|
||||
|
||||
במה שכתבת יש הרבה ממה שמלמדים במערכת החינוך הדתית. לא הכל נכון. דור מקימי המדינה לא היו מסורתיים או קרובים לדת בשום צורה וגם ממש לא העריכו את יהודי השטייטל. בשל כל מיני ארועים ותהליכים היסטוריים שאין זה המקום לפרט, הם היו חילוניים שהיו במחלוקת עם שומרי הדת בעם היהודי שיוצגו ע"י אגודת ישראל האנטי-ציונית (מחלוקת על החינוך בא"י) ושיתפו פעולה עם מפלגה קטנה יותר (המזרחי) של דתיים שהעדיפו להשאר במחנה הציוני על אף המחלוקת. עד 1967 היה לגמרי ברור מי מוביל ומי מובל בברית הזו. הדתיים היום נוטים לגמד את חלקם של החילונים בעולם היהודי שלפני ההגירה לארה"ב, ההתבוללות והשואה. למשל בבחירות בפולין לפני מלה"ע השנייה רק מחצית מיהודי פולין הצביעו לאגודת ישראל, האחרים הצביעו למפלגות אחרות, ברובן חילוניות. (בודאי היו גם יהודים שהצביעו למפלגות לא יהודיות, אבל לדעתי לא רבים מפני שרוב המפלגות הפולניות היו קצת או הרבה אנטישמיות). הדתיים נוטים גם לטשטש את המחלוקת על השאלה אם היהדות היא דת או לאום. העם היהודי הוא יצור קצת חריג בקרב העמים מפני שאלפיים שנה היה נטול טריטוריית מולדת. יהודים דתיים מפשטים את הסיפור ומספרים לעצמם שהעם היהודי הוא דת בלבד והחילונים הם פשוט תופעה זמנית וחולפת שבהזדמנות הראשונה שמספרם יהיה קטן מספיק, יהיה אפשר להעיף אותם מן העם. עצם קיומם של יהודים חילוניים רבים הוא בעיה באידיאולוגיה הדתית. הדתיים מכסים את הסתירה החיה הזו באמצעות המונח מסורתיים. בודאי שמעת פעמים רבות את הדיבורים על הניצוץ היהודי שיש בכל יהודי. הרב קוק הזקן לא יכל לזהות את הניצוץ היהודי במסורת של החלוצים, מפני שהללו היו קומוניסטים אתיאיסטים. הוא זהה אותו בנאמנותם לרעיון שיבת העם היהודי לארצו שאותו זהה עם אתחלתא דגאולה. הרב קוק שהיה חרדי ולא מזרחיסט, ראה בחלוצים כופרים שאסור להתערבב איתם בשום אופן, אבל צריך ללמוד מהם את אהבת הארץ והנכונות להקריב למענה. אתה משתמש במונח מסורתיים באותו אופן תכליתי בו משתמשים בו הדתיים. יהודי ישראלי שילדיו לומדים על חגי ישראל בגן ובבית הספר, שאינו עובד בשבת, יושב לסדר פסח וצם ביוה"כ, אינו נקרא מסורתי אלא יהודי חילוני. לעומתו יהודי שהוא דתי לכל דבר, אבל אפעס רואה טלביזיה בשבת או הולך לכדורגל נקרא מסורתי. זו עוד חריגות שיש בדת היהודית המבוססת על קיום אורח חיים דתי שבאופן טבעי יוצר מעמדות של יהודים טובים וטובים יותר. בניגוד לך, איני רואה אפשרות של ברית חילונים-מסורתיים מחודשת שתתבסס על כניעה חילונית לאידיאולגיה או כפייה דתית. ברית כזו תיתכן כאשר הדתיים שהתאהבו בפריבילגיות שלהם יקפחו את המסורתיים. למשל אם לא ישתפו אותם בפטורים ובהסדרי הגיוס שלהם. ולכן אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |