|
||||
|
||||
קיבלתי עכשיו בוואטסאפ סרטון של כ-7 דקות - שלצערי אני לא מוצא קישור חיצוני אליו כדי לשים כאן - שלדעתי נותן קונטקסט מעניין מאד ומחבר בין הפתיל הזה וההפיכה המשטרית שאנו בעיצומה. הוא טוען שהנושא על הפרק הוא "הסיפור היהודי המשותף". לשיטתו - זה הסיפור שמאחד סביבו את העם בתקופות שונות - והוא גם עבר שינויים לאורך השנים. למשל שינוי אחד היה בגלות, כשהסיפור שקודם סבב סביב בית מקדש וריבונות עבר פאזה (לשיטתו תחת הסנהדרין) לסיפור שמאפשר המשך פולחן ללא בית מקדש וערכים משותפים ללא ריבונות. השינוי האחרון המשמעותי של הסיפור היהודי המשותף היה הציונות והקמת המדינה. האתוס הציוני - שהושתת על דמוקרטיה וליברליות וריבונות עם זיקה לתרבות היהודית העתיקה - הוא הסיפור היהודי המשותף שהצליח, ולו לזמן כלשהו, לאחד מספיק את העם סביבו כדי לאפשר את הקמת המדינה ושמירה עליה לאורך השנים1. עכשיו, לשיטתו, ההפיכה המשטרית היא הרבה יותר מפרטים משפטיים בסעיף כזה או אחר. המטרה של ההפיכה המשטרית - שמובלת על ידי הציונות הדתית ונוסחה כבר כמה שנים לפני הבלאגן הנוכחי - היא מלחמה בסיפור היהודי המשותף כפי שהוגדר על ידי הציונות ומדינת ישראל הדמוקרטית. מלחמה על מנת לשנות מיסודו את הסיפור היהודי המשותף - אחורה. ולא שלב אחד - לגלות - אלא שני שלבים, למדינת הלכה ריבונית, תיאוקרטיה, כולל עליונות יהודית גזענית על יושבי הארץ שאינם יהודים בדתם. ולכן, "הידברות" או פשרה בסעיף כזה או אחר של ה"רפורמה" אסור שיהיו על הפרק. כי לא על זה המלחמה. המלחמה היא על הסיפור היהודי המשותף - וכיצד ייראה זה בשנים ובעשורים הקרובים. וכמובן - אם יצליח השינוי הטקטוני הזה - האם הסיפור היהודי המשותף החדש יהיה מספיק כדי שהעם היושב כאן ימשיך להקריב עבורו את משאביו הכלכליים, החברתיים והפיזיים, כולל סיכון חייו כשצריך. את התשובה לשאלה האחרונה אפשר להתחיל לראות בגל המחאות של המילואימניקים מכל קשת היחידות, משריונרים ועד טייסים, ממודיעינצ'יקים ועד אנשי סייבר. עד כאן הסיכום המהיר שלי של הנאמר. 1 והוא מציין שכשהסיפור המשותף מספיק אפקטיבי - אנשים אפילו מוכנים להקריב את חייהם עבורו (לפחות מרוב המגזרים...). |
|
||||
|
||||
נמצא הסרטון האמור - ראו בקישור. מומלץ ולא ארוך. |
|
||||
|
||||
הקשבתי לגדי ובעיון, ולהלן הערותיי; 1. ראשית, משהו לא מסתדר לי עם הטייטל -'הסיפור היהודי המשותף'. אני מכיר את 'הסיפור הישראלי' המאוחר או את 'הסיפור הציוני' שסופר ומסופר החל מראשית המאה 20 ועד עצם היום הזה. הסיפור היהודי ועוד המשותף נשמע לי סיפור עם הרבה כרכים ויבשות ותרבויות ומאות רבות של שנים וערכים ובכל מקרה הוא לא מצליח להתחבר לסיפור שהחברה הישראלית חיה אותו משנות ה-50. 2. גם השימוש של גדי בחז"ל ובמונחים אורתודוקסים מוחלטים בהקשר של שלטון החוק והמשפט שהם מונחים חילוניים, קצת מבלבל. 3. גדי טוען שחזונם של מייסדי הציונות היה מדינה חילונית דמוקרטית וליברלית. אני מוכן בדוחק להסכים עם 'מדינה חילונית', אבל בספק גדול לעניין הדמוקרטית ובספק מהותי לעניין הליברלית. 4. ההתקפות האישיות שלו הן על החברה הציונית דתית והן על החברה החרדית 'הטפילית' לא עושות חסד עם עיקרי טענותיו בדבר 'הסיפור המשותף' שגם ככה צריכים עיון מחדש. אני מאוד מקווה שתאמין לי שביקורתי זו היא עניינית לחלוטין מנקודה היסטורית בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |