בתשובה לalucard, 28/01/23 20:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ציטטתי משפט שלם וברור שבו נאמר במפורש שהרשות המבצעת היא זו שבוחרת בשופטים באירלנד. נכון שבהמשך יש סיפור על איזו וועדה שמביאה שמות לרשות המבצעת, אבל כמו שידידיה אומר, כיוון שהרשות המבצעת לא מחויבת בחוק לבחור באלה, קיומה אינו סותר את המשפט הזה1. אתה, לעומת זאת, מצטט את המשפט הזה תוך סילוף שמשנה לגמרי את משמעותו. הרשות המבצעת לא "משתתפת" בבחירה. היא זו שבוחרת. כך כתוב בפירוש. ואני לא מדבר על המצב העתידי באירלנד אלא על המצב היום. מה שיהיה שם בעתיד איש אינו יודע. 1 מזכיר קצת את תפקידו של היועץ הממשלתי אצלנו לעומת תפקידו בארצות אחרות. בארצות אחרות הוא מעין עורך דין של הממשלה, וזו אינה מחויבת לאמץ את עצותיו. אצלנו, בזכותו של אהרן ברק הגאון, הוא המפקד של הממשלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היא זאת שבוחרת מתוך המועמדים עליהם המליצה הועדה. לחזור על החוק היבש (שמשנים) שהיא לא חייבת על פי חוק לעשות זאת, זה לא משהו שמוסיף מידע משכנע אלא הוא חצי אמת שגרועה משקר. יש הבדל בין מה שמותר לעשות לבין מה שנהוג לעשות. מעשית, הם בוחרים מרשימת המועמדים שסיפקה הועדה (ובקרוב גם יהיו מחויבים לכך על פי חוק). ״אני לא מדבר על המצב העתידי באירלנד אלא על המצב היום. מה שיהיה שם בעתיד איש אינו יודע.״ בודאי שיודעים. כל מה שעליך לעשות זה לברר האם יש תמיכה גורפת ברפורמה באירלנד או שיש התנגדות משמעותית לה. אין התנגדות ויש תמיכה. לא מדובר באיזה משהו עתידי היפותטי, אלא משהו שנמצא בשלבי חקיקה אחרונים ויש בו תמיכה. קצת מוזר לנסות לשכנע אותנו שישראל צריכה להיות יותר כמו אירלנד כש: 1) המצב באירלנד הוא בכלל לא מה שמתכננים לעשות בישראל ברפורמת לוין. 2) מסתבר שאפילו אירלנד לא רוצה להיות במצב כמו שהוא באירלנד. אז על מה אתם בכלל מדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עוד דיוק קטן לגבי המצב הנוכחי. למיטב הבנתי, כל עניין ההמלצות של הועדה רלוונטי רק למינוי שופטים חדשים. קידום שופטים מכהנים בכלל לא עובר דרכה, והוא פוליטי מתחילה ועד סוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. זה המצב הנוכחי. זה ישתנה ברפורמה שנמצאת בשלבי חקיקה סופיים - קידומים גם יעברו דרך תהליך ראיונות והמלצות דומה של הועדה במתכונת החדשה (ה-JAC שתחליף את ה-JAAB במצב הקיים). חשוב לזכור דבר נוסף - קצת מצחיק להשתמש באירלנד דווקא כדוגמה למשהו שישראל צריכה להידמות לו כאשר כל הדיבורים על רפורמות נחוצות באירלנד (שהובילו לתחילת דרך של רפורמות לכיוון מנוגד לחלוטין למה שרוצים לעשות בישראל) זה הביקורת של האיחוד האירופי, ביקורת אקדמית וגם ביקורת של GRECO שאירלנד לא עומדת בסטנדרטים המקובלים במדינות אחרות באירופה. למה הדבר דומה? מישהו שקוראים לו אירל נמצא במים עמוקים מוקף כרישים מנסה בכל כוחו לשחות אל החוף, כי נו, אמרו לו שזה לא תקין והוא הבין שזה קצת מסוכן איפה שהוא נמצא. הוא הפנים והתחיל לשחות אל החוף. זה יקח לו קצת זמן, כי הוא כבר עמוק במים. כמה ישראלים חכמולוגים עומדים על החוף, מצביעים על האיש ומנסים לשכנע אחרים שכדאי לקפוץ למים ואומרים ״תראו את אירל! מה אתם עומדים על החוף? קחו דוגמה!״. אפילו זה לא מספיק לאותם ישראלים. הם אפילו מציעים לקחת דוגמה מאירל ולעשות דברים שאפילו אירל לא העז אף פעם לעשות (כמו לשחות בכוח ישר אל תוך הפה של כריש) ומציגים את זה כאילו מדובר במעשה שדומה למה שאירל עושה, על פי ההגיון: אירל בתוך המים, יש מים בתוך הפה של הכריש ==> לשחות את תוך פה של כריש זה להיות כמו אירל. תהיו כמו אירל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירל 1: בסוף מצאו אותו זרוק מתחת עמלץ לבן אחד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני מתבלבל עם בריטניה, אבל הפטנט הוא כזה: שר המשפטים יכול או לקבל את המלצת הועדה, או לדחות אותה (ואז אפאחד לא מתמנה) או להחזיר את ההמלצה לועדה עם בקשה לבדוק אותה שוב. התורפה היא שגם חברי הועדה הבוחרת מתמנים ע"י השר ואנשי הפרלמנט. עוד הבדל הוא שבבריטניה ובאירלנד יש מעמד של civil servants שאינם מתחלפים כאשר הפוליטיקאים מתחלפים (משהו כמו היוע"משים הממשלתיים אצלנו). חברי הועדה הבוחרת באים ברובם מן הקבוצה הזו. בישראל, עושה רושם שהכוונה היא להיפטר מן המעמד הזה ולהחליפו במינויים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש הבדלים מהותיים בין איך שזה עובד באירלנד לבין איך שזה עובד בבריטניה. 2. יש הבדלים מהותיים בין איך שזה עובד באירלנד לבין איך שזה יתחיל בקרוב לעבוד באירלנד. הם בשלבים אחרונים של חקיקת רפורמה שאמורה *לצמצם* אצלהם את הפוליטיזציה בתהליכי מינוי שופטים, כי הם ננזפו על ידי שאר אירופה שהם צריכים לתקן את השיטה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאירים די ירשו את השיטה המשפטית שלהם מן התקופה הבריטית. אני לא חושב שהדוגמה הבריטית תצער במיוחד את דב וידידיה. במקור, את תפקיד ביה''מ העליון של בריטניה מלאה הועדה המשפטית של בית הלורדים. כלומר לכאורה חה''כ היו הבג''ץ. למעשה חברי הועדה המשפטית לא היו חברים רגילים בבית הלורדים. מבנה ביה''מ העליון בבריטניה הוא למעשה חדש למדי, זה נכון שאמורים לחול בו שינויים נוספים אבל ההשפעות האירופיות בנסיגה מאז הברקזיט. כאמור ביה''מ העליון של בריטניה חסם באופן היסטורי יזמות של הממשלה (למשל הזכות של יהודים וקתןלים להבחר). וזו היתה הסיבה שהבית התחתון הלך וצמצם את סמכויות בית הלורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פנינה מבית החרושת של הג'ובים. אכן, רק הליכוד יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי "הסמנכ"לית לא עומדת בתנאי הסף, אך היא חברת ליכוד" זה אוקסימורון. למה חתול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, וכמובן: התקבלת! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |