בתשובה להאייל האלמוני, 12/03/23 8:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב-"דמוניזציה" לא התייחסתי לביקורת שלך, אלא לביקורת של המפגינים שחסמו את משרדי קוהלת, לעליהום בטוויטר, ולשלטים בהפגנות וכו'. יפה שאתה חושב שהם צריכים, אבל זה לא מה שהם עושים ולא מה שהם יעשו. זה לא אישי. מערכת התמריצים הפרטית שלהם, ופונקציית הכשירות בתהליך הברירה-הטבעית שבורר ומטפח אותם, מבטיחים זאת. מנקודת המבט של נבחרי הציבור "דמוקרטיה" היא לא יותר מתחרות פופולריות לבחירת מלך ומלכת הכיתה. פוליטיקאי שלא מבין זאת יכשל, ופוליטיקאי שמקדיש אנרגיה לדברים לא חשובים כמו "מדיניות" יפסיד לפוליטיקאי ששומר על פוקוס. אין בכוונתי להגן על הטענה המובנת מאליה שאין שום קשר, גם לא דל שבדלים, בין פופולריות לבין כישרון וכישורים בענייני מדיניות. אם אתה מחזיק בתאוריה הבאמת מדהימה הזו, הפער ביננו גדול מידי מכדי לגשר עליו כאן ועדיף שעצור ונסכים בינתיים לא להסכים. הפסקה השלישית שלך, למיטב ידעתי, מלאה בטעויות עובדתיות. אפשר לא להסכים עם האג'נדה של פורום קוהלת ועם חלק מהנחות העבודה שלהם (גם אני לא מסכים איתם לרוב), ואיכות המחקר לא תמיד אחידה, ובכל מקרה יש הרבה מקום לשיפור - אבל הם עוסקים באמת במחקר1. יש לו ערך, והוא מקדם את השיח הענייני בתחומו לא פחות, ולפעמים הרבה יותר, מכל גוף אחר שפועל להשפיע על השיח הציבורי בישראל. אין ספק שיש בהם אנשים חכמים שמכרו את מוחם למרבה במחיר (כמו כולנו?), וחלק אולי - במידה מסויימת - גם את יושרם. את הניתוחים הפסיכולוגים שלך אני לא מקבל, אבל אין לי עניין להכנס לפינה הזו. אני חושב שהאשמת מכוני המחקר בארה"ב בביטול של "רו נגד וייד" היא אבסורד2, ואני לא חושב שליז טראס יכולה להאשים מישהו מלבד עצמה. לבעלי הון יש אכן יותר השפעה מלי ולך. זו עובדת חיים שלא קשורה לנושא. אני מעדיף בהרבה שהם ינצלו את כוחם במימון מכוני מחקר מאשר עוד ערוצי-14. 1 פרסומים. אני מקשר כדי ליישר קו, זו לא הזמנה ל-peer review. 2 בוודאי שהם היו פעילים בעניין, אבל שופטי העליון לא היו זקוקים להם כדי לגבש דעה עצמאית על אחד מפסקי הדין הכי מפורסמים בהיסטוריה האמריקאית. לכל היותר אפשר להאשים אותם בכך שהם עזרו לפוליטיקאים לאתר ולבחור את השופטים "המתאימים" לעליון, אבל אתה לא מתכוון לומר שבחירה מושכלת של שופטים היא רעיון גרוע, נכון? שורש הבעיה היא במעורבות הפוליטיקאים בבחירת שופטים, לא במעורבות מכוני המחקר המייעצים לפוליטקאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי דעה על המפגינים. זה לא מחויב המציאות, היו פוליטיקאים לפני שהסטנדרט ליושב ראש מפלגת העובדה נהפך למרב מיכאלי, יש בעולם עוד פוליטיקאים רציניים שנבחרים. אין סיבה שזאת תשאר הנורמה. כמובן שזה לא באשמתם אלא באשמתנו, והדרך היחידה לשנות את זה היא לשנות את הגישה לגבי הדרך שבה אנחנו שופטים פוליטיקאים. אני לא חושב שהפרסומים שלהם עונים להגדרה של מה שאני קורא "מחקר", ואני לא חושב שהוא מקדם את השיח האינטלקטואלי בישראל (אלא אם כן אתה קורא לחסימת משרדים שיח). שופטים כמו איימי קוני בארט נהפכו לשופטים ב"זכות" תכנון מראש של שנים. ליז טראס יכולה וצריכה להאשים את עצמה, אזרחי בריטניה יכולים גם להאשים מכוני מחקר שהמציאו "כלכלה חדשה" בלי קשר למציאות. לבעלי הון יש השפעה, הם יכולים לנצל אותה בלהשקיע בערוץ 14, בלהקים מכוני מחקר, בלתת תרומות לפוליטיקאים בשתדלנות וכו', כל אלא הן דרכים לגיטימיות בעיני, מצד שני, הם יכולים להשקיע אותו בהקמת מכוני "מחקר" וזה בעיני כבר הרבה פחות לגיטימי (לא שחס וחלילה הייתי שוקל לאסור על זה, אבל אולי כן קצת יותר מודעות ציבורית, כמו שכשאתה צופה בערוץ 14 אתה יודע שמדובר בפוטניציאל לתעמולה, ככה כשאתה שומע שבנט מוציא את "תוכנית סינגפור" אתה צריך לשאול את עצמך כמה הוא באמת יודע על מה הוא מדבר, וכמה מי שבאמת כתב את התוכנית הזאת באמת עומד מאחוריה, וכשמכון "מחקר" מפרסם הצעה לחוקה אפשר לפקפק בקשר למניעים שלו ולשקול את האפשרות שמה שעומד מאחוריה זה לא באמת ערכים (בלי קשר למידת ההסכמה לך איתם) או רצון להטיב עם מישהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שזה מחוייב המציאות, ונימקתי בהודעה הקודמת. אני לא מאמין שיש טעם אפילו להרהר, לא כל שכן לתלות איזשהי תקווה, ברעיון שההמון יקח את עצמו בידיים ויחליט שבעצם אולי כדאי להתנהל בצורה שקולה ומחושבת. קואורדינציה בת-קיימא אפשר להשיג רק ע"י מנגנונים ומוסדות (ובהקשר הנוכחי, את המעט מאד שיש לנו באה ההפיכה של ביבי\לוין\רוטמן\דרעי\גפני לבטל). אני חושד שאנחנו בדרך לעוד וויכוח ריק על הגדרות. אתה יכול לקרוא למה שהם עושים איך שאתה רוצה, ומה שלא תהיה המילה שתבחר - על זה אני מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו ויש, בישראל ובעולם, פוליטיקאים שהיו מסוגלים ואף עסקו במדיניות. ספציפית, נתניהו הוא דוגמא מובהקת לפוליטיקאי מהסוג הזה וההבדל בינו לבין בנט צועק לשמיים. אם הציבור שמפגין עכשיו נגד הרפורמה (ולשפני זה הפגין נגד השחיתות ונגד מחירי הקוטג') היה משכיל לבחור מנהיגים ראויים (או, לחלופין, לדאוג שלצד המנהיגים שהוא בחר יהיו אנשים שעושים יותר מלהגיד כן בשלל גוונים) במקום הדוגמן והמגישה הוא היה חוסך לעצמו את הצורך להפגין. תחשוב למשל על "חוקר" רפואי שממומן על ידי דובק (או פיליפ מוריס) במטרה "לחקור" את התועלת הבריאותית שבעישון טבק (ושכמובן, כל "מחקר" שיראה שטבק לא מועיל לבריאות ישוכתב או יגנז, ושכמובן, לצורך ה"מחקר" עיוותים של עובדות יהיו כלי כשר לחלוטין) - האם גם אותו הית מגדיר כחוקר (ללא מרחאות כפולות)? אם כן, אז כן, אנחנו פשוט מגדירים את המודש "מחקר" בצורה שונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |