סיכוי טוב שאם הרכב האקדמיה המדעית היה נקבע בבחירות, שר הסייבר לשעבר היה עומד בראשה. מספר הנפשות המשפחה היה הנימוק המקובל כשהייתי ילד. עכש"י הפער בפרמטר הזה השתנה ואולי נסגר לגמרי מאז, בעוד הפערים הסוציו-אקונומיים השתנו במידה פחותה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפוטיזם זה עניין תרבותי בעיקר. התלמוד הבבלי שואל 'מפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת מתלמידי חכמים מבניהן' 1. מבין התשובות ; 'שלא יאמרו תורה ירושה היא להם' ; 'כדי שלא יתגדרו על הציבור'. ואם נניח זאת בהקשר ההיסטורי - ההנהגה הבבלית היהודית היא צרתה 2 של ההנהגה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. בעוד בארץ ישראל נפוטיזם והליך בחירה 'תקין' חיו בשלווה ובשלום, הרי שבבבל אין אפילו מקרה אחד שבו ראש ישיבה העביר את תפקידו לבנו בירושה.3,4 ----- 1 נדרים פ"א 2 'מה אני בשעיר' : 'הרי צרתך בבבל' 3 מחקר מעניין של Shaye J.D. Cohen שערך השוואה בין בתי הספר באתונה במאות הראשונות לספירה לבין הישיבות בארץ ישראל. נותחו ההשוואות סביב צוואותיהם של אפלטון, אריסטו, תאופרסטוס, סרטו, ליקו ושל אפיקורס מול צוואתו של רבי יהודה הנשיא. והצדדים השווים בין כל הצוואות הן: דאגה לאלמנה, דאגה להסדרי הקבורה, דאגה לסדרי ההספד. בעניין צוואות: אצל סטרטו ואפיקורוס ובמרומז גם תאופרסטוס - החכם ממנה את יורשו מבין חכמי בית הספר. אצל ליקו ההכרעה נשארת להנהגה. לבסוף שתי שיטות נהגו באקדמיה היוונית. 1) בחירה על ידי המורים והתלמידים 2) מינוי על סמך צוואה. המקבילה בבבל לקהילה היהודית, הייתה הקהילה הנוצרית שגם היא דחתה כל סוג נפוטיזם. 4 שבט ומחוקק - על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד, ישעיהו גפני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפוטיזם מתגדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> נפוטיזם ישראלי נוסח בבל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |