 |
|
 |
||
|
||||
 |
תזכיר לי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא זוכר, ואם אראה דבר כזה סיכוי גבוה שאתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שלא הזכרת לי, חיפשתי בכל תגובותיי מתחילת פעילותי באייל את המילה "זבל", ומצאתי לבסוף את תגובה 755626 שמן הסתם התכוונת אליה. ובכן, רק עכשיו הבנתי שהשיר שצוטט שם הוא מעשה ידיך. חשבתי שהעתקת משהו שלקחת מאיזה שהוא מקום. אילו הבנתי זאת בזמן שהגבתי לא הייתי נותן לשיר ציון, ומן הסתם לא מתייחס אליו כלל. אם נפגעת אני מתנצל על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מאחר שאתה לא קורא תגובות ארוכות אעצ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודי אחד היה חייב כסף ליהודי אחר שגר בעיר אחרת. כיוון שהחוב איחר להגיע החליט השני לשלוח מברק לבעל החוב כדי להזכיר לו. הוא ניסח מברק במילים: נא לשלוח לי סך של xxxx זלוטי שאתה חייב לי בעקבות העסקה בינינו. . . וכו'. אבל כיוון שבעידן הטלגרמות כל מילה הייתה שווה הרבה כסף הוא החליט לצמצם את הטקסט כמה שאפשר. הוא התחיל עם המילה "נא" שפותחת את הטקסט כיוון שאפשר יהיה להבין את כוונה גם אם המברק יתחיל ב "לשלוח". וכך המשיך לעבוד ולצמצם והוריד עוד מילה ועוד מילה עד שהוריד את כל המלים, וכך הגיע למצב שהוא לא היה יכול לקדם את העניין. אבל אז הוא נזכר שהטקסט המקורי התחיל במילה "נא", והחליט לשלוח מברק בן מילה אחת: "נו?!". אחרי כמה ימים הוא קיבל תשובה טלגרמית מבעל החוב: "נו נו?" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |