בתשובה לשוקי שמאל, 20/12/22 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להעמיד כמה עובדות על דיוקן ממה שאני זוכר מפרשת "המיזוג" בין בזק ליס, עוד לפני שהתחילו חקירות פליליות בעניין: ראשית - לקרוא לזה "מיזוג" זו הטעיה. יס היתה מוחזקת ב 49.8% על ידי בזק, ו 50.2% על ידי יורוקום תקשורת (חברה פרטית בשליטת אלוביץ'). העסקה היתה שבזק תקנה את מניות יס שבידי יורוקום תקשורת ותהפוך אותה לחברת בת. מיזוג1 בין החברות לא עמד על הפרק בשלב ההוא, ולמעשה מעולם לא יצא לפועל. שנית- מטרת העסקה לא היתה "לייעל" "לשפר" וכל מיני קשקושים של מנכ"לים. המטרה היתה להעביר מזומנים מקופת בזק, חברה ציבורית שאלוביץ' שלט בה בשרשור ובמינוף, ולכן נהנה רק מחלק קטן מהדיבידנדים שחילקה, ליורוקום, חברה פרטית בבעלותו המלאה של אלוביץ'. במלים פשוטות- הכסף עבר מכיסו של הציבור לכיסו של אלוביץ', והשליטה ביס נותרה של אלוביץ'. לפיכך האינטרס של אלוביץ' היה שעסקה זו תבוצע במחיר גבוה ככל האפשר, והאינטרס של בזק ושל הציבור (השותף של אלוביץ' בבזק) היה שהעסקה תבוצע במחיר נמוך ככל האפשר. אלוביץ' היה זקוק לכסף כדי לעמוד בהחזרי ההלוואות לבנקים שבעזרתן קנה את השליטה בבזק. המחיר ששילמה בזק בעסקה היה כפול ויותר מזה שהגיעו אליו בהערכות שווי בלתי תלויות. כשהבסיס לעסקה ברור, גם הפוילע שטיק של אלוביץ' בדרך לאישור העסקה נהיה ברור. העסקה היתה צריכה לעבור שבעה מדורי גיהנום של אישורים- 1. כל עסקה של חברה ציבורית ציבורית עם בעל השליטה שלה צריכה לעמוד בתנאי סעיף 275 א. לחוק החברות2: 2. בזק, בהיותה מונופול, צריכה לקבל גם אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. 3. בזק חייבת לקבל גם את אישור משרד התקשורת. את הועדה הבלתי תלויה אלוביץ צלח בעזרת פוילע שטיק של מזכירת החברה לינור יוכלמן. דבר שלא היה ידוע לי באותו הזמן. אותי עניינה ההצבעה של בעלי המניות באסיפת בעלי המניות של בזק. כיוון שהמניות שאלוביץ' מחזיק אינן נספרות בהצבעה זו, הוא היה זקוק לרוב אצל בעלי המניות מהציבור. הייתי משוכנע שקופות הגמל וקרנות הנאמנות שמחזיקות את מניות בזק עבור הציבור יודעות שהמחיר בעסקה מופרז, הן יצביעו נגד, והעסקה תיפול. אבל בעלי שליטה לא מביאים עסקה כזו לאישור האסיפה הכללית בלי שהם יודעים מראש שיש להם רוב, ואכן אסיפת בעלי המניות אישרה את העסקה. נדהם הלכתי לבדוק כיצד הצביעו הגופים המוסדיים באסיפה. ואכן, כל הקרנות והקופות הישראליות הצביעו נגד, למעט הפניקס, שהיתה בשליטת יצחק תשובה. מנגד, בנקים זרים הצביעו בעד העסקה, ולא היה לי מושג למה. לו הייתי קורא אז את הכתבה הזו אולי הייתי מבין יותר. "המשקיעים הזרים מתבססים על ההמלצות של חברות הייעוץ ISS, המקבילה האמריקאית של אנטרופי, והמקבילה האירופאית PIRC, ששתיהן תומכות בעסקה. שתי חברות הייעוץ לא ביצעו הערכת שווי של yes כמו שעשתה אנטרופי אלא בדקו בעיקר את תהליכי אישור העסקה על ידי דירקטוריון בזק." אהה... תהליכי אישור העסקה על ידי דירקטוריון בזק. אלה אותם תהליכים שהולידו כתבי אישום נגד המעורבים בהם. מצויד באישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית הגיע אלוביץ' למשרד התקשורת. אלא מאי? שבזק לאורך השנים שמה זין על הדרישות של משרד התקשורת ממנה, וזאת היתה ההזדמנות של משרד התקשורת ללחוץ על בזק לקיים את התחייבויותיה. למשל סיבים אופטיים. מכאן ואילך תיק 4000. ______________ 1 מיזוג (merger) הוא כאשר חברה אחת ממזגת לתוכה חברה אחרת- היינו מכניסה אליה את הפעילות שלה, בדרך כלל כחטיבה בתוך החברה הממזגת, ותחת ההנהלה של החברה הממזגת. חברה בת לעומת זאת שומרת על עצמאות של דוחות כספיים ובדרך כלל גם של ההנהלה. 2 לשון החוק: עסקה עם בעל שליטה 275. (א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(4) טעונה אישורם של אלה בסדר הזה: (1) ועדת הביקורת, ובעסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה – ועדת התגמול; (2) הדירקטוריון; (3) האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: (א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה, המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; (ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד. השתמשתי במושג 'מיזוג' משום שכך תיארו בעלי הדבר את המהלך. למעשה היה מדובר בחיסול מתחרה, כאשר בזק מחזירה לידיה פעילות (טלפונים סלולריים) שניסו להוציא ממנה (כלומר "ממזגים" את המתחרה בחזרה לתוך המונופול). השם הרשמי היה עסקת בזק-יס. הסיפור של ייעול וקידום התחרות היה בשלב הקודם, כאשר ניסו להוציא את יורוקום שעסקה בשיווק טלפונים ניידים ולהעבירה (לפחות בחלקה) לידי Yes. בזק הצליחה להכשיל את המהלך הזה, כפי שעכבה והכשילה מהלכים אחרים כמו הרפורמה בשוק הסיטונאי של הסלולר. בגלל הפעולות של בזק, חברת יורוקום הפסידה כסף ומכירתה הפכה להכרח. זה חשוב, מפני שזה חלק מן ה"תעלול" של יפעת בן חי שגב. אין מחלוקת על כך שפילבר בשליחות נתניהו פעל למען קידום ה"מיזוג". וזה תואם את העדות שלה במשטרה. שגב הפתיעה את התביעה, כאשר בעדותה לפני השופטים, הוסיפה וסיפרה שהדרג המקצועי במשרד התקשורת (המנכ"ל אבי ברגר והסמנכ"ל הרן לבאות), לא התנגדו ל"מיזוג" עוד לפני שפילבר הגיע למשרד. זה בעצם מרוקן את עדותה הקודמת (במשטרה) מתוכן. כאשר נשאלה העדה מדוע לא הזכירה זאת, למשל, ברענון שערכה לה הפרקליטות לפני העדות במשפט, היא השיבה שלא נשאלה על כך. גם זו הטעייה מצד העדה. נכון שברגר ולבאות לא בטאו התנגדות עקבית ונחושה לעסקה עצמה אלא תלו אותה בדרישות שונות מבזק (כפי שנרשם במייל של לבאות: "בפגישה שהתקיימה ב-19 במרץ 2015 (לפני פיטורי ברגר), שבה השתתפו המנכ"ל וגורמים נוספים, הובהר כי המשרד לא רואה מניעה באישור המיזוג, אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים"). עיקר הפעילות והלוביזם של פילבר היתה הסרת כל החסמים וההתניות האלו מדרך העסקה. במילים אחרות פילבר ונתניהו דאגו שהכסף יעבור לכיסו של אלויץ, מבלי שבזק תאלץ לעשות כל מיני דברים שהיו מצמצמים את רווחיה, אבל מקדמים את היעילות והתחרות במשק התקשורת. אגב, אני רוצה לחזור שוב על עניין מסויים. חבורת נתנ' מציפים אותנו בטענות על נלחצים שהופעלו על עדי התביעה. אין לנו את הכלים לבדוק את כל הטענות לגבי כל עדי התביעה, אבל לפחות חלק מן הטענות הן עורבא פרח גמור. הטענות של בן חי שגב כלל אינן מסוג הטענות של עדי המדינה. בן חי שגב אינה מואשמת בשום דבר, היא לא נעצרה ולא הוזהרה, אלא פשוט הוזמנה לחקירה במשטרה. היא טענה שעוותו את עדותה בכיוון מסויים, לא אפשרו לה לעיין במסמכים ולא התעניינו במה שרצתה להגיד (מה שכלל לא מפתיע בהתחשב בכך ששגב חשבה שמשפט נתנ' הוא ההזדמנות שלה לאוורר כל מיני סכסוכים שהיו לה עם אנשי המשרד בעבר). ואז מגיע השוס: ליוו אותה בדרך לשירותים. אז מה? היא לא היתה עצורה ויכלה ללכת לאן שרצתה. גם במקום העבודה שלי, לא נותנים לאורחים להסתובב במפעל ללא ליווי. עד תביעה אחר שסגר עסקת טיעון עם התביעה (שרן) טען שסגרו לאימו את חשבון הבנק. אם המשטרה בקשה וקבלה אישור שופט לחסום את חשבון האם, מה פסול בכך? מתקבל כאן רושם ברור של הבאת טענות מן היקב ומן הגורן, שאת ערכן נוכל לדעת רק ע"פ פסיקת השופטים. אין שיוויון, אין גיוס Ceterum censeo. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה טובה נפרדת שבזק רצתה: האפשרות להתמזג עם פלאפון, יס ובזק בינלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוקב אחרי המשפט. את הכסף שאלוביץ' משך מהציבור כבר אף אחד לא יחזיר. גם את השנים שחלפו בלי שקיבלנו את הסיבים האופטיים לבתינו לא יחזירו לנו. מה שנשאר זה ''הוא אמר, היא אמרה'' שילווה אותנו עד שהסוס ימות, או עד שהפריץ ימות, או עד שהסוס ילמד לשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב לפי מה שכותבים בעין השביעית, נראה שלפחות בשלבים מסוימים בחקירה החוקרים כן התייחסו לבן־חי־שגב כחשודה, או כמעט חשודה, בשל העזרה הרבה שהיא הגישה לפילבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, אבל עדיין אין זה מתקבל על הדעת שיכלו להפעיל עליה את אותו סוג של לחצים ואיומים שאפשר להפעיל על אדם שנחשד בפלילים ואף נעצר. אילו היה נוצר הצורך לאיים עליה במיני איומים כאלו, מן הסתם המשטרה והפרקליטות לא היו נופלים בפח של העדה הזאת ולא מעלים אותה להעיד. די ברור שהחוקרים ניסו לכוון אותה לנאראטיב שלהם וסירבו ליסטות למיני הטענות שהיו לד"ר יפעת בן חי שגב כלפי היועמ"שים של משרד התקשורת מימי גלעד ארדן. להציג זאת כאיומים בלתי לגיטימיים על עד, זה פשוט חסר בסיס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |