 |
אין מביאים עדות מן השוטים.
אני תמצתי את כל שכתבת: מסורתי-דתי רואה טלביזיה בשבת. הדת היהודית אינה תחרות קיום מצוות. עיקר היהדות הוא קבלת עול תורה ומצוות, כלומר השכנוע העצמי ששמירת התורה והמצוות היא הדרך הנכונה שיבחר לו אדם. מעבר לכך, כל אדם דתי מקיים את המצוות ככל יכולתו. קיומה של הקטגוריה המוגדרת כ"יהרוג ובל יעבור", אומר שכל מה שמחוץ לה, עשוי להיות כפוף לאילוצים השונים. האדם הדתי מאמין שקיום כל המצוות הוא המטרה הרצויה, אך העובדה שמישהו נכשל בקיום מצוות אלו ואחרות, אינה מוציאה אותו מכלל היהודים הדתיים. ביוה"כ הקדוש כאשר מכריזים קבל עם ועדה על ההיתר להתפלל עם העבריינים, אין הכוונה לאלו עם הנייד הלא כשר, אלא לאלו שחטאו בשמד ממש ובתפילת נתנה תוקף מבקשים לשוב אל הדת ואל העדה.
ההבדל בין מסורתי-דתי לדתי אינו שונה מן ההבדל בין דתי לחרדי ואיננו קשור לעקרונות אלא למספר המצוות והסוגים שלהן.
ההבדל העקרוני הוא בינך לבין המסורתי-הדתי, מפני שאתה אינך רואה בתורה ושמירת מצוות ערך מחייב. אתה לא רואה בחילול שבת חטא והמסורתי-הדתי כן.
אתה אולי רואה בעצמך מסורתי, אבל אתה מסורתי-חילוני, מפני שאינך רואה בהלכה חובה אלא רשות. אין בכלל מה לדבר על ברית בינך לבין דוקא המסורתיים על רקע עקרונות משותפים, מפני שאין שום הבדל בין העקרונות המשותפים לך ולמסורתי לבין העקרונות המשותםים בינך לבין הדתי ממש.
החרדי, הדת"לי והמסורתי הדתי כולם חברים מלאים במחנה הדתי ככל שהדבר נוגע לעקרונות הדת.
יש "מנהג חג" המדגים יפה את מה שהסברתי. שים לב, כי "שומרי הדת" המיידים אבנים על מכוניות נוסעות ביוה"כ הם כמעט תמיד מסורתיים ולא דתיים. האדם הדתי עסוק באותה עת בדברים אחרים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש