בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/12/22 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה ברור מאליו, בעיניי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך ברור לך? שמדובר בשקרים גלויים? א. אותו נחקר מבוגר וחולה לב שכל כך לעגו לו הוא נאשם מס' 2 בתיק 4000, שאול אלוביץ, שע"פ כתב החשדות של מנדלבליט העביר בסיועו של נתנ', לפחות 1.8 מיליארד ₪ לכיסו על חשבונם של לקוחות בזק. ב. אשתו של אותו נאשם, היא איריס אלוביץ, נאשמת מס' 3 באותו תיק. אשתו ובנו של אלוביץ נעצרו משום שהיו שותפים בעסקיו. כפי שאתה רואה אשתו לא רק נעצרה אלא גם הואשמה. ג. "שוברים אותו באמצעים נוראים" - פשוט שקר וכזב. אליבא דאלוביץ, רצו שיהפכו לעדי מדינה. עובדה לא הפכו. עובדה לא נשברו ועמדו באמצעים הנוראים. ד. "ולנוכח סבלו עומדים פולינה וחבריה מולו, ולועגים לו תוך פרצי צחוק רמים" - אלוביץ עצמו לא התלונן על כך ואפילו לא הזכיר את זה. הוא טען שהחוקרים של רשות ניירות הערך (כנראה עוד סניף מחתרתי של מר"ץ) עשו כל מאמץ כדי לעצור ולחקור אותו למרות מצבו הבריאותי הלא טוב (שאול אלוביץ אינו חולה לב, אלא חיכה לבדיקת אקו לב). כל היתר "אמיתות" של עורכי דין. מנין אני יודע? יש לי את טענותיו של אלוביץ לפני שעורכי הדין נכנסו לסיפור. עד כאן עובדות. התרשמותי: חקירה נוקשה ועיקשת. החוקרים ראויים לצל"ש ולא לעלילות דברים שפלים כנגדם. אילולא החריבו כנופיית הנאשם ושלטון הימין את שלטון החוק במדינת ישראל, כנרת בראשי, אבי וייס ואלי ציפורי היו צפויים לקבל תביעות דיבה מן הפרקליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורכי הדין טענו בבית משפט שאלמלא החקירה, מרשם לא היה מאבד את רכושו. האמת שזה הפוך: החקירה החלה בגלל שהוא כבר עמד לאבד את רכושו. וחוץ מזה: רחמנות על בנאדם שבסך הכל חייב המון כסף לבנקים ומנסה לסחוט את זה מחברות טלפוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאני לא מדבר איתך בנוגע לתיקי נתניהו, כמובן. לא יצא מזה שום דבר טוב. (ממשיך לכבד ולהעריך אותך ואשמח לדבר על נושאים אחרחפ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצונו של אדם, כבודו. אבל, אפשר לפחות לקבל הסבר? איני עוקב ברציפות אחר משפט נתניהו ואין לי מקורות מידע שאינם פתוחים בפניך. מטרתי היתה להצביע על חומרי האמת המבצבצים מתוך קרעי המעיל שדב מנסה להלביש עלינו. איני יודע אם זה בגדר טוב להתקרב אל האמת העובדתית. אם אנשים בעלי השקפות הפוכות עדיין מסוגלים להסכים על האמת העובדתית, אני רואה בכך טוב. לא ממש הבנתי, היכן הגדשתי את סאתך. כעסת על השימוש במונח "דפי המסר". איני מבין מה כל כך קשה באזכור הזה. כולנו ניזונים ומוטעים ע"י מקורות המידע שלנו והללו מצטטים כל מיני דפי מסר. כאשר דב כותב "אשתו ובנו נעצרו", אינך חושב שמישהו צריך לציין שמדובר במשפחתו של הנאשם אלוביץ שהיו מעורבים בעסקיו וכנגד אשתו אף הוגש כתב אישום בסופו של דבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגד אמה של איריס אלוביץ בת ה 82 חולת הסרטן לא הוגש שום כתב אישום. בכל זאת אילצו אותה להגיע לחדר החקירות ושאלו אותה שם שאלות שלא שייכות לשום דבר. האם זה גם מעשה ראוי? והעמסת כל רכושו בעל הערך של אלוביץ על משאיות ללא צווי בית משפט מתאימים, ולכן בניגוד לחוק, במקביל למעצרו, אף היא מעשה ראוי? אני חוזר שוב על האמירה של ארי שמאי: בשמאל אוהבים את האנושות אבל לא אוהבים אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארי שמאי בעוונותינו הוא עו"ד. הוא בטח גם מומחה לענייני השמאל. אמה של איריס אלוביץ לא נעצרה. חקרו אותה ושאלו אותה שאלות של כלום? מעשה חמור? ביחס למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם מה זמנו אותה לחדר החקירות? לשם מה זמנו גם את אמו של דוד שרן לחדר החקירות? מה זו "שיטת האימהות הישישות" הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הכי-הכי-גרוע, השיטה הזו היא טריק חקירתי נבזי-אך-כשר שמיושם בשגרה כאשר לחוקרים נראה שהוא עשוי להועיל להם. במקרה הפחות גרוע, היו סיבות טובות ולגטימיות להזמין אותן לחקירה (אני לא יודע מה מהן, אני לא יודע למה נשמע לך כל כך אבסורדי שעשויות להיות סיבות כאלה, ואני הכי לא יודע למה אתה מעלה על דעתך שתוכל פשוט לנחש מדמיונך סיבה כזו אם הייתה אחת). אבל בשום מקרה לא מדובר בהתנכלות של קליקה שמאלנית כנגד אנשי ציבור ישרים ואנשים עסקים זכים, מטעמים אידיאולוגיים גרידא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האין כאן פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו? גם הבאת המאהבת של חפץ הייתה במקרה הכי גרוע טריק לגיטימי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אם המעורבים חושבים שמדובר בטריק-חקירה נבזי ולא הייתה סיבה לגיטמית לחקור אותם, ושפגיעתו של הטריק עולה לידי פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - אז הם מוזמנים להגיש בג''צ (רק כדאי שהן תזדרזנה, לפני שחוק-היסוד יבוטל או בג''צ יפורק). דעתי היא שאפילו אם מדובר בטריק חקירה נבזי, מדובר בעניין זניח (גם במקרה האמהות, וגם במקרה המאהבת), בסדר הגודל שלכל היותר מצדיק נזיפה קלה ממח''ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש. מנין לי לדעת. זה עניין משפטי. אפשר להיות סמוך ובטוח שעוה"ד של נתנ', האלוביצ'ים ונוני מוזס, יבררו זאת בערכאות המשפט. בישראל, רוב רובם של המגעים בין המשטרה (שלא לומר רשויות המדינה) אינם נעימים. הזמנה של בני משפחה שאינם עבריינים מקצועיים לחקירה במשטרה היא בהחלט אירוע קשה ומאיים. בנסיבות המתאימות ועם החוקרים הפחות מתאימים, זה עשוי להפוך לאירוע מאד, מאד לא נעים. אני מציע לך לחפש שוב את הכתבות על החבורה של ברק כהן. החקירה היתה די נוקשה, אבל הנחקרים לא התרשמו, אולי מפני שהודרכו מראש לגבי זכויותיהם. בכל אופן, החקירות היום מצולמות ונרשם פרוטוקול, כך שכל העניין ככל הנראה מתנהל במסגרת החוק. בקיצור זה לא נורא, אבל זה יכול להיות לא נעים. השקר שלך הוא כאילו במשפט נתנ' יש משהו מיוחד (פוטש, מזימה מאורגנת וחקירה סלקטיבית וכל הנאראטיב הזה), החריג מכל מה שהיה לפניו. בפועל זהו הנוהל מימים ימימה. צועקים, מאיימים ועוצרים אנשים מן היישוב כדי ל"בשל" אותם או את קרוביהם ולהוציא מהם את מה שהרשות/משטרה/פרקליטות רוצה להוציא מהם. אני (וגורמים מוסמכים יותר ממני) מסכימים איתך שנעשה שימוש יתר בהודאות ופחות מדי מאמץ לאיסוף ראיות פורנזיות. אני לא חושב שזה נעשה בכוונה. כנראה שזה לא כל כך קל למצוא ראיות פורנזיות חד משמעיות. יש כאן בעיות של תקציבים, איכות כ"א, בעיות משמעת ובכלל הברדק הישראלי (ע"ע פרשת זדורוב, שם בתוך כמה השעות שבין מציאת הגופה לבדיקת המז"פ, עשרות אנשים הסתובבו בתוך תא השירותים והמשטרה לא יודעת מי וכמה). בקיצור, אין שום דבר מיוחד במשפט נתנ' בכל הנוגע לחקירה. אלא שכל הבעיות הללו לא הפריעו לך או לחבורת נתנ' כל עוד לא נגעו בו. ועכשיו, אתם לפתע מצווחים מעל כל במה, כאילו מדובר בשחר של יום חדש ואיום. התשובה של כל אדם הגון (ולא משנה הפוזיציה) היא שתפנה עם הטענות שלך למערכת המשפטית. אני מבין שאין לך אימון במערכת המשפט (סניף מרץ וכיוב'). גם לי אין אימון בה. מצד שני, לי אין מערכת משפט אלטרנטיבית. אתה לעומת זאת, רוצה שתקום ועדת חקירה ממלכתית-משפטית ובה ישבו איילת שקד, אפי נווה, אמיר אוחנה ואריה דרעי שיחקרו רק את פרשת נתנ' ויוציאו מכתבי אזהרה למנדלבליטים, לבן-ארי ולפלדמן-פרידמנים. על כך באמת אין לי תשובה. היחס שלי בעניין זה, הוא כמו יחסי לרופאים. אני לא סומך עליהם, אבל מניח שהם בקיאים במקצועם יותר ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 754943 תגובה 754945 ורציתי להוסיף למה שאמרתי בתגובתי השנייה שאולי משפט נתניהו בגלל החשיפה הרבה שהוא מקבל והעבודה הטובה והקשה (ומן הסתם היקרה) של ההגנה, חושף לעיני הציבור את האמת על ה"ממוצע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחקירה הנגדית של חוקר המשטרה תלם היום, הוא מודה שהבאת אמה של איריס לחקירה נעשתה לצורך לחץ על איריס. הסנגור הקריא לו חוק שאוסר עליו לעשות פעולה חקירתית כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוביץ’ נחקר פעמיים: בפעם הראשונה, כשהוא כבר היה די על הקרשים מבחינה כלכלית, התפוצצה עסקת יס–בזק והתחילו לחקור אותה מטעם הרשות לניירות ערך. בעקבות החקירה התברר שאין לו איך לשלם לבנקים והוא החל במגעים איתם על הסדרי חוב. בזמן החקירה הזו החוקרים חקרו גם את אילן ישועה שנתן להם את הטלפון שהוא שמר אצל עורך דינו, ואז הם פתאום הבינו הרבה יותר טוב מה הלך שם. אז החלה החקירה של המשטרה של תיק 4000 ושם אלוביץ’ נחקר שוב. אז באותו זמן אם מישהו העמיס את כל רכושו: זה לא היה איזה כונס נכסים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולינה הייתה עדה במעמד הזה (כלומר היא שהתה ליד הבית וליד המשאיות כאשר זה נעשה), ונשאלה עליו. היא לא עבדה אצל שום כונס נכסים, והיא לא אמרה שהחרמת הרכוש נעשתה מטעם כונס נכסים, אלא רק ''לא אני האחראית. זה מישהו אחר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם נאמר בפירוש ולא נסתר על ידי פולינה שהתפיסה הזאת נעשתה ללא צווי בית משפט ולכן בניגוד לחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמנהגך כשזה מתאים לך, אתה קופץ למסקנות מרחיקות לכת על סמך שברי-מידע, שמועות והתפלפלויות לשוניות. שלוש שניות של גיגול הביאו אותי לזה ולזה. לא התעמקתי, אבל כבר בפסקה השלישית בפסק הדין הקצר שבלינק: "במסגרת החקירה, ניתנו צווי חיפוש ותפיסה על ידי בית משפט השלום ומכוחם נתפסו נכסים שונים של המבקשים, ובהם נכסי נדל"ן; כלי רכב; חשבונות בנק ופוליסות ביטוח. מכוח צו חיפוש ותפיסה בבית המבקשים, נתפסו בביתם גם חפצי אומנות ותכשיטים. אקדים ואומר כי ענייננו מתמקד אך ורק בתפיסת חפצי האומנות והתכשיטים.". כלומר הסיפור הוא שהרכוש והנכסים הוחרמו מכוח צווים חוקיים, אם כי נתפסו גם חפצי-אומנות ותכשיטים שלא נכללו בצווים (התכשיטים הוחזרו לאלוביצ'ים בהוראת בית המשפט, חפצי-האמנות לא מנימוקים שנמצאים בפסק הדין, אם אתה מתעניין). מה בין זה לבין הסיפורים שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על אירוע מסוים שעלה בחקירתה של פולינה. בחקיקה נאמר בפרוש שבמקרה הזה לא היו צווי תפיסה, וזה לא נסתר לא על ידי העדה ולא על ידי תירוש שהייתה נוכחת בדיון הזה. אולי היו עוד תפיסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי "פולינה משאיות" בגוגל, והגעתי למה שנראה כמו דיאלוג מתוך המשפט ברוטר (למטה העתקתי-והדבקתי את ההתחלה). על זה אתה מדבר? אם כן, נראה שבדיוק על התפיסה הזו מדובר. ------ כנרת בראשי: עו״ד ג׳ק חן מביא את החלטה של הש׳ עמית מבית המשפט העליון על תפיסת החפצים והתכשיטים של מש׳ אלוביץ להלן הציטוט: ״הגענו אפוא למסקנה כי חפצי האמונות והתכשיטים בביתם של המבקשים נתפסו שלא כדין תוך חריגה בוטיה וידועה מראש מצו החיפוש והתפיסה. הפגם אך שמתעצם בהינתן שלאחר התפיסה המדינה גם לא פנתה לבית המשפט ברוח הוראת סעיף 240ב) לחסדפ. עדת התביעה פולינה החוקרת ברשות לני״ע מנסה להתנער מהאחריות כחוקרת ראשית בתיק ואומרת לא ידעתי. ג׳ק חן: לא הייתה פה שום הפתעה והתפסיה האלימה נועדה להטיל מורא פולינה: אני לא קיבלתי החלטות לעניין איך יראה החיפוש וצווי התפיסות. עו״ד ג׳ק חן: היית שם וראית ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שכן. האירוע הזה התחולל תוך כדי החקירה. קשה לי להאמין שאתה מאמין שפולינה החוקרת ותופסי הרכוש נפגשו שם במקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבדתי אותך. כפי שציטטתי קודם, "במסגרת החקירה, ניתנו צווי חיפוש ותפיסה על ידי בית משפט השלום ומכוחם נתפס...". הרכוש נתפס כחלק מהחקירה, בוודאי שהוא התרחש במהלכה, ובוודאי שהחוקרים היו מודעים לכך (הם ביקשו את הצווים!). מה אתה מנסה לומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני בלבלתי עם ''כונס נכסים'' שהגיע לא ממך אלא מצפריר כהן, ובטעות ייחסתי זאת לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אתה מסכים שחלק מהתפיסה נעשה בניגוד לחוק. בחקירה עלה שלמקום הגיעו גם שמאי אומנות לצורך תפיסת חפצי האמנות. לענייננו זה בכלל לא משנה שהרכוש הזה הושב לבעליו בעקבות הוראת בית משפט. אנו מדברים על אמצעים פסולים וגם מנוגדים בפירוש לחוק שנעשים כדי לשבור חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים, ובמקרה של אלוביץ למרבה ההפתעה ללא הצלחה. אז כל הכבוד לבית המשפט. אבל המעשה הפסול כבר נעשה וכאמצעי חקירה פסול הוא עשה את תפקידו ברגע שנעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מחזיר אותך לפסק הדין. המדינה טענה שלצורך תפיסת התכשיטים וחפצי-האמנות, לא היו צורך בצווים מפורשים מכיוון ש-"תפיסה מכוח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי אינה טעונה צו שיפוטי, וכי האיזון לסמכות התפיסה נקבע בביקורת השיפוטית לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי. כן נטען כי מקור סמכות נוסף לתפיסה הוא סעיף 297 לחוק העונשין". פסק הדין המדובר ניתן בערעור לבית המשפט העליון, לאחר שבית-המשפט השלום ואחריו בית המשפט המחוזי הסכימו עם המדינה (וגם העליון, בסופו של דבר, השיב לאלוביצ'ים רק את התכשיטים). כך שבשום-מיקרה אי-אפשר לתאר זאת כ-"אמצעים פסולים וגם מנוגדים בפירוש לחוק", מדובר בכל היותר על מחלוקת משפטית בעניין טכני ופעוט1 שהוכרעה רק לאחר דיון בשלוש ארכאות. הדברים אודות "שבירת חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים" הם סיפורי-מעשיות, ולשימוש שלך בשקרים2 אלה כדי לבסס הכללות אבסורדיות וזדוניות כמו "בשמאל... לא אוהבים אנשים" אתאפק בינתיים מלתת כותרת. 1 טכני ופעוט - כי בסופו של דבר נתפס רכוש רב, מכוניות, נדל"ן וכו'. המחלוקת הייתה רק סביב חפצי-אמנות והתכשיטים שמן הסתם לא נכללו בצווים המקוריים רק כי המדינה טעתה לחשוב שלצורך תפיסתם אין צורך בצו ולא ביקשה שיכללו (אחרת היא פשוט הייתה מבקש, ומן הסתם גם מקבלת). 2 אני לא אומר שאתה משקר, אלא שאתה טועה ומפיץ שקרים שאחרים מספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא "שבירת חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים", לשם מה בוצעה תפיסת הרכוש (כולל הורדת טבעות מהאצבעות) במסגרת החקירה1? 1 אני לא אומר שאתה משקר, אלא שאתה טועה ומפיץ שקרים שאחרים מספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא פשוט קורא את פסק הדין (או מפעיל היגיון פשוט)? כתוב שם שהיא בוצעה, כי לכל הפחות פקודת סדר הדין הפלילי קובעת שחיפוש ותפיסת נכסים בשלב חקירה תתאפשר לתכלית ראייתית או לתכלית של חילוט, ובנוסף חוק איסור הלבנת הון (שעל הפרתו, בין השאר, נחקרו האלוביצ'ים) מאפשר "חילוט רכוש בשווי". השופט מפרט: אזכיר כי מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, היקפו של החילוט הוא רחב ביותר, ומאפשר אף תפיסה של רכוש שאינו קשור בעבירה (עניין ברוך, פסקה 4 והאסמכתאות שם). החילוט של רכוש בשווי אף מרחיב את סמכות החילוט בחוק איסור הלבנת הון על פני מקבילתה בסעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים, שם נדרשת זיקה בין הרכוש המחולט לבין ביצוע העבירות (עניין ברהמי, פסקה 41). והוא שוב מדגיש: לבקשת המשטרה, ניתנו על ידי בית המשפט ביום 8.2.2018 שורה של צווי תפיסה לצורך חילוט, שהתייחסו כאמור לחשבונות בנקים, נכסי נדל"ן ורכבים. צווים אלו אינם מענייננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיגיון הפשוט שלי לא מאפשר לי להבין לאיזה צורך דרושה תפיסת הרכוש לחקירה, ולשם מה נמצאת החוקרת במקום1. הטקסט שהבאת מתוך פסק הדין לא היה עוזר לי להבין גם לו קראתי. 1 מזכיר לי שבזמן שאוליאל הודה שהשליך בקבוק תבערה לבית בדומה, באותו רגע הוא לא עונה. אבל הוא עונה קודם לכן, וזה שעינה אותו היה נוכח במקום בעת שהודה. ההודאה הזאת התקבלה, כמובן, כחוקית ובלתי בעייתית על ידי בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא. אבל אני מקווה רק שברור גם לך בשלב זה שההגיון הפשוט שלך מתנגש עם חוקי מדינת-ישראל ולא עם פרקטיקת החקירה במקרה הספציפי הזה, ושאף אחד לא החרים את הרכוש של האלוביצ'ים סתם ככה באופן לא חוקי ובלי שום סמכות (כפי שתיארת זאת בתחילת הדיון), ושההיגיון (אותו אתה לא מבין, בסדר) לא קשור בשום אופן לתיק 4000 מכיוון שהוא עוגן בחקיקה שנים רבות לפני שהיא החלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חקירה" מעצם הגדרת המילה, מטרתה לגלות דברים חדשים. אני טוען שבמקרה הזה (וכפי הנראה בהמון מקרים אחרים שלא מגיעים לידיעת הציבור), המילה הזאת מקבלת משמעות אחרת. החוקרים אומרים שהם יודעים מה האמת1, ומטרת החקירה היא שהנאשם יודה במה שהם טוענים שהם יודעים. השיטה שבה הם פועלים כדי להשיג את מטרתם זאת היא הפעלת לחץ על הנחקר. כשאני מעלה טענה זאת, שבעיני היא מובנת מאליה, אתה אומר שבתמימותי אני מפיץ שקרים. ואז אני שואל: אם לא לשם כך נערכת החקירה אז לשם מה? ותשובתך היא ציטוט חוק שאולי אומר שזה מותר אבל לא עונה על שאלתי. ועל "שיטת הבאת האימהות הישישות לחקירה" אתה אומר שמדובר (אולי) בתרגיל חקירה נבזי אבל כשר. ושוב אתה לא עונה על שאלתי. אם האמירה שמדובר בהפעלת לחץ על הנחקר כדי שידקלם מה שהחוקרים רוצים היא שקר שאני מפיץ, אז לשם מה "תרגיל החקירה" ה"כשר"? הרי אנשים לא עושים כל דבר שהוא חוקי וכשר רק בגלל שהוא חוקי וכשר ומותר להם. צריכה להיות סיבה לכך. 1 ואני לא מאמין שהם מאמינים בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שאותן שיטות חקירה פסולות ולחצים נוראים שהחוקרים לשיטתך משתמשים בהם, מופעלים גם על חשודים בפשעים על רקע לאומי (ערבים) או שסניף מרץ בפרקליטות המציא את השיטות האלו במיוחד עבור נתנ' ומקורביו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההגינות צריך לציין שדב היה ביקורתי כלפי המערכת המשפטית עוד לפני פרשיות נתניהו. אולי תרם לכך גם נסיונו האישי עם חקירת משטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרשה שלי היה מדובר יותר בחוסר מקצועיות מאשר ברשעות. ההתנהלות שלהם גרמה לי אי נוחות מסוימת אבל לא יותר מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המון תגובות שלי באייל שעונות לשאלתך. למשל השורה הראשונה ב תגובה 744363 . אמרתי מספר פעמים שאני נגד כל חקירה שתכליתה "לשכנע" את הנאשם להודות. אם יש חקירות שזו תכליתן במקרים של רקע לאומי, אז אני פוסל גם אותן. לחץ בחקירה מותר, לטעמי, רק במקרים של פצצה מתקתקת. כלומר אפשרות של הצלת חיים עקב חקירה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אתה פשוט לגמרי טועה. "חקירה" היא מונח משפטי המוגדר בספר-החוקים (לא במילון), שמתאר את ההליך הפרוצדורלי במסגרתו המשטרה מגבשת החלטה בעניין העמדה לדין. במסגרתו החוקרים מתעניינים אך ורק1 בתשתית הראייתית לאור החוקים ותקדימים הרלוונטים למקרה. חקירה מתנהלת גם כשאין שום דבר חדש לגלות, וגם כאשר כל העובדות ידועות. למשל גם במקרה של רצח המתועד בעשר מצלמות ומגובה בחמישים עדויות, המשטרה צריכה להחליט לאור הנסיבות והראיות שבידה האם לתבוע על עבירת רצח בקלות דעת, או עבירת רצח בנסיבות מחמירות. או למשל תלונה על אונס, שמגובה בספר שכתב החשוד ובו הוא מודה בכל הסיפור, עשויה לפתוח חקירה (קצרה) כדי לברר אם חלה התיישנות על העבירה. אז לא, חקירה לא נועדה "לגלות דברים חדשים". ובוודאי שהיא אינה נועה לברר את ה-"אמת": קביעת האמת במובן המשפטי2 היא פררוגטיבה של השופטים ואינה נמצאת בידי החוקרים. הפעלת לחץ על נחקרים היא חלק אינטגרלי מכל חקירה. המיקרים אף פעם לא פשוטים ("רצח המתועד בעשר מצלמות ומגובה בחמישים עדויות"), קל וחומר במיקרים רכים כמו הלבנת-הון, עבירות מס, שוחד, ניירות-ערך, מרמה והטעיה וכו'. הם כל כך מורכבים לפעמים, שהחשודים עצמם לא יודעים אם הם ביצעו עבירה או לא3. המקרה הרגיל הוא לא שמוצאים מסמך שכותרתו היא "הסכם שוחד ומרמה" בחתימת כל הצדדים, אלא נזקקים לתצהירים ועדויות מצד החשודים ואנשים סביבם (בנוסף על ראיות נסיבתיות אחרות) שעליהם ניתן אולי לבסס תשתית ראייתית. גם לחשודים וגם למקורביהם יש תמריץ חזק מאד לשקר ולסלף את העובדות, ותפקיד החוקרים הוא להפעיל לחץ שיאלץ אותם לומר אמת. אתה מן הסתם קורא את המשפט האחרון ומדמיין אותם תולשים את ציפורני הנחקרים המסכנים כדי להכריחם להודות בזיוף הנחיתה על הירח, אבל מן הסתם מדובר בניסיון לתפוס אותם באי-דיוקים ושקרים, לעמת אותם עם הבדלי גרסאות, לגרום להם לחשוב שאחרים כבר הודו או הולכים להודות לפניהם, או שיש בידי החוקרים ראיות חזקות יותר ממה שבאמת יש להם וכו'. וכן, הרבה לחץ פסיכולוגי מופעל במסגרת חקירות כאלה, כולל איומם מרומזים בהשלכות של התביעה על הנאשם והקרובים לו כדי לדחוף אותו לשתף פעולה. זה לא מחזה יפה, ולא כיף להיות במעמד של נחקר (נו קידינג!) - אבל כל עוד מדובר בתהליך שזוכה לביקורת שיפוטית עם שיניים ופיקוח4 הוא גם לא נורא. האלטרנטיבה היחידה היא לוותר לחלוטין על הרשעת עבריינים שאינם אדיוטים מוחלטים. ברצינות, נראה לך שזה מאד קשה לקיים מערכת יחסים של שוחד, או של סחר במידע פנים וכו' מבלי להשאיר עקבות חומריות חד-משמעיות? ראשי משפחות פשע שעוסקים בסחיטה-באיומים וסחר סמים מצליחים לחמוק מרשויות החוק על רוב מעשיהם5, ומדובר במעשים הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה יותר קשים להסתרה מאשר ניהול יחסי תן-וקח בין פוליטקאים ואנשי-עסקים (ונעשים, בדרך כלל, על ידי אנשים יותר חכמים ומתוחכמים). הדרך היחידה לתבוע אנשים שמבצעים פשעים כאלה היא לתפוס אותם או אנשים סביבם במילתם (לא בהכרח הודאה, גם תצהירים שיקריים או סותרים עשויים לעבוד), והדרך היחידה לגרום לזה היא הפעלת לחץ. זה קצת מצחיק בעיני שצריך לכתוב דברים כל כך ברורים במפורש, אבל התעקשת. 1 כי כך החוק קובע, וכך כל מדינה מתוקנת בעולם עובדת - ולא מכיוון שהם מועלים בתפקידם או אינם מבינים אותו. 2 קל וחומר במובן הפילוסופי, שנראה שאתה מערבב עם המובן המשפטי. סמכות זו היא בכלל בידי שמיים. 3 אתה מוזמן להקים כמה חברות ולעשות להן תכנון-מס בהזדמנות, ולגלות בעצמך. 4 כלומר, מעצרים מנהלים למשל לא נופלים בקטגוריה הזו, וגם לא משטרה פרטית של בן-גביר. 5 וזה לא קוריוז ישראלי, אז אין טעם להאשים את עליבותה של משטרת ישראל בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה קצת מצחיק בעיני שצריך לכתוב דברים כל כך ברורים במפורש, אבל התעקשת.'' - חה. הסגנון של ג'פטו ניכר מכל שורה למרות הנסיון הפאתטי (''הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה'') להפוך אותו מפטפטן לגמגמן. ברכות על השלמת תרגומו לעברית רהוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומר לא לבד: "בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב חגג השבוע 50 שנה להיווסדו. באירוע עם מאות משתתפים, שכלל את הנהלת האוניברסיטה, בוגרים וסטודנטים, הקריאה דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים, פרופ' טובה מילוא, נאום שנכתב על ידי ChatGPT, אותו מחולל טקסטים מבוסס בינה מלאכותית שעורר הדים רבים לאחרונה, ומבהיר במעט את ההתפתחות העצומה של תחום מדעי המחשב במהלך אותה חצי מאה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יעזור לך להקריא הגדרות וכל מיני חוקים כי לא זו הנקודה, ואני חוזר על שאלתי: מה הייתה תכליתה של החקירה במקרה של הזוג אלוביץ ולאיזו תכלית הזמינו לחקירה את אמה של איריס ושלחו אותה לישון בחדר עם חולדות ומיטה ללא מזרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הסויטה האישית עם מזרון הקפיצים ושכבת הנוחות המפנקת היתה תפוסה בדיוק באותו יום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיחי גיחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא יעזור לי"? כתבת משהו לא נכון, ותיקנתי אותך. מכאן והלאה זה עליך. זו שאלה רטורית? תכלית החקירה במקרה של הזוג אלוביץ' מובנת מאליה (ביסוס תשתית ראייתית בתיק 4000). מה יש להסביר? ומן הסתם אני לא יודע למה הזמינו לחקירה את אמה של איריס (לא הייתי מעורב בחקירה אם זה לא היה ברור, ולפרוטוקול אני גם מפקפק בסיפור שלך על החולדות). מה שלא יהיה, מה כל כך מקפיץ בזה? חקרו את איריס אלוביץ' בפרשה חמורה וסבוכה, וראו לנכון לחקור גם אמא שלה. יכולות להיות מיליון סיבות טובות לזה. אז מה? זה נשמע לי טריוויאלי לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שנטפלת למשהו שולי שאינו העיקר, ועליו ענית תשובה ארוכה. "ביסוס תשתית ראייתית בתיק 4000" אלה מילים חסרות משמעות שאינן מסבירות במקרה הזה שום דבר. את אמה של איריס אלוביץ לא חקרו על משהו שקשור בתיק אלא שאלו אותה על קצבת הביטוח הלאומי שלה. אני רק יכול להביע צער על כך שאתה ורבים אחרים מתייחסים לפרשה החמורה הזאת בכזה שוויון נפש. הדברים האלה ידונו בעתיד במשפט בעניין ההגנה מן הצדק, והניחוש שלי הוא שאפילו השופטים האלה לא לא יגלו שוויון נפש כמוך. נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שהשופטים יכתבו מילים יפות, אבל הנאשמים לא יזוכו בעקבותיהן, וחוקרי המשטרה והפרקליטים לא יעמדו לדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך גם אני חושב. קבלת הגנה מן הצדק היא אצלנו כמעט בלתי אפשרית. אבל אני חושב שהם בוודאי יבקרו את ההתנהלות הזאת, ולא יעקצו את ההגנה במלים מזעזעות כמו: "שכבת נוחות מפנקת" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא מבין מה מזעזע במילים האלה, הן לקחות ישירות מחנויות לתיאור מזרני יוקרה. ב. הכוונה האולי ציורית מדי היתה לומר שלא מכינים חדרי מעצר במיוחד עם חולדות לפי העצור הספציפי. מי שנעצר מקבל את אותם חדרים שכולם מקבלים. אלוביץ' ובוזגלו ואולמרט וכל השאר. כולל עיתונאים שמאלנים שנעצרים על ידי שוטרים שהתחזו במרמה למקורות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שהיא נעצרה? כי לא מצאתי על כך כלום בגוגל, מלבד הדיאלוג הבא מתוך חקירה במהלך המשפט: חן: ״האם ידעת שגררו את אמא של איריס אלוביץ׳ בת ה-82 חולת הסרטן לחדר החקירות, ושאת ידעת שהיא לא חשודה בדבר?״. קריב: ״היא לא הייתה חשודה בכלום״. חן: "ואני אומר לך שאתם חקרתם על תו הנכה על רכב עתיק שבמסגרתו איריס אלוביץ׳ לוקחת את אמא דלה לטיפולים? אני מדבר איתך על שיטה שנוידה להטיל עליהם הלם ומורא וכל זאת כדי ׳להגיד את האמת׳? מזה נשמע שהיא בכלל לא נחקרה (אלא שרק שאלו אותה כמה שאלות), ונאמר במפורש שהיא לא נעצרה (קל וחומר מכך שהיא לא הייתה חשודה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שהיא לא נעצרה. איריס אלוביץ נעצרה. זו מ"אשתו ובנו נעצרו". זה שהגב' לא רק נעצרה אלא גם הוגש נגדה כתב אישום בפרשה, כמובן לא חשוב. אתה עדיין לא מזהה את טביעת כף ידה של מכונת התעמולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין את פשר השאלה "מה הייתה תכליתה של החקירה במקרה של הזוג אלוביץ?". איזו מן תשובה אתה מצפה לקבל מלבד זו הגנרית? מן הסתם במינימום-שבמינימום החוקרים רצו לקבל את גרסתו לאירועים ולגבי הראיות שהיו בידם. מן הסתם החוקרים היו מעוניינים לאסוף מידע על אופי התערבותו של אלוביץ' במערכת וואלה, על האינטרסים שלו בבזק ויס, על התקשרויות ספציפיות ואינטרקציות שהיו לו עם בעלי עניין אחרים, רגולטורים, אנשיו של נתניהו ונתניהו עצמו, וכיוצא בזה. מן הסתם הם ניסו לקבל מדבריו רמזים שיובילו לקצה-חוט נוסף שיעזור להם בקידום החקירה. מכיוון שהוא שיקר וניסה להעלים ראיות, מן הסתם הם קיוו שהוא יסתבך עם שקריו וסילופיו עד שגרסתו תקרוס לגמרי, או תעלה לידי שיבוש מהלכי משפט. ומן הסתם הם קיוו שהוא ישתכנע שהפללתו מובטחת, ויעיד נגד ביבי. זה עונה לשאלתך? בסדר, אז שאלו את אמה של איריס אלוביץ' על קצבת הביטוח הלאומי שלה (אין לי שום ידיעה לגבי זה, רק את דבריך שהתגלו בינתיים כלא אמינים במיוחד, אבל נניח). מה בכך? אפילו אם נקבל שחקירתה לא הייתה קשורה בכלל לעניין המרכזי1, ואפילו אם נקבל שחקירתה הוצדקה באמתלה תלושה וקלושה1, ואפילו אם נקבל שהמוטיבציה המפורשת היחידה של החוקרים בזימונה הייתה הפעלת לחץ פסיכולוגי על איריס אלוביץ'1 - אז מה? אפילו אם כל זה נכון1, יוצא שאמא של חשודה (היום כבר נאשמת) מרכזית בגניבה של כמעט מילארד שקלים מהציבור ושחיתות ציבורית חמורה, עברה כמה שעות לא כל כך נעימות בתחנת משטרה. אפילו תחת כל ההנחות האלה, תגובתי היא משיכת כתפיים. אפילו בתרחיש הזה מדובר בהטרדה מינורית, ובנסיבות קיצוניות. השערוריה האמיתית היא בניפוח האקנדוטות חסרות המשמעות האלה. נתקלתי לאחרונה בסלוגן הרלוונטי - "The atomic unit of propaganda isn't lies, it's emphasis." ורק כדי להבהיר, אני לא חושב שזה המיקרה, ותרחישים אחרים הם סבירים הרבה יותר בעיני. אם אנחנו בענייני ספקולציה, אז אולי למשל קיוו לקבל ממנה גרסה לאיזשהו עניין לו היא הייתה חשופה ולגביו חשדו שאיריס משקרת, או שאולי חשדו שהיא הייתה מעורבת באיזשהי עבירה מינורית לחלוטין שלא הייתה זוכה לתשומת לב בנסיבות רגילות, אבל כאן היה עניין ציבורי לחקור זאת כחלק מהפעלת הלחץ על איריס. אני לא מוצא בשני התרחישים האלה כל פגם.1 אין לי שום סיבה לחשוב כך, וגם לך לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה המשפט הראשון בתגובתך מיותר. לא בקשתי ממך פרוט של מנהגיי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' פרקליטות המדינה מודה היום (שלישי) כי ידעה בזמן אמת על תרגיל החקירה שעשו במשטרה לעד המדינה במשפט נתניהו, ניר חפץ. "על מנת לייתר מחלוקות, תציין המאשימה כי במסגרת ישיבת סטטוס בסוף יום 18.2.20 על כלל פעולות החקירה שבוצעו ביום זה וכן על פעולות החקירה הצפויות בתיק, דווח לנוכחים בישיבה, ובהם גורמי הפרקליטות המלווה שנכחו בישיבה, על הכוונה לבצע למחרת חיפוש אצל מקורבת לחפץ וכן על כוונה לחקור אותה ולבצע הפגשה 'אקראית' בינה לבין חפץ", כתבו בפרקליטות.' ------ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להוסיף לכך עוד כמה פרטים מעניינים. מנדלבליט ואלשיך שקרו בעבר כשאמרו שלא ידעו בזמן אמת על תרגיל החקירה הזה. מנדלבליט אפילו כתב זאת במפורש במכתב ששלח לחימי1. איך זה שנזכרו עכשיו כל כך הרבה זמן אחר כך לחזור בהם? זה משום שהחוקרים שלהם עומדים להעיד במשפט, ובוודאי לא יסכימו לקחת את המשא הזה על כתפיהם לשווא. ניכר מכך שהשניים האלה וחבריהם לא רק שהם שקרנים עבריינים ומנוולים אלא שגם אין הרבה שכל בקודקודם, כי הם היו צריכים להבין שנקודת הזמן הזאת שבה יעמדו החוקרים האלה על דוכן העדים חייבת להגיע בסופו של דבר. אני זוכר ראיון עם עוד צדיק אחד, לדור, שהיה בעבר פרקליט המדינה שנשאל על ידי אראל סגל בערוץ 20 מה דעתו על תרגיל החקירה הזה, ותשובתו הייתה ש"אתה", כלומר המראיין, לא יודע שום דבר על הסיפור הזה, ולכן הוא לא צריך להשיב. ואכן על העניין הזה הוצא צו חיסיון, ומכך אנחנו למדים שבתוך חבורת הפושעים הזאת ישנם גם שופטים. ואנחנו גם זוכרים את התנפלות ככל אמצעי התקשורת העיקריים הצבועים על אמיר אוחנה שניצל את החסינות שלו, כדי לפרסם את הדברים בניגוד לצו החיסיון. וממש באותו עניין שמעתי אמש ריאיון עם חברת הכנסת החדשה טלי גוטליב. בסוף הריאיון היא אמר שלדעתה תוך שנה, הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום. קשה להאמין בכך, אבל אני זוכר שבזמנו כשהפרקליטות בקשה מבית המשפט שיאשר לה לשנות את כתב האישום בקשר למועד "פגישת ההנחיה" מהתאריך הספציפי ל"מועד לא ידוע", טלי אמרה, בניגוד לשאר חבריה בצוות אולפן פתוח של כינרת בראשי2, שלדעתה בית המשפט לא יסכים, ואף נדמה לי התערבה על כך, וצדקה. וזה היה בנקודת זמן שבה טרם נשמעו כל מיני הערות של השופטים שמהן אפשר היה להבין שזה הכיוון שלהם. 1 למה בכלל שקרו? הרי יש בינינו כאן מישהו שיוכיח לך באותות ובמופתים שמדובר בתרגיל כשר ומקובל. 2 וגם לדעתי באותה נקודת זמן. ראה למשל השורה האחרונה ב תגובה 748779 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלשיך ומנדלבליט ינקו את תרבותם הארגונית מארגונים לא 'אזרחיים', אלו שמצמיחות את ערוגות התרבות שמקדשות השפלת אישה בת 85 כהליך טבעי, אז מה הפלא ששקרים הוא הטבע הראשוני. בושה וחרפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מדוע בחרת באמצעות ידידה להתווכח אתי. כל האמצעים ש"אלוביץ לא התלונן עליהם" הוטחו בפניה של החוקרת פולינה בחקירה הנגדית והיא אישרה אותם בסופו של דבר אחת לאחת. היא הגנה על עצמה בכך שאמרה שוב ושוב שהיה אישור לכל זה מהממונים. איך זה שאם כל כך ברור שאלוביץ עשה את מה שאתה מייחס לו, "כנופית שלטון החוק" כל כך רוצה עסקת טיעון, ובעבר עוד לפני העדויות האלה הייתה מוכנה לבטל כל תיק 4000 בעסקת טיעון? ארי שמאי נוהג לומר שבשמאל, שהוא היה שותף לא בעבר, אוהבים את האנושות, אבל לא אוהבים אנשים. נניח שלמרות זאת החשדות שאתה מעלה הם אמת לאמיתה, הראה לי באיזה חוק כתוב שהעונש על העבירות האלה הוא כליאה בכלא מעופש שורץ חולדות עם מיטה ללא מזרון, כפי שהפושעים עשו לאיריס אלוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מישהו מוכן לשים כסף כדי לשפץ את אבו כביר? לא ראיתי את זה בהסכמים הקואליציוניים החדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחקירתה הנגדית של פולינה, כשנשאלה על תנאי המעצר הקשים, חולדות ומיטה ללא מזרון, היא אף פעם לא השיבה שמדובר בתנאים הרגילים השוררים בבתי הסוהר אלא אמרה שוב ושוב את המשפט: "חקירה זה לא פשוט, ועל החלק הזה איני אחראית." אין לי ספק שהיא מכירה לא פחות טוב ממך את התנאים הרגילים השוררים בבתי הסוהר ושבחקירות האלה הקשו על תנאי המעצר בכוונה. כדי שיהיה מזרון על המיטה וכדי שלא יהיו חולדות לא צריך לעשות שיפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על תאי מעצר. התנאים שם באופן כללי יותר גרועים מתאי מאסר. וכן, אין לובי לעצורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שתנאי המעצר של אלוביץ' ושאר נאשמים בתיקים הקשורים לנתניהו היו גרועים מהממוצע? האם יש לך היכרות עם הממוצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הכירות עם החקירה הנגדית של פולינה. היא נשאלה אם היא מכירה מקרים דומים בחקירותיה שאף בהם השתמשו במעשים כה קיצוניים, והיא השיבה בפרוש שלא זכורים לה מקרים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני רוצה לומר משהו גם על הממוצע. כשאני נחשף למה שמתפרסם על שיטת הבאת הראיות במחוזותינו, מתחשק לי להקיא. זה נראה כאילו המערכת נטשה לחלוטין את הניסיונות לחפש ראיות, חוץ משיטת הלחץ על אנשים כדי שיפלטו מפיהם את הראיות המתאימות. ייתכן שבעבר החוקרים פעלו גם כך ובתוספת לראיות אחרות, כלפי מי שהם באמת חשבו שהם האשמים, אבל כשראו שזה עובד כל כך טוב, נטשו לחלוטין את הניסיונות להביא ראיות אחרות, וגם את ההקפדה בבחירת החשודים. כי בשיטות האלה אפשר לקבל הודאות הן מאשמים אמיתיים והן מזכאים אמיתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך כבר דיברנו שנינו והסכמנו. ולאור זה המסקנות שלי הן 1. שאין שום דבר יוצא דופן בחקירות של תיקי האלפים. 2. שמערכת האכיפה זקוקה לחיזוק משמעותי של האיכות שלה. המערכת חלשה ולכן עבריינים מתוחכמים יוצאים נקיים כי היא לא מצליחה לאסוף נגדם ראיות (ליברמן לכאורה), ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים מרשיעות אותם במקרים שהעדויות הפורנזיות מעלות ספק לגבי אשמתם (זדורוב). אתה לא יכול לפתור את זה על ידי החלשה נוספת של המערכת1. אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד. _______________ 1 לדוגמה- כבר עכשיו חלה ירידה גדולה בביקוש לעבוד בפרקליטות. קשה שלא לקשור את זה לפיחות בתדמיתה. ככל שהפרקליטות תתקשה לגייס כח אדם איכותי היכולת שלה לגבש כתבי אישום נגד נאשמים מתוחכמים תלך ותרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיות הללו (עבריינים מתוחכמים שיוצאים נקיים ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים) הן אפילו לא בעיות מיוחדות למערכת האכיפה בישראל. למשל, לביקורת (השמאלנית, דרך אגב!) על התופעות הללו יש זקן ארוך ארוך בספרות, קולנוע ותוכניות טלביזיה בארה״ב. נושא שדי חוזר על עצמו ביצירות של David Simon (למשל). כשתרגמו את שם התוכנית Homicide: Life on the Street, המתרגם לקח על עצמו חופש אומנותי ונתן לתוכנית שם אחר לגמרי בעברית - ״רצח מאדום לשחור״. השם הקולע בעברית די מסכם את הנטיה של המערכת להתרכז בסגירת תיקים (העברת התיקים הפתוחים הרשומים על הלוח באדום לתיקים סגורים הרשומים על הלוח בשחור והדרך בה השתנה הצבע מאדום לשחור לא ממש מעניין את המערכת שמתרכזת ב - The numbers game). לראות איך הימין הישראלי מתעורר מתרדמתו ופתאום מתעניין בסוגיות הללו (עד כדי ניכוס של טענות שמאלניות כנגד קלקולים במערכות שלטון החוק) בגלל הסתבכות בפלילים של המליונר החביב עליהם, זה משהו שנע איפשהו שם על הספקטרום שבין תיאטרון אבסורד לבין קומדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וכן - שמאלנים שהפכו להיות שופרות של שלטון החוק ומשטרת ישראל זה גם די מצחיק. הפוליטיקה הישראלית היא פארסה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אוסיף שהקושי הגדול ביותר הוא בעבירות בהן שני הצדדים מרויחים: שוחד הוא דוגמא קלאסית, וגם עברות על חוקי העבודה נעשות לא פעם בשת"פ עם העובדים שמעדיפים לא לאבד את מקום עבודתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בינתיים מי שרוצה להקשיב איך חוקרים בצעקות ואיומים תוך כדי הכנסת נרטיבים שגויים מוזמן להקשיב כאן. מסתבר שכך מקובל לחקור בבית משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לצורך הפרוטוקול אומר שאיני מסכים לסעיף 1 משום, שכפי שכבר אמרתי, הגברת פולינה בתשובה בדיוק לשאלה הזאת, אמרה שלא זכורים לה מקרים שבהם השתמשו באמצעים כה דרסטיים. איני חושב שיש טעם, כרגע, לדון בנושא. אני מחכה לדבריהם של השופטים כשיפרסמו את החלטתם לעניין ההגנה מן הצדק, ואני מניח שכולנו נזכה להגיע לרגע הזה1. אני מנחש שיהיה לי אז הרבה מה לומר. 1 לגבי פסק הדין הסופי במשפט הזה שנסחב בכוונת מכוון על ידי התביעה, איני בטוח כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגברת פולינה לא זוכרת את ברנס? ואתה? 1 מה עם ההגנה? מנסה לזרז ולא מצליחה או שמעדיפה למשוך זמן בכל הזדמנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולינה היא חוקרת ברשות לניירות ערך, והיא נשאלה על חקירות שהיא עשתה ולא חקירות בנושא אונס ורצח, וענתה רק על החקירות שהיא ניהלה עד אז. סביר אולי שבעבירות אונס ורצח החקירה תהיה יותר קשוחה, אבל בכל זאת אני בטוח שלא הזמינו את אמו של ברנס לחדר החקירות, מעשה "כשר" לפי דעתו של אחד המשתתפים אצלנו. מי שמאריך את ההליך המשפטי כל הזמן זו התביעה. מתנהלת חקירה בסעיף 4000 ואוטוטו כמעט מגיעים לשיא, ואז אופס. קופצים לתיק 1000. ושוב העניינים הולכים ומתחממים, ואופס. חזרה לתיק 4000. על תלונות ההגנה בעניין ההתנהלות הזאת עונה בית המשפט שהתביעה היא זו האחראית על סדר העדים והוא לא יכול להתערב. . . וגם השבוע לא מתנהלים דיוני המשפט, בגלל שהתביעה בקשה לבדוק אצלה משהו בקשר לפרגסוסים (אולי היא חוששת שההגנה תגלה אצלה עוד פשע. . .). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לך להרים ידיים. אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון. אין דרך להתמודד עם מסכת העיוותים הבלתי נגמרת הזו. בחקירה של החוקרת הזוטרה מרשות ניירות הערך פולינה גובזמן קריב, עו"ד ז'ק חן הטיל עליה רצף של האשמות שונות והעדה דחתה אותן. כאשר חן טען שמדובר בחקירה חריגה, העדה ענתה "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". לדעתי היא מתיחסת לכך שהחקירה שלהם (הרשות לניירות הערך) נוהלה בשיתוף עם חוקרי משטרה והיא התנהלה במתקן של מחלקת לה"ב 433 של המשטרה. בקיצור לא הודתה ולא בטיח. אגב, זוכר "עצרו את אשתו ובנו"? ובכן לא רק שאשתו, איריס אלוביץ יושבת על ספסל הנאשמים, אלא שחקירת המשטרה המליצה לצרף גם את הבן, אור אלוביץ, מנהל בכיר בחברות של הוריו, לכתב התביעה. היתה זו הפרקליטות (מנדלבליט בתקופה לפני שהבין שליהקו אותו לתפקיד השעיר לעזאזל) שהורידה אותו מכתב האישום. אם תחפש את הכתבות של עמית סגל בהן הציג את גרסת שאול אלוביץ, לפני עדותו במשפט, תבחין שם בעוד משהו מעניין. אלוביץ בעצם מאשר את טענות התביעה בדבר שני צידי השוחד. את הצד שלו הוא מאשר בלי סייג. אבל דוקא את הצד של נתניהו הוא מסייג. נכון נתנ' עשה מה שטוענים נגדו, אבל תמיכת נתנ' בעסקה לא היתה קריטית וגם אנשי משרד התקשורת שלא בתקופתו תמכו בו. נראה שאלוביץ, עד המדינה המתבקש, מבין היטב שהוא צריך לפחד יותר ממכונת התעמולה של נתנ' מאשר מן הפרקליטות. צריך להודות שדב אנשלוביץ הוא אדם ישר, שגם במקרה זה הפגין זאת, אבל ההתמסרות המוחלטת שלו למערכת התעמולה של חבורת בלפור ושקריה, אינה מאפשרת דיון רציני בדיון, הלא מופרך, בשאלה האם לרשות המשפטית צריך להיות כוח להוריד אנשי שלטון נבחרים. ברור למשל שיש רוב ברור באלקטורט שהמועל ועבריין המס א"מ דרעי יכהן בממשלה. האם החוק צריך לתת בידי הרשות השופטת את הסמכות לפסול אותו? זו שאלה טובה. גם החוק וגם החלטות הבוחר, הן שתי דרכים שונות בהן מתבטאת דעתו של הציבור הבוחר. איך מאזנים בין שתיהן, אינה שאלה טריביאלית. כאשר שר המשפטים הוא פושע מסוכן וחסר אחריות כמו יריב לוין, השואף לדרוס את העצמאות של הרשות השיפוטית, ע"י הפיכת עובדיה למשרות אמון ופקידים ממונים ע"י הפוליטיקאים, לדון ולחוקק בשאלה זו יהיה מעשה נפשע. מעניין אותי מה חושב למשל פרופ' דניאל פרידמן על הצעותיו של השר לוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון." האמנם מקור ראשון?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודאה כביכול של פולינה גובזמן קריב זהה לציטוט ממקור ראשון. אבל יתכן שמקור ראשון אינו המקור הראשון אלא מצטט מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרת את מנדלבליט, אני חושב שעד יומו האחרון הוא עדיין היה 'היועץ המשפחתי' יותר מאשר שעיר לעזאזל. ראה את המחטף שביצע עם עסקת הטיעון ההו-סופר-מקילה עם אריה דרעי, שמסתבר (הוסבר לי מפי עורך דין ממכריי לאחרונה) שבכתובים הרשמיים שלה אין שום התניה לגבי פרישתו מהפוליטיקה ואורכה, והיא סוללת את הדרך לכל תעלולי האין-קלון שדרעי עשה מאז. יועץ סביר היה סוגר את הענין בקלות יתירה. יחד עם משיכת הזמן עד אין קץ במשפט נתניהו, עוד לפני הגשת כתב האישום, אני לא אתפלא לגלות שכל מסע הדה-לגיטימציה של מנדלבליט היה גם הונאה עצומה ומסך עשן על כך שבעצם רוב פעולותיו - ומחדליו - היו לטובת הנאשם מס' 1, ולא נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק העובדתי היחיד בתגובתך הוא אישור של מה שאמרתי. לא אמרתי שהחוקרת ''הודתה'' במשהו. איני מבין מדוע צריך לעטוף את האמת הפשוטה הזאת בכל כך הרבה מלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היא, כדבריך, התכוונה לכך שהחריגות בחקירה הזאת התבטאה בכך שהיא הייתה בשיתוף חוקרי האינקוויזיציה, היא הנותנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה צודק. פספסתי כאן פרשנות מסויימת שמתאימה להתנהגותה של קריב לאורך כל העדות. פעם אחר פעם, עוה"ד ז'ק חן תוקף ומאשים את העדה והיא מסיטה את ההאשמות לעבר חוקרי המשטרה מלה"ב 433 (שהשתתפו בחקירה עם חוקרי רשות ני"ע), מבלי להודות בשומדבר ספציפי. זו התנהגות מוזרה של עו"ד חן. אם מטרתו להוכיח אמצעים חריגים בחקירת האלוביצ'ים, מה אכפת לו מי עשה מה. אתה רואה שהעדה "משתפת פעולה", לך איתה. ואולם חן דוקא שוב ושוב תוקף את העדה עצמה ולא את שותפיה השוטרים. כאן יתכנו שני הסברים. הראשון הוא מה שטענתי במקור: מה שאולי חריג בחקירה של רשות ני"ע, לא ממש חריג בחקירות המשטרה. ההסבר השני הוא שחקירת ההגנה, יותר משנועדה לאוזני השופטים, נועדה לאוזני הלקוחות שלו: תראו כמה אני מתאמץ בשבילכם. בסה"כ עם ההודאות עצמן, אין לו כל כך מה לעשות. מה בדיוק לא היה עובדתי בתגובתי? (אולי החלק בו תארתי אותך כאדם ישר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך בסוף תגובתך, התכוונתי לעובדתי וגם שייך לטענתי. לא הבנתי מה אתה טוען בתגובתך זו. מה זה חשוב לענייננו אם פולינה או חוקרי להב בצעו את הפשעים? היו כאן "תרגילי חקירה" חריגים, ובוודאי לא אופייניים לעבירות של צווארון לבן. מבחינת ההגנה זה לא משנה מי ביצע את הפשעים, ואין כאן רדיפה של חוקרת מסויימת. לחוקרי להב עוד נגיע. אל דאגה. יהיה שמח. וכבר, לפחות במקרה של "תרגיל החקירה" בחקירת חפץ אנחנו יודעים כבר מי האחראית הראשית. הייתה הודאה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מבלבל בין מה שאתה (או מקור ראשון) טוענים לבין העובדות. אתה (ועוה"ד ז'ק חן) טוענים שהחקירה היתה חריגה. העדה טענה שלא עשתה שומדבר חריג (מלבד מיקום החקירה במתקן של המשטרה) או חורג מן החוק ואם היה משהו חריג אז הוא היה אצל השוטרים. אגב א, גם הטענות על חריגה בחילוט נכסי האלוביצים היא שטות מוחלטת. האלוביצים בהחלט חריגים מבחינת עושרם הכלכלי כך שהשוואות לא תופסות. גרוע מזה, כבר נטען בעבר ולא אחת, שהמשטרה מגזימה מאד בחילוט נכסי חשודים וההוכחה לכך היא בפער הבלתי מתקבל על הדעת בין הסכום המחולט לבין הסכום שבסופו של דבר מוחרם. אגב ב, בעניין חקירת חפץ, אתה שוב מבלבל בין טענותיך לבין עובדות. כל מה שאושר הוא שהועדה בפרקליטות שפקחה על חקירת חפץ במשטרה יודעה מראש על התרגיל שעומדים לערוך לחפץ. בכלל לא ברור אם מנדלבליט ידע על כך והמידע החדש רק מחזק את הסברה שהתרגיל היה חוקי. ובכלל די כבר עם היללות על התרגיל שנערך לחפץ. מה ציפית לראות בחקירת עבריין, סיגרים ושמפניה ורודה? מי שטוען שתרגיל מסוג זה הוא חריג חי בעולם של בידיון ספרותי וטלביזיוני שם המוחות העליונים של שרלוק הולמס וקולומבו מתגברים על מזימותיהם של גאוני פשע מתוחכמים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין מה שכתבתי ובין העיתון ''מקור ראשון'', שבו, לא יצא לי לעיין בחודשים האחרונים, ואיני יודע מדוע שוב ושוב אתה משדך בינינו. הטענה שמנלבליט (וכל צמרת הפרקליטות וגם אלשיך) ידעו על ''התרגיל'' הזה, והודאת הפרקליטות האחרונה מוכיחה זאת, מוצגת לאחרונה באמצעי התקשרות, ולהם אין, כמוך, החוצפה לומר שהם עדיין מחזיקים בטענתם השקרית שלא ידעו. אשר לחוקיותו של ''תרגיל החקירה'' הזה, אני שוב מציע להמתין ולשמוע מה אומרים השופטים במשפט הזה עליו. אני בטוח שתופתע. ובאותו הקשר, ישנו סיפור ידוע על ניסוי שנעשה שבו אנשים נורמטיביים חשמלו אנשים אחרים, ולא חדלו מכך גם כששמעו את זעקותיהם, משום שהוסבר להם שמדובר בניסוי חשוב ותקין. קשה היה לי להאמין לסיפור הזה, אבל כשאני רואה את מה שאתה ועוד כמה כאן כותבים, אני מתחיל להשתכנע שמדובר בסיפור אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שטענותיך והפרשנות שלך שהבאתי, זהים למה שנכתב שם. באשר לקשר בין דבריך לבין מקור ראשון, נאמנים עליי דבריך. זה לא יהיה בגדר חידוש שאמצעי תקשורת שונים משכפלים ומעתיקים חומרים זה מזה או לחילופין ניזונים מאותו מקור בעל עניין. לגבי הניסוי, אני חושב שפרשנותך לא נכונה. הרציונל של הניסוי היה קשור לשורשי הנאציזם ומה שהוגדר בזמנו הבנאליות של הרוע. אני לא חושב שהדגישו להם שמדובר בנושא חשוב. להיפך,נאמר להם שמדובר בניסוי פסיכולוגי שגרתי של מנגנוני פידבק. כן היתה כוונה ליצור אוירה של אישור חברתי של הניסוי (מה שהגדרת תקין). מה שהדגימו בניסוי הזה היה abuse of power ומצד שני הדגימו שלרוב האנשים אין מה שהוגדר כמצפון או קוים אדומים אישיים. במקרה הטוב הם משתמשים במוסכמות חברתיות לקביעת הגבולות שלהם. אם לא סימנו להם מבחוץ גבול, הנבדקים לא קבעו אותו בעצמם ונטו לעבור גבולות שאולי היו מציבים אם היו מתבקשים לעשות זאת. הקשר היחיד שאני יכול לראות בין הניסוי לבין פרשת נתנ', היא שאם לא יחוקקו בחוק את גבולות הסמכות של הנבחרים, הם לא יקבעו אותם בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עצמך הבאת את מה שאמרה העדה: "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". זה ציטוט מ"מקור ראשון"? מקור אחרון? מקור אחר? אינך מאמין שהיא אמרה את זה? ואם היא כן אמרה, מה כל דיבוריך על פרשנות? היכן הפרשנות הבלתי נכונה שלי, שהיא זהה לכל מיני פרשנויות שלא ראיתי, ומה הפרשנות הנכונה שאתה לוקח רק מעצמך ואינה זהה לשום פרשנות אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא מן ההנחה שזה בדיוק מה שהיא אמרה. עכשיו באה פרשנות קירוב אפס: היא מספרת שהחקירה היתה חריגה מבחינת אנשי הרשות לני"ע מפני שהיא לא נערכה אצלם במשרדים אלא במתקן של המשטרה, לה"ב 433. נכון, נדרשה כאן מעט פרשנות מצידי, אבל היא מינימלית וזה קרוב מאד למה שהיא אמרה מילולית (מחוץ לבית). עכשיו באה פרשנות מסדר 1000: כשקריב הודתה שהחקירה היתה חריגה, היא התכוונה לחריגה במובן שהופיע בשאלתו של הפרקליט (ז'ק חן) כלומר חריגה במובן שהתעללו באדם חולה ומבולבל, עצרו את אשתו ובנו כדי לאיים עליו, חקרו את חותנתו ועיקלו את תכולת ביתו כולל התכשיטים וכל הסיפור הזה שטווה מכונת התעמולה של נאשם מס' 1. זו פרשנות אפשרית אבל אין לה שום סימוכין בדברי העדה. אכן העדה אמרה חריגה, אבל אין שום ודאות שהיא התכוונה לחריגה במובן שמפיצה התעמולה שלכם. נהפוך הוא, לאורך כל החקירה היא סרבה להודות בשום חריגה מן הנהלים או החוק מצידה. ופרשנות אחרונה בקירוב ראשון או שני: העדה רומזת לכך שאולי החקירה היתה חריגה בסטנדרטים של רשות ני"ע, אבל לא חריגה עבור לה"ב 433. גם לפרשנות הזאת אין סימוכין ישירים בדבריה, אבל הם מתאימים לרוח תשובותיה הקודמות. באופן עקבי היא הכחישה כל חריגה מצידה, אבל סירבה לקחת אחריות על מעשי השוטרים החוקרים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר הוא שלדעתך פולינה לא הבינה את השאלה, והחליטה לענות על שאלה אחרת. מה אומר ומה אדבר. תהיה לי בריא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הבינה את השאלה מצויין והחליטה לענות מה שענתה. מה שנשאר הוא שאתה ומכונת התעמולה החלטתם שהיא הודתה שהחקירה היתה חריגה. במציאות היא חזרה ואמרה שלא היתה שום חריגה מצדה ואם היתה חריגה מצד השוטרים היא לא אחראית ולא יודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שנדרש תחכום רב מדי. זיכויו של זדורוב אמור לשכנע בצורך החיוני לשפר משמעותית את המשטרה והפרקליטות, אם הפארסה של ר̶צ̶ח̶ הריגת תהילה נגר, מחדלי החקירה בתיקי נתניהו (אלה שהיו אמורים להזניק לפעולה את טובי החוקרים והפרקליטים) ומקרים רבים אחרים עוד השאירו למישהו ספק. אי לכך, מה יותר טבעי מהסחרור המטורף לשינוי בית המשפט העליון, שכידוע הוא זה שמבצע את פעולות החקירה? סבתא שלי היתה אומרת על כגון אלה "עוילם גוילם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי ''אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד'' זה היה אנדרסטייטמנט, רק לא שיערתי את הגודל שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמיתי? תנאי המעצר שאתה מתאר משותפים להרבה אסירים ועצורים, והיו נושא ללא מעט דוחות ביקורת, תחקירים עיתונאיים1 ולפחות עתירה אחת של האגודה לזכויות האזרח לבג"צ2. הממשלה והכנסת, כמובן, לא עשו כלום. בעצם, אני לוקח את זה בחזרה - הממשלה הסכימה שאולי אסירים מוחזקים בתת תנאים, אבל יעלה יותר מדי כסף לשפר את תנאי הכליאה אז שהאסירים יסבלו בשקט עד שהמדינה תתפנה אליהם. את מי שלא משרת את האינטרס הפוליטי הצר שלך מותר לכלוא בכלא מעופש שורץ חולדות עם מיטה ללא מזרון? איפה היה ההומניסט הידוע דב אנשלוביץ עד עכשיו? אתה יכול להביא לינק להודעה בודדת בה אתה מתייחס לאסירים בתור בני אדם שראויים לתנאי מחיה בסיסיים, ולא בתור אובייקטים במסגרת האג'נדה הפוליטית שלך? בעצם, איפה ההומניסט הידוע דב אנשלביץ ברגעים אלו ממש, כשהמדינה מחלקת כספים למפלגות סקטוריאליות במקום לנצל את הכסף לשיפור תנאי האסירים? עסוק בלקטלג את הגופים שפועלים לשיפור תנאי הכליאה בתור שמאלנים שלא אוהבים אנשים, זה איפה. העיקר שתהיה פסקת הגברות כדי שבג"צ לא יוכל "לכפות דעת מיעוט" על הכנסת. לפחות כל עוד דעת המיעוט לא יכולה לשרת את דב אנשלוביץ, אחרת מי שלא מתיישר איתה הוא פושע. __________________ 1 על קצה המזלג: https://www.gov.il/he/departments/publications/report... 2 בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים [ויקיפדיה]. תקציר הדברים - אגודה של שמאלנים פנתה לבית משפט של שמאלנים כדי לכפות דעת מיעוט שמאלנית על בסיס חוק שמאלני ששימש למהפכה חוקתית שמאלנית.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/271035... https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/6b596b58-e9f... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי החדשות. בעקבות תביעת דיבה, הבלוגר אבי ווייס: פירסמתי שקרים מוחלטים ללא בדיקה """ שתי תביעות דיבה, בסך חצי מיליון שקלים כל אחת, שהוגשו לפני כחצי שנה נגד איש התקשורת אבי וייס, הגיעו לסיומן בהודעת התנצלות חריגה ופיצוי כספי. גרינצייג וסגל טענו כי וייס פירסם לאורך חודשים ושנים עשרות שקרים על אודותיהם, בין היתר ש"תפרו תיקים" לראש הממשלה בנימין נתניהו, הסגירו מקורות ועברו על כללי האתיקה העיתונאית, שיבשו מהלכי משפט ועברו עבירות פליליות. וייס הוא אחד מסוללת אנשי התקשורת הפועלים למען נתניהו, במיוחד סביב משפטיו הפליליים והמערכה שהוא מנהל נגד מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל, בין היתר במסגרת "האולפן הפתוח" בהגשת כנרת בראשי, ערוץ 14, פלטפורמות תקשורת ביביסטיות אחרות וברשתות החברתיות. "לאחר ששוחחתי עם עמית סגל ועם אבישי גרינצייג, התברר לי, שטענותיי נגדם אינן נכונות, ובמשך שנתיים פרסמתי כאן שקרים מוחלטים על אבישי גרינצייג ועמית סגל. אני מתנצל מעומק לבי ובוש על הקמפיין השקרי שבמסגרתו הטחתי בהם שוב ושוב האשמות מהאשמות שונות, ובכללן: תפירת תיקים, הסגרת מקורות, עבירות פליליות ועוד. פרסמתי את הדברים ללא בדיקה, ונגררתי אחרי אנשים שלא הייתי צריך להיגרר אחריהם". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם מחדש מעוררות בי הטענות הדו-צדדיות נגד סגל חיוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיוך זה טוב לבריאות. התגובה היא בעניין אבי וייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז דה מרקר מפרסם היום כתבה ארוכה ומפורטת על מכונת הרעל וחלקיה. תוך כדי אזהרה שהקריאה יותר מפחידה מלקרוא על ארסנל הנשק של חיזבאללה, עמית סגל מקבל את מקומו הראוי במעלה פירמידת הרעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי שם על כל ההתייחסויות לסגל ולא מצאתי דוגמאות קונקרטיות שלניתן לבדוק ולחוות דעה, למעט אולי טענה שהוא "מפיץ סקרים של ערוץ 14". אני לא מבין מדוע אין זה מעיד על סקרנות עיתונאית סטנדרטית. בכל מקרה, בדקתי את כל(?) הסקרים הישראלים שסגל "הפיץ" מאז תחילת יולי בערוץ הטלגרם שלו באמצעות חיפוש המילה "סקר" בערוץ שלו (ואחרי זה את המילה "פילבר"): סקר חדשות 12 סקר חדשות 12 סקר INSS סקר חדשות 12 סקר "אולפן שישי" סקר חדשות 12 סקר מנו גבע סקר כאן 11 ודודי חסיד ביולי הוא מזכיר מחקר של דיירקט פלוס ואם מרחיקים לאפריל, מגיעים לאיזכור סקר של כאן ומכון קנטאר ומתחתיו, כמובטח, סקר ערוץ 14. לגבי ספינים ופירסומים אחרים - הוא מפרסם כל הזמן, את כל מי שפוצה פה, מטיבי ועד בן גביר, כולל הטחת רפש ונאומים ארכניים של לפיד והצהרות שאר ראשי האופוזיציה. אתה יכול לבדוק שם בעצמך ע"י חיפוש "לפיד", "גנץ" וכד' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקרים זה פחות עניין (לא הוא סוקר וסופר). הפרשנויות והטוויטים שלו הן ישירות מדף המסרים או אפילו ממקורות ישירים יותר מלשכת נתניהו. תנסה למצוא ידיעות שלו שמבקרות את נתניהו. לא תמצא כמעט כלום. אחרי הבחירות הקודמות חברי כנסת של הליכוד הודו לו ישירות כמסייע חשוב לזכייה. והשבוע כמובן עלה שוב לפרסום המכתב השקרי שהוא פרסם של סינוואר שמהדהד את מסרי נתניהו נגד המחאה והחטופים. והרי אתהמכתב הזה הוא קיבל מלשכת נתניהו שהדליפה אותו ממקורות מסווגים, ואחרי שסגל מצייץ בטוויטר נתניהו מיד עולה בפרסום שמצטט ''את התקשורת''. זה מעגל פנימי שמזין את עצמו כדי ליצור תמונהשקריתשל ''מידי'' ו''תקשורת'' כשבסוף הכלבא מאותו מקור מורעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למה שהודגם במאמר. כמי שקורה באדיקות את הערוץ של סגל, אני חולק על כל הטענות שהבאת (עובדתית או פולמוסית), אבל אמנע כרגע מן המחקר ההשוואתי הנדרש. אגב מחקרים השוואתיים, ענייני בהם לא נעלם מעיני האלגוריתמים של גוגל ופייסבוק, מה שמזכה אותי שוב ושוב במידע רב ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכתב השקרי, אני חושב, אינו בדיוק שקרי. הוא הוצג ע"י המדליפים באופן שחשיבותו נופחה. לא בטוח שסגל עצמו ידע זאת. עיתונאי צריך להפיץ "דפי מסרים", בתנאי שאינם שקר. הבעיה של סגל היא שהוא משייט במהירות אל הטיפוס המאוס של "עיתונאי"+"פעיל חברתי" המשתמש במקצוע כדי להפיץ אג'נדה של איזשהו לובי. זה ניכר מאד בתכנית שלו עם בן כספית. התכנית בנוייה על ראיונות עם אורחים ופאנל. הראיונות הם בלתי נסבלים מפני שבעיקר סגל מרצה ומתווכח עם המרואיינים שלו, תוך שהוא מפקיע לעצמו חלק משמעותי מזמן הראיון. אם הסברת הקו של הממשלה כל כך בוערת בעצמותיו, אולי כדאי שישקול שינוי קריירה ויהפוך לדובר או פוליטיקאי ולא מנחה ומראיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עכשיו הוא דובר של פוליטיקאי, וכך יש להתייחס לכל מילה שהוא מוציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד הדלפה זדונית ופושעת של מכונת הרעל והשופר המדובר. יש כאלה כמו טיפות בים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיבא נוביק מציין את זה לשבח, ומזכיר מנגד שגם משה יעלון נאלץ להתנצל ולשלם לדוד שמרון, בגין דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, שופר תובע שופר? זה לא ירי בתוך נגמ"ש המצוות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |