 |
|
 |
||
|
||||
 |
שקרן המאמין לשקרים של עצמו, לא משקר? יש ג'ורג' קוסטנזה בקהל? אני מחסידי ההגדרה האופרטיבית של המושג "שקר". יש אולי מיקרים בהם חשובה האבחנה בין העדר יושרה עמוק לבין שקר גס, אבל הם יוצאי דופן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''שקרן'' שמאמין לשקרים של עצמו הוא לא שקרן ולא משקר (הוא אדם שטועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, זו הגדרה לא שימושית בעליל (לפחות עד היום בו תעמוד לרשותנו הטכנולוגיה לברר באופן אובייקטיבי את אמונותיהם הפרטיות של אנשים). שנית, אפילו אז ההגדרה הזו תהא חסרת ערך, פשוט מכיוון שאנשים הם רבי-אומן בשכנוע עצמי ולרשותם ארסנל רחב של הטיות-קוגנטיביות המאפשר להם להתחמק באופן "אותנטי" מלהאמין באמת, אם זו מטרתם. לכן אני ממשיך לעמוד מאחורי ההגדרה שלי: "שקר" הוא שימוש בשפה באופן המכפיף את הפונקציה הרפרנציאלית לפונקציה הקונאטיבית (והשקר הוא בוטה במידת הסתירה העולה מכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזאת הגדרה שימושית, ולא רק זה, אני חושב שזאת ההגדרה המקובל בקרב דוברי העברית. אני מסכים שאנשים טועים יותר מאשר משקרים, ושהמילה ''טועה'' שימושית יותר מהמילה ''משקר''. אבל למזלנו יש לנו מילה טובה ושימושית לשימוש הזה (טועה). שקר זה אי אמירת אמת במודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה :) המילה "טועה" מצביעה על כוונה לבירור האמת, שבמקרה לא צלחה בידי הדובר. אבל אנשים שמפזרים בולשיט לכל עבר בלי שום עניין בעובדות אינם "טועים"1. אנשים הבוררים עובדות בפינצטה רק על סמך התאמתן לפנטזיות תיאולוגיות או לאומניות בהן הם שקועים, אינם "טועים". אנשים המוכנים לקנות כל עלילת דם המופנית כנגד הקבוצה השנואה עליהם (יהודים, מוסלמים, שמאלנים או ימניים) ושמחים להפיצן הלאה בכל הזדמנות, אינם "טועים". אנשים ששכנעו את עצמם באיזושהי היסטוריה (אפילו אישית) מונפצת באופן שמיטיב עימם לעומת המציאות, ועכשיו מאמינים בגרסתם בכל נימי נפשם, אינם "טועים". כשביל קלינטון טען "I did not have sexual relations with that woman" הוא בוודאי לא "טעה". הם כולם מטעים באופן שיטתי ותכליתי, והעובדה שלפעמים הם מטעים גם את עצמם בדרך היא לא מאד חשובה. 1 קראת את "על אודות בולשיט" של הארי פרנקפורט? מומלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בפעם הראשונה. יש כמה דרגות של טענות לא עובדתיות ולא כולם מגיעות לכדי שקר. מי שלא מנסה לברר את האמת הוא עצלן אינטלקטואלי, אבל אם הוא לא מודע לעובדות (מטעמי עצלות) הוא לא שקרן. מיש שבור רק את העובדות שמתאימות לו במודע על מנת שלא לדעת את האמת הוא באמת שקרן, אבל מי שעושה את זה בגלל הטיית אישוש חזקה או בגלל שאין לו מספיק חשיפה לעובדות הוא לא שקרן אלא אנושי. (נראה לי ש)קלינטון שייך למעט האנשים שמסוגלים לשכנע את עצמם בשקר שהם המציאו (לא בגלל עצלנות אינטלקטואלית או בגלל אי חשיפה לעובדות), זאת תכונה די חריגה ונראה לי שגם היא נופלת בהגדרה של שקר. רוב מי שלא אומר אמת עושה את זה במודע (=משקר) או בגלל סיבה אנושית (עצלנות, חוסר ידע, טפשות...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלינטון שיקר וידע במודעות שהוא משקר. בענייני יחסי מין יש אמת אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצהרתו בשבועה הזכירה לי את הסיפור שרץ בכמה וריאציות ספרותיות לפיו אחד גנב את כספו של חברו. את הכסף הוא שם בתוך מקל הליכה חלול, וכשהתבקש להשבע הוא ביקש מחברו העשוק שיאחוז לרגע את המקל ואז הוא נשבע בכל הקדושים שהוא לא גנב את הכסף של חברו. החבר קיבל עצבים ושבר עליו את המקל וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמש במקרים אלו, מי שבוחר עובדות שמתאימות לו שלא במודע, כ''אפולוגטי''. שלב ביניים בין ''טועה'' ל''משקר''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |