|
||||
|
||||
ברגע שגורמי האכיפה לוקחים בחשבון את היום בשבוע ואת דתו ומינו של העצור כשהם שוקלים באיזה אופן לבצע מעצר, זה סימן שהם כבר מזמן הגיעו לשפל. ובאמת, זה אחד מרגעי השפל של גורמי אכיפת החוק בישראל? כשרק בימים האחרונים ראינו דוגמאות כמו זו או זו? בסקאלה הזו, האירוע בכלולותו ראוי הרבה יותר להמנה כאחת מנקודות השיא של ישראל כמדינת-חוק מאשר כאחת מנקודות השפל. הלוואי שאתה ודב תזכו לחיות במדינה שמתנהלת לפי דרככם. ככה נראה צדק. |
|
||||
|
||||
''הלוואי שאתה ודב תזכו לחיות במדינה שמתנהלת לפי דרככם'' - תודה רבה. |
|
||||
|
||||
אני לא בקיא במדרגי השפל. אבל לדעתי פגיעה בדתו של האדם, היא נקודת שפל בכל דמוקרטיה. מנקודה זו - ומעוד נקודות משיקות - הדמוקרטיה עלולה לאבד את הלגיטימיות שלה. |
|
||||
|
||||
"פגיעה בדת"? לא היה ולא נברא. לכל היותר, אולי, לא הכפיפו את ראשם לדתה (וגם בזה אני מטיל ספק). פשוט עצרו אותה. במקרה לא היה מדובר ביום נוח עבורה מטעמים דתיים? שיהיה, זה עליה. אחרת אני מכריז על עצמי בזאת כבן לדת החתית הרפורמית לפיה אסור לעצור אותי באף יום בשבוע. Checkmate, atheists!
|
|
||||
|
||||
בקשר לקישור הראשון שהבאת, יש התפתחויות בעלילה. ממש כמו במערבון, שני הצדדים צועדים זה לקראת זה ברחוב המאובק לפני הדו-קרב הבלתי נמנע. אני, כמובן, בצד של אנני אוקלי. |
|
||||
|
||||
זה לא ססטנבילי. יש עדיין מי שמאמין שלא חצינו כבר את נקודת האל חזור? ישראל כבר אינה מדינה. מוסדותיה עוד ממשיכים לעשות קולות של שגרה מתוך אינרציה, אך הגלישה למאבק כוחני על המשך לדרך כבר החלה ואין מה שיעצור אותה. אני חושש כי הגיע הזמן שאזרחים ומנהיגים יפסיקו לקרוא לממלכתיות ואחדות וינטשו את דאגתם העמוקה להסדרי התנועה, ובמקום זאת יתחילו לברר מי שייך לאיזה צד. ואני חושש יותר שהם, לפחות אלו מהצד שאני מייחל לנצחונו, לא יעשו זאת. |
|
||||
|
||||
בחיים לא חשבתי שאמצא פסימיסט גדול ממני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |