בתשובה להקשה המקשה, 19/02/23 14:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם לא נפלת קרבן לתשוקה האינסופית של הישראלים להיות סופסוף האו"ם/השופטים הנייטרלים ולא הנשפטים? זה לא משנה מה רוצים המצביעים. תמיד חשבתי שתפקיד המצביעים הוא לבחור את המנהיגים ולא להנהיג. העובדה היא ששלטונם של הישראלים החילוניים הקים רשות משפטית עצמאית המאזנת את כוח הרשות המבצעת ויכולה להגן על זכויות מיעוטים. איך מגדפים אותנו כל הזמן? יפי נפש. האין זאת משום שרחמנא לצלן רצו להגן אפילו על זכויותיהם של מי שאינם אזרחים? אין כאן מקום להתחכמות ומה אילו ומה אם. המצב פשוט וחד. נא לחזור לנאומו של אחד, יאיר לפיד תגובה 756553 מנסים לשנות כאן את חוקי המשחק. את חוקי המשחק לא משנים בהצבעת רוב אלא בהסכמה חברתית הכוללת גם את האופוזיציה. ומה אם הרוב מתעקש לחוקק את הקונסטיטוציה לבדו? אזי שמורה בידי המיעוט, הזכות לבחור לא להשתתף במשחק הזה. אני רואה כאן תרגול של התנגדות לא אלימה ולא מרי אזרחי לא אלים. אנו צועדים ודגלנו עליונות מוסרית ולא שיוויון כוזב. בניגוד לאיך שכתבת אין מקום להניח שאויבינו יכירו בלגיטימיות של תביעות המיעוט שלנו להגנה מפני עריצות הרוב. האם קלה בעיניך העובדה שבנימין בגין ובניו ובני בניו צעדו במצעד המחאה מול בנין הכנסת? אויבינו הדירו מתוכם, כל מי שעקרונות של זכויות האזרח וליברליזם יקרים בעיניו. אנו איננו מתנגדים לחוק או חוקים מסויימים. אנו מתנגדים להפיכה משטרית המנסה להפוך דמוקרטיה לעריצות הרוב. אני מאמין שכל אלימות גורמת בתורה לאלימות נגד ולכן אני מתנגד לשימוש באלימות כנגד עריצות הרוב. ההתנגדות שלנו היא אי שיתוף פעולה. סירוב לשחק במשחק הזה. יתייצבו נא אויבינו בפני המציאות בה המגזר הגדול ביותר (אולי) והתורם ביותר (בודאי) מסרב לשחק את המשחק ולהכיר בשלטון. יתייצבו עירומים בפני הבחירה בין התחשבות באמונתם של רבים כל כך לבין משטר של עריצות הרוב. שכן, איך תקרא לשלטון הרואה בבנותיך בנות זנונים ובבניך בשר תותחים בעודו שומר את בנותיו ואברכיו פטורים מסכנת השירות הלאומי? מספרים לנו שמדובר באמונה גדולה ובגמירות הדעת כי הישיבות והתפילות מגנות על עם ישראל יותר מאשר השירות בין הגדרות והמחראות של הקסרקטין. יתכבדו המאמינים וישימו מבטחם בתפילותיהם ובצדקתם ויעבירו את בניהם במבחן הקרב והגורל ולא ישלחו לשם את אלו שאינם מאמינים. זה עד כדי כך פשוט. אין לנו שום צורך בויכוחים ובדיונים עם לוין ורוטמן, גפני וסטרוק. אלו הם קטני ארץ שאינם ראויים להתיחסות. אנו עומדים במקומינו, משום שאין שום מקום אחר שנוכל לעמוד בו. אנו נהיה אזרחים בעלי זכויות, או שנהיה אויבי המשטר בדיוק כמו אחינו ואחיותינו הנרדפים באיראן. אנו יכולים להיות בקואליציה או באופוזיציה דמוקרטית. איננו יכולים להיות משת"פים של משטר עריצות. אנו לא ננקוט באלימות, מפני שאנו מתנגדים לאלימות ולא מפני שאנו מאמינים בתום לבם של אויבינו. כמיעוט, לא תמיד גורלנו בידינו, אבל את הרצון החופשי שלנו ואת שיתוף הפעולה שלנו, אי אפשר לדרוס או להשתיק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |