בתשובה לאח של אייל, 04/01/23 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה התועלת בלשלוח מכונות פון-ניומן ליישב את הגלקסיה? מה התרבות שיצרה אותם מרוויחה מזה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכולות להיות כמה אפשרויות אבל הכי פשוטות הן: 1. סקרנות (גם אנחנו חוקרים את מערכת השמש שלנו על ידי גשושים רובוטיים) 2. הכנת הקרקע להתיישבות 3. התרבות שיצרה אותן לא מרוויחה מכך, אולי היא אפילו נכחדה. אבל מכונות פון ניומן הן בעצמן תרבות ש"מרוויחה" מזה שהיא מתפשטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אנחנו משיגים את תוצאות המחקרים שנים ספורות או עשרות שנים אחרי תחילתו. זה סביר. כשתוצאות המחקר מגיעות מאות או אלפי שנים אחרי תחילתו, אני בספק אם מישהו ישקיע בזה מאמץ. 2. כאמור, אני מתקשה לדמיין יצור תבוני שיוצא למסע מסוכן בכיוון אחד ושיימשך רוב חייו (אם לא יותר מכך) כדי להתיישב במקום חדש. 3. למה למין תבוני לטרוח עבור "מין" לא ממש תבוני שיתפשט בגלקסיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל זה כבר קרה.. יש את תקליט הזהב בוואיג'ר. אפילו במובן הצר של "יצירת קשר עם מין זר" בני אדם משקיעים מאמץ שאם ינשא פרי, זה יהיה עוד הרבה דורות. לא קשה לדמיין פרוייקט יותר יומרני מזה. מעבר לכך בלאו הכי הלוגיסטיקה של מסע בין כוכבי היא כזו שמשתלם להתבסס כמה שיותר על משאבים במקום שאליו הגעת. אז אפילו כדי לחקור את המערכת הקרובה, יש מצב שהטכנולוגיה הרלוונטית תתפתח. ולגבי סבלנות: אתה מניח שתוחלת החיים של מין יהיה תמיד כמה עשרות שנים לכל היותר. אפילו לגבי המין האנושי, זו הנחה קצרת רואי. מספיק שתת קבוצה תאריך את החיים שלה בדרך כזו או אחרת. אבל בהקשר של פרדוקס פרמי? שאף מין תבוני לא יאריך את תוחלת החיים ליותר מכמה עשרות שנים? קצת מוזר. 2. מספיק מעטים שיסתכנו. לחלופין יש אפשרות של ספינת זריעה שבה אף אחד לא מסכן את ישבנו (אם לאותו מין יש איבר כזה). באופן היסטורי האנושות התפשטה שוב ושוב ושוב.. והתיישבה במקומות לאו דווקא מסבירי פנים. יש כאן תבנית גם אם קשה לך לדמיין מישהו שנוטל סיכון כזה. 3. אבולוציה. דברים מתפתחים. אף מין לא "טורח" עבור "מין" אחר. אני מפנה אותך לסרטים טרמינטור, מאטריקס, הרוח במעטפת, באטל סטאר גלקטיקה, wall e, אינטר-סטאלר ועוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד משהו. בספר המד"ב מעוף השפירית, מתוארת משלחת אנושית ראשונה מחוץ למערכת השמש. המסע אורך 40 שנה, והצוות לוקח תרופות מעכבות זיקנה. זהו מסע בכיוון אחד. המשלחת מונה מספר קטן של מדענים וטייסים, כל אחד מוביל בתחומו. בתחילת הספר, מכר של אחת המדעניות שואל אותה מה פתאום היא מוכנה להצטרף למסע מסוכן כזה שממנו היא לא תחזור. היא אומרת שלא רק שהיא מוכנה, זהו חלום חייה. אני מאמין שהחלק הזה של הסיפור לא רחוק מהמציאות. יצר ההרפתקנות של אנשים יכול להיות חזק מאד. לא יהיה קשה למצוא אנשים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
40 שנה זה הרבה, אבל עדיין סדר גודל 'סביר' הן מבחינה פרסונלית של הנוסע והן של הממסד ששלח אותו. סדר גודל ובטח שניים מעל זה, זה כבר בלתי סביר. לאנושות כדאי עכשיו להשקיע בטכנולוגיה (ולצורך הענין מסע בחלל הוא סוג של טכנולוגיה) שתניב פירות בעוד 40 שנה. נניח - היתוך לא מזהם. לא כך הדבר בטכנולוגיה שתניב פירות בעוד 400 שנה. שלא לומר 4000. בין השאר כי יכולת החיזוי לטווחים כאלה היא אפסית. לפי ההבדל בין המדע של היום למדי לפני 400 שנה, לא יהיה מפתיע אם בעוד 300 שנה כבר יקרה אחד מהתרחישים הבאים: א. תהיה לך טכנולוגיית היפר-גרביטתיה קוונטית שתשיג בשנה אחת את החללית ששלחת לפני 300 שנה. ב. הבעיה שבגללה נסעת (התחממות גלובלית לצורך הענין) תיפתר טכנולוגית (מצד אחד) או תחסל חלק ניכר מהאנושות (מצד שני). ג. יתגלו בעיות הרבה יותר מאז'וריות שיצריכו משאבים דחופים יותר מתקשורת יקרה ומסורבלת עם גשושית נידחת ועתיקה. וגם: ד. כולם ימותו. או - לא פחות חשוב לדעתי - כל מי שנוסעי החללית העתיקה הכירו - ימותו. אודיסאוס היה מוכן לצאת למלחמה 7 שנים ואז לחזור בתלאות אינספור לפנלופי שלו. זה לא תקף ל-700 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם 40 שנה זה סביר, אז בשיטת האינדוקציה אותו מין (סליחה, רק אלו מתוכו שמעוניינים להגר) יגיע לכל הגלקסיה. וזה עוד לפני שלקחת בחשבון ש 40 שנה זה אולי הצעד הראשון ואחרי זה המספר ירד. לגבי "לאנושות כדאי", אתה לא טועה. אבל זוהי הסתכלות לא מועילה כאשר מנתחים את העתיד בטווח הרחוק (והנושא הוא הרי פרודקס פרמי, שזה ניתוח בטווח זמן בלתי נתפס כמעט). האנושות היא לא מונוליט, ואנשים לאו דווקא מונעים על ידי "כדאיות". מספיקה קבוצה קטנה מאד שרוצה משהו, ויכולה להיות לזה השפעה עצומה בטווח הרחוק. אם אני אגיד שלאנושות לא כדאי להחזיק נשק להשמדה המונית - זה כמובן משפט נכון. אבל מספיק שקבוצה קטנה תרצה להחזיק נשק כזה (מסיבה אנוכית) וקבוצה אפילו עוד יותר קטנה תרצה להשתמש בו - ותהיה לזה השפעה אדירה. אותו דבר נכון גם למסע בין כוכבי. אם תחכה מספיק זמן למישהו בעולם יהיה את המשאבים הטכנולוגיה והרצון לעשות משהו שיקח גם מאות ואלפי שנים. לסיום אני אספר על פרוייקט תיבת נוח שהוא כספת של זרעים שנועדה לשמר את המגוון הביולוגי במקרה של קטסטרופה. האו"ם ונורווגיה השקיעו בזה כמה מיליונים. אני מצטט את מנהל המתקן: "(הכספת) לא תתמלא בימי חיי, וגם לא בימי חייהם של נכדי". ועכשיו שכ"ג אמור להגיד: עוד 20 שנים נוכל להגיד לג'פטו "תייצר לי בבקשה דינוזאור חי. ושהוא ילבש כובע מצחייה הפוך ויידע לגלוש על סקייטבורד". אז למה צריך את הכספת? ייתכן מאד שהוא צודק. אבל כנראה הסלמון עלה לנורווגים לראש והם בנו את הממותה הקפואה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוטיבציה של החלקים ב"אנושות"1 לפיתוח נשק להשמדה המונית היתה המוטיבציה הכי חזקה, עתיקה ובסיסית בהיסטוריה - הישרדות. זו מוטיבציה שכרגע לא קיימת במסע בחלל שלך. רוב הזינוקים הטכנולוגיים כבר מזמן לא מושגים על ידי יחידים בגראג' עם פלייר ומברג. הם מושגים על ידי השקעה עצומה של מדינות וחברות כבירות משאבים. הכספת שלך היא פשוט פרוייקטון נחמד, ההבדל בין זה לבין מסע ארוך בחלל הוא כמו ההבדל במרחק בין תל אביב לבאר-שבע לזה של באר-שבע לאלפא קנטאורי. 1 שלא היו חלקים קטנים כלל וכלל, בין השאר כי המוטיבציה היתה הכי-לא-אזוטרית שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אנחנו מסכימים על החלק הראשון. אם 40 שנה זה סביר, אז יתר הגלקסיה היא פשוט חזרה על אותו צעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. נניח שהגעת אחרי 40 שנה עם 10 אנשים לכוכב לכת מרוחק ואפילו קל לחקר מבחינת האויר, המים וכו'. בין זה לבין להקים שם התיישבות מאורגנת וברת קיימא, שיכולה גם לבנות יכולת לשיגור חלליות חלל-עמוק, יש מרחק גדול מאד (וזמן גדול מאד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהצעדים יקרו מייד אחד אחרי השני. תן איזה 500 שנה לפלנטה להתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאיפה ההנחה שנדרשת קפיצה טכנולוגית אחת ענקית? סתם למקרה הבודד שלנו: חשבו על ההתקדמות הטכנולוגית ההיפותטית שתאפשר לנו להגיע לגרמי שמיים בפאתי מערכת השמש, כי אולי יתברר שיש שם משהו מעניין. ואולי אפשר להתחיל אפילו ליישב שם משהו. ואז זה כבר חלק לא מבוטל מהדרך לפרוקסימה. ושוב: יישוב אמריקה על ידי הוויקינגים נכשל, הסינים זנחו את הצי הגדול שלהם, הפורטוגזים חקרו דווקא את השיט להודו, אבל בסופו של דבר דווקא הספרדים הצליחו להגיע לאמריקה ולהתבסס שם. אז יכול להיות שיהיו כישלונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר קפיצה אחת ענקית? כשאני משווה את הטכנולוגיעה היום ל-400 שנה אחורה, אני רואה אלפי קפיצות כאלה, ומן הסתם יהיו אלפים כאלה גם ב-400 הבאות. המרחק של נפטון מהשמש הוא 4 שעות-אור, לפרוקסימה 4 שנים. אני לא רואה איך שעה מתוך שנה זה 'חלק לא מבוטל'. ובשביל פאתי מערכת השמש לא צריך 400 שנה, אז למה זה רלוונטי לדוגמה כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאתי מערכת השמש זה הרבה יותר רחוק מנפטון. אנחנו יודעים על כל מיני עצמים בעננת אורט. אין לי מושג כרגע למה מישהו ינסה להגיע אליהם, אבל אולי יתברר שיש סיבה. ואולי: פשוט כי הם שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''הרבה יותר'' צריך להיות ''פי אלף יותר'' כדי שזה יעמוד בחלק הבלתי מבוטל ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שיש ביכולתנו לחזות מה תרבויות שונות לחלוטין מאיתנו תמצאנה לנכון לעשות היא הנחה חזקה מאד. בצד השני יש טוענים שאי אפשר להניח אפילו יכולת לתקשר עם ציוילזציות מסוימות, מפותחות ככל שתהיינה. בהנחות פחות מרחיקות לכת דומני שאפשר לשער שלפחות חלק מהציוילזציות המתקדמות תהיינה מעוניינות להמשיך את קיומן ככל הניתן, ובשלב מסויים של התפחותן, אחרי שהבעיות הלוקאליות שלהן נפתרו (בעזרת השילוש הקדוש: היתוך גרעיני, AI והחשוב מכל:סעיף ההתגברות), הצעד ההגיוני שלהן יהיה לבדוק מה קורה ביקום הגדול, גם מפני שסקרנות לשמה נראית כמו משהו שיש בו תועלת הישרדותית ולכן היא תהיה מאפיין שכיח, וגם מפני שאף אחד לא יכול להיות בטוח שמישהו אחר לא יודע דברים שהוא לא ועלול לסכן אותו (די לזרוק כאן "חור תולעת" כדי שהרעיון יהיה ברור). למה? רק מתוך אותה ארגומנטציה שגם הם לא יכולים לנחש את המוטיבציה של תרבויות זרות. באופן קצת משעשע, הפרדוקס של פרמי פותר את עצמו: כשהקלינגונים שואלים את עצמם למה לא רואים עדות לכדורי דייסון (אגב, שם הם נקראים כדורי Olaf Stapledon), אחת האפשרויות היא שמי שהיה טיפש מספיק לבנות משהו כזה ובכך להסגיר את מיקומו, כבר חוסל בידי איזה נבל גלקטי. בהנחה שאף תרבות מתקדמת לא תרצה להעמיד את עצמה בסכנה כזאת, המצב השכיח יהיה שתיקה מוחלטת - ושום כדור דייסון במטותא! - ומאידך נסיון ללמוד על היקום בלי להסתכן, גם בגלל הסקרנות שהזכרתי קודם, וגם כדי לגלות סכנות פוטנציאליות. אז איפה כולם? שואלים את עצמם אותה שאלה ומתחבאים במרתף. אולי הם שולחים ציים של אוטומטים מתרבים, תוך וידוא שלא יהיה להם שום קשר ישיר לכוכב האם, אבל רשת של כמה מילארדי אוטומטים חשאיים כאלה שמדווחת, בסתר, רק אם היא נפגשת בסיכון רציני (וגם לומדת עליו מספיק כדי להבטיח שהתקשורת לא תסגיר את השולחים) היא משהו שהייתי חושב עליו במקומם. אם כך, שידורי הרדיו שלנו הפוכים אותנו לאחת התרבויות המטומטמות בגלקסיה, או בקוסמוס כולו. כמובן, ההסבר הקצת פחות אידיוטי הוא ההיפך מזה: אנחנו הכי מתקדמים ביקום, וזה שהיסטורית ההנחות בדבר הייחודיות והחשיבות הקוסמית שלנו הופרכו אחת אחרי השניה לא אומר שגם זאת תלך בעקבותיהן. כמו פיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא שלא עליתם על הכיוון שבו תרבות מפותחת יכולה להאריך את תוחלת החיים לאלפיים שנה, וזה מבטל חלק מהשיקולים שכתבתי. לא ברור לי על איזה "שידורי הרדיו שלנו" אנחנו מדברים - על עצם כך שיש לנו תחנות טלויזיה "מקומיות" שמשדרות, או שאנחנו עושים שידורים חלליים עוצמתיים וממוקדים יותר? כי המצב ההפוך של "שתיקה אלקטרומגנטית מוחלטת" נשמע לי מאד לא ישים אם אתה רוצה לפתח ציויליזציה מתקדמת כלשהי. זה יהיה קצת קשה כשכל מה שיש לך אלה יוני דואר. ואסיים באנקדוטה - פגשתי פעם את פרימן דייסון סכבודו ובעצמו באיזה אירוע פתיחת שנה של אוניברסיטה מסוימת בחו"ל. כשהבנתי שזה הוא, יכול להיות שאמרתי משהו (דוקא בהתלהבות מה) על "דייסון מכדורי דייסון", ויכול להיות שהוא נעלב. כנראה שהוא לא החשיב את זה כאחד מהישגיו הראויים. ובדיעבד אני הרגשתי כמו אידיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==== אני מתפלא שלא עליתם על הכיוון של להאריך את תוחלת החיים.. גנבתי את מכונת הזמן של השכ"ג ועדכנתי את תגובה 755146. לידיעתך בשנת 3071 האבוקדו ינצח בתוכנית זמר במסיכה (אבל אני לא אגלה מי זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אשמח לתחזיות שישפרו את מצבי הפיננסי בטווח שאוכל ליהנות מתוצאותיהן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |