בתשובה לאריק, 24/02/23 18:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה לעשות ששבירת הכלים היא המהות של המשבר בעיני. אני לא רואה בעצמי דמוקרט גדול, אבל גם אני מקבל את זכותו של הרוב לשנות את החוק. לישראל אין חוקה במובן של מסמך המייצג הסכמה חברתית רחבה וחוקי היסוד שלה לא מוגנים. נדמה לי כי בניגוד לך, אני לא רוצה לבסס את הלגיטימיות והריבונות הפוליטית על רעיונות וכתבים היסטוריים לא מוגדרים או שנויים במחלוקת (ההיסטוריה/המסורת היהודית, ההלכה, הכרזת העצמאות). עוד בניגוד לך אני טוען כי לממשלה יש רוב משמעותי ולא זמני. אני שותף לתקווה שההפקרות וחוסר האחריות של הממשלה הנוכחית ישנו את זה. אבל כרגע הממשלה הזו נהנית מרוב ברור של כ-55% בציבור היהודי. הערבים מהוים אירידנטה כל כך מובהקת למדינת ישראל שקשה לראות בהם אזרחים במלוא מובן המילה. בגלל שדוקא באחרונה היתה מפלגה ערבית שהוכיחה שיש בציבור הערבי תמיכה משמעותית באימוץ מושג האזרחות הישראלית, אדייק את דבריי ואומר שהציבור הערבי עדיין תלוי בין שנאה תהומית למדינת ישראל לבין הכרה באזרחות הישראלית כחלק מן הזהות של ערביי ישראל ולכן יש לו בעיה קשה מאד של נאמנות. ולכן הדבר היחיד, שנמצא בארסנל הטענות שלי כנגד המהפיכה המשפטית, הוא שהממשלה מנסה לשנות את חוקי המשחק הדמוקרטי במדינת ישראל ובחוקי המשחק החדשים אני לא משחק. אני לא מאמין ביכולתי לשכנע את דב אנשלוביץ שהוא חי בעולם של חצאי אמיתות וכזבים גמורים. אני חושב שמחובתי לגלות לו שבישראל שלו, אין לי שום חלק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכרזת העצמאות שנויה במחלוקת גם בעיניך לא נותר לי לומר דבר מלבד לקרוא לך תבוסתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך סבלנות אינסופית לאנשים שמאמינים שהירח עשוי מגבינה צהובה, אבל דוקא איתי סבלנותך קצרה כל כך? לי עצמי, אין שום בעיה עם הכרזת העצמאות. אני מקבל אותה ולא משנה בה אות. למרבה הצער נראה שיותר ממחצית הציבור היהודי לא כל כך מאמין בה. בכל מקרה, כעיקרון, איני מתלהב מציון כל מיני כתבים עתיקים ככקושאנים המעניקים למישהו זכויות יתר על טריטוריות ונכסים. אודה ואתוודה, שלראשונה התגנב ללבי החשד שלמדינת ישראל אין זכות קיום, כאשר שקעה בי ההבנה מהי המשמעות של הטענה כי סלע קיומה של מדינת ישראל הוא ספר התנ"ך. הטענה הזו כל כך מופרכת מיסודה שבשמיעה ראשונה היא נראית סבירה. סלע קיומה של מדינה צריך להיות משהו יותר מאורגן וחד משמעי מאשר כל מיני כתבי קודש עתיקים. ולכן, עם כל הכבוד להכרזת העצמאות מדינת ישראל זקוקה לחוקה. באופן אישי, הייתי מקבל את המהפיכה החוקתית של אהרון ברק בבחינת ההכרח לא יגונה. בגלל התנגדות מחזיקי הדת היה צורך להעביר את החוקה הזו בחלקים ובצורה לא שלמה. כדי לא לעורר כלבים ישנים, לא עמדה החוקה הזו במבחן ההסכמה החברתית הרחבה (למשל במשאל עם או בחתימה חגיגית של נציגי המגזרים בחברה). התולדות היו שהחוקה יצאה גם חסרה וגם לא מוגנת. ולכן אין לנו יסוד חוקי להתנגד לניסיון לכתוב אותה מחדש. קו ההגנה האחרון שנותר לנו בפני הרשע של האוייב , הוא הדרישה שהחוקה החדשה תעמוד במבחן ההסכמה החברתית הרחבה. אם החוקה החדשה לא תזכה בהסכמת המגזר שלנו, אתה מצפה שנקבל אותה בגלל כל מיני אמירות חסרות כיסוי שאנו עם אחד ובגלל שהותירו את הכרזת העצמאות כמוצר מוזיאוני חסר משמעות? אני תומך בכל מה שנעשה כעת במסגרת מרי אזרחי. מרי אזרחי מניח כי לכל האזרחים יש מערכת על של ערכים משותפים. משתתפי המרי האזרחי מניחים כי הרוב יכיר בלגיטימיות של המרי שלהם וינסה לכלול אותם בהסכמה החברתית הרחבה. לצערי, אני מזהה בחלקים גדולים וכרגע מובילים של הרוב, שלילה של הלגיטימיות של המגזר שלנו. בעיניהם אנו כופרים ומהרסי הדת, ששללו מהם את מקומם הפריבילגי תחת השמש וחטפו את תינוקותיהם כדי למכור את איבריהם לניסויים. במציאות הזו אני לא מאמין בהצלחת המרי האזרחי. המהלך היחיד שנותר לנו הוא ההתנגדות הלא אלימה. העובדה שאנו משלמים מחיר כבד מאד בהתנגדות הזאת היא שנותנת לנו את הלגיטימיות לנקוט בעמדה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |