|
||||
|
||||
ממש לא. את כל הטיעונים שלך אפשר להחיל גם על העובדים באמזון ווולמרט, ועל יוסף ממחלקת המים בעיריה. זה שוק עבודה עם ביקוש והיצע. כשהייתי צריך למצוא מטפלת לאמא שלי לפני שנה היה עודף ביקוש למטפלים. ראיינתי שלוש עובדות זרות, כשבעצם הן ראיינו אותי. שתיים נעלמו (מן הסתם נענו להצעה אחרת) ורק השלישית הסכימה, בתוספת מחיר קלה על השכר הקבוע. בין השיקולים שלהן- אופי המטופל, מצב הדירה, מרחק מעיר מרכזית (קירבה לחברים וחברות שלהן). |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. זה שוק עבודה לכל דבר ועניין, ויש מודעות מלאה של כל הצדדים לזכויות של כולם. וגם 'פרייים לוקשיין' הוא חלק מהותי משוק העבודה הסיעודי. בירושלים קל היה 1 למצוא מטפלים סעודיים דרך חברות כח-האדם השונות ואני מניח שגם במרכז. אני מתאר לעצמי שהפריפריה ויישובים מרוחקים מתקשים לגייס מטפל לשביעות רצון כל הצדדים. 1 לחמי יש מטפל מהפיליפינים ולחמותי מטפלת מסרי-לנקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |