בתשובה לאריק, 05/03/23 13:35
קדוש קדוש 757301
אקדים - בכל דת יש את כל שלושת המימדים: חוויה, פעולה ודימוי-אמונה. בדתות הפרימיטיביות, הפעולה -הפולחן והריטואל הוא העיקר ואילו בדתות המודרניות הדימוי/האמונה הוא חזות הכל.

1. בהגות היהודית יש 2 זרמים בסוגיית קדושת אדמת ארץ ישראל (א"י). הזרם האחד המיוצג על ידי ר' יהודה הלוי- ריה"ל המייחס לא"י 'קדושה עצמית'. הזרם השני המיוצג ע"י הרמב"ם מדגיש את ה-'התנהגות המקדשת'. בשני הזרמים כאחד, היררכיות הקדושה במרחב תקפות לפיהן; א"י -> ירושלים -> הר המוריה.

א. קדושה עצמית
הספר השני של 'הכוזרי' פותח את הדיון אודות קדושת א"י ומביא את דעת חז"ל כמבוא. עפרו של האדם הראשון נקבץ מא"י לשם בריאתו וכשהוא מגורש מגן העדן הוא מוחזר לצור מחצבתו, ארץ ישראל ושם הוא מתנבא את הנבואה הראשונה של האדם בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט. המלחמה בין קין להבל הוא מאבק על אדמת ארץ ישראל ולא לפי הפשט שנאבקו על הקורבנות. אברהם אבינו מתנבא נבואה חזקה (הסנה) בא"י. יצחק וישמעאל - יעקב ועשיו נלחמים מלחמת אחים על נחלה בא"י. המוטיב העיקרי אצל ריה"ל הוא הנבואה על אדמת ארץ ישראל ומכאן שהנבואה ניתנת על אדמה קדושה שמקדשת את עצמה ‏1. ארץ ישראל לשיטתו יש לה ייחוד 'גיאו-תיאולגי'. היא מרכז העולם וירושלים היא במרכזה כשהר המוריה הוא הפתח לשער השמיים. כל התפילות עוברות דרך שער השמיים. השבת נכנסת בא"י באותו זמן שבו שבת האלוהים מכל מלאכתו. הן הבריאה והן האנושות מתחילות את דרכן בא"י. היהודי פניו, ליבו ותפילתו תמיד יהיו לכיוון א"י. לשיטת ריה"ל הנבואה והמצוות התלויות בה אפשריות רק בארץ ישראל.

במבט היסטורי אנו יודעים שלפחות בשתי הדורות שקדמו ליצירותיו של ריה"ל, נושא ארץ ישראל לא היה בבסיס עיקר הדיונים התיאולוגים. המשורר רבי שלמה אבן גבירול אמנם הדגיש בשירתו את ארץ ישראל וקדושתה, אבל חיבורו התיאולוגי 'מקור חיים', עוסק בסוגיות כלליות ולא בנושאי ארץ ישראל. השינוי הדרמטי בהגותו של ריה"ל מוסברת גם בהתאם למציאות ההיסטורית בתקופתו 1075-1141. מסעות הצלב (1096) הדגישו את המלחמות בין האסלאם והנצרות על ארץ ישראל. המאבק החזיתי בין 'יורשי היהדות' הייתה להבהיר לכולם באופן סופי מי זאת הבת שניצחה את היהדות ותזכה בארץ הקודש. שתנצח את הןרותה היהודית ומציאות זאת אילצה את ריה"ל לפתח מחדש את הזיקה היהודית לארץ ישראל והציבה אותו במצב שבו גם הוא הבין שהיהדות עומדת בפינת ההיסטוריה ומחכה להחלטת המעצמות. היהדות נטולת הכח והכבוד מושפלת ללא יכולת להצטרף למאבק והיא מפעילה את כוחה הבלתי ניתן לניצחון - ההלכה שמקדשת את האדמה. בסוף ימיו ריה"ל עלה לארץ ישראל.

ב. התנהגות מקדשת
בניגוד לריה"ל שהתייחס לסוגית ארץ ישראל כהוגה דעות, הרמב"ם מתייחס לארץ ישראל כאיש ההלכה ולא כאיש הפילוסופיה וההגות. ריה"ל רואה בנבואה השגה על-שכלית, על-אנושית וזאת כשהרמבם רואה בנבואה שלמות-אנושית. לפי ריה"ל הקדושה היא תכונה של עצמים וגופים מסויימים שמביאים את האדם שבא עימם במגע להתנסות רוחנית. הרמבם לעומתו רואה בקדושה כביטוי לרוחניות רצופה ומכאן שגופים לא יכולים לקדש את עצמם אלא להביא את האדם לדרגה גבוהה של רוחניות.

מכל מקום, השקפתו זאת של הרמב"ם שקדושת החפצים היא רק משמעות סמלית היא השקפה שמעוגנת בהשקפתו הפילוסופית האריסטוטלית ולא את השקפתו ההלכתית. לשיטתו ההלכתית, קדושת ארץ-ישראל מותנית ביחס הקניין הלאומי ולכן הקדושה חלה רק כאשר עם ישראל מתנחל בארץ ישראל ולא כשהוא בגולה. כיבושי יהושוע קידשו את האדמה וכשהעם גלה לבבל סרה הקדושה מהאדמה והיא התחדשה בשיבת ציון. מכח ההתנחלות מתקדשת ארץ ישראל ומקבלת חזקת קניין שנקבעת משפטית לדורות ומכאן שכל כיבוש חלה עליו קדושה אפילו כיבוש חבלי ארץ שמחוץ לגבולות ארץ כנען.

ניתן להבחין בשתי רמות של קדושות בארץ ישראל לשיטתו של הרמ"בם - קדושה ראשונה וקדושה שניה. הקדושה השנייה חלה גם כשהעם לא מתיישב ארצו והיא קדושה לדורות מכח הקניין. הקדושה הראשונה היא הקדושה כאשר העם יושב בארצו ומקיים את המצוות התלויות בה.

הסתירות בין השקפתו הפילוסופית האריסטוטלית (אי קדושה) להשקפתו ההלכתית (קדושה טוטאלית) לרבות סתירות בתוך השקפתו ההלכתית בולטות ומהוות עד היום כר פורה לפרשנויות שונות. למרות האחדות בין האישים ריה"ל והרמב"ם בתוצאה הסופית ולפיה יש לעם מולדת גם כשהוא בגולה מכח הקניין או הקדושה, ההבדל הרעיוני ביניהם הוא הדגשת הצד הפולחני של הכהנים (ריה"ל) ובין הצד המוסרי- מדיני (הרמב"ם)

2. ככל שנביט להלכה ‏2, ההלכה תקדש את האדמה כי המוסד תמיד מבקש לחזק את הקודש על חשבון הקדושה עד כדי התעלמות ממנה ולא בכדי. כאשר ננתק את מימדי הדת המודרנית ממרכיביה ונחזק את הדימוי (רמב"ם) לטובת הפולחן (ריה"ל), המוסד יחלש ובכך תסלל הדרך לרפורמות תיאולוגיות כדוגמת הפרוטסטנטיות הנוצרית ורפורמות יהודיות.
------
1 נבואות שניתנו בחול מטרתם הייתה להניע את העם לארץ ישראל.
2 מכאן חשיבתו של פסיקתו של הר' עובדיה שהעיז למרוד במוסכמות ההלכתיות (ואולי גם האישיות - תגובה 748388 - הערות דגל 1+2) שרואות בקדושת ארץ ישראל ערך גבוה מקדושת החיים. כאמור - אין התכנות ריאלית לשחזור פסיקתו. אנחנו ככל הנראה נלחם על כל פיסת אדמה ולנצח ונגשים את השקפתו של ריה"ל.
3 להרחבה - אליעזר שביד, מולדת וארץ יעודה. עם עובד 1979.
קדוש קדוש 757302
תיקון 1- 'כאשר ננתק את מימדי הדת המודרנית ממרכיביה ונחזק את הדימוי (רמב"ם) על חשבון הפולחן (ריה"ל).'

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים