בתשובה לצפריר כהן, 29/11/22 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, לא תקבל ''המוני הוכחות והשערות'', זה הנקודה. לעשות חיפוש טיפש במרחב ההוכחות תחת איזשהי מערכת-היסק פורמלית אפשר לעשות כבר הרבה שנים וזה באמת מאד לא מעניין. אבל מתמטיקאים יודעים (במידה מסויימת) לזהות מה מעניין ומה לא, הם יודעים להסביר למה, והם יודעים לנסח את הגישה שלהם בשפה לא-פורמלית תוך המשגה מופשטת של רעיונות מפתח. המערכת שאת קיומה הקרוב אני מנבא תדע לעשות את כל זה, טוב יותר מהומו-ספיאנסים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר מתמטיקאים מספיק טוב. אבל שמעתי אנשים שמבינים קצת בגרפיקה שמדברים על החידושים בתחומים שקשורים אליהם. לדעתם, כדי לדעת מהי הבעיה הנכונה שמנסים לפתור צריכים הבנה יותר עמוקה בחומר. כלומר: זה יכול להיות כלי שיכול לחסוך המון עבודה ידנית. אבל בסופו של דבר הוא עדיין יצטרך הכוונה אנושית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין למה אתה כותב זאת. זה נכון1 בכל הקשור למודלים מהמשפחה של דיפוזיה-יציבה וטרנספורמרים (והמודלים עליהם הגרפיקאים מדברים, הם מיקס של שניהם). זה פחות נכון למודלים שמשתמשים בלמידת-חיזוק כדי לפתור בעיות של חיפוש-היורסטי ותכנון במרחבי חיפוש עצומים. הם קורעים-את-הצורה (זה המונח הטכני המדוייק) לבני-אדם באופן מאד עיקבי במקומות בהם הם מיושמים בהצלחה (הצלחות לדוגמא: שחמט, גו, פוקר, אלגוריתמים לכפל-מטריצות, קיפול-חלבונים ולאחרונה - וזה די mind blowing - גם במשחק דיפלומטיה2). הנבואה שלי מתבססת על כך שאפשר למסגר את עבודת המחקר המתמטי כבעיה שאפשר לפתור באמצעים דומים (תוך שימוש בלא-מעט ידע ספציפי על מתמטיקה, זה הרבה פחות טריוויאלי משחמט או אפילו קיפול-חלבונים), כולל את החלק של הפרדה בין בעיות-מעניינות לבעיות לא-מעניינות והפשטה. ואמנם אין לי ידע על אף פרוייקט ספציפי, אבל אני יודע שעובדים על זה. 1 אבל מישהו מפקפק בכך שזה ישתנה בקרוב? אולי אפילו מאד, עם gpt-4 שלפי השמועות ישוחרר לפני פברואר? 2 קישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טים גאוורס (זוכה מדליית-פילדס שכבר הוזכר לא מעט באייל) השקיע הרבה מזמנו בעבר במחקר על ייתכנות של אוטומציה להוכחות מתמטיות (עוד לפני שלמידה-עמוקה הייתה השולחן כגישה רלוונטית לנושא), והוא דיבר לא-מזמן על נושא מאד קרוב לתוכן ההודעות האחרונות שלי (אני לא זוכר, אבל נדמה לי שהוא נותן שם הערכה מאד דומה לזו שכתבתי לעיל מינוס הזמנים) בהרצאה תחת הכותרת Is mathematical interest just a matter of taste?. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך ההרצאה מסתיימת: In order to get good at proving theorems, computers will have to judge what it interesting and worth proving. Mathematical interest is sufficiently objective that computers will be able to this. Difficult to see how the notion of a mathematical community could survive this development.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרהור מד"בי(?) לסיום(?): דמיינו לרגע את העתיד-הקרוב-מאד בהנחה שהתחזית הזו מתגשמת. אנחנו ביולי 2023. כנראה שאין עדיין בינה-מלאכותית-כללית מלאה ואולי מדיה שמיוצרת אוטומטית מפרומפטים טקסטואלים היא עדיין חצי-גימיק-חצי-כישוף. אבל מיכון המחקר במתמטיקה-טהורה הוא בעיה פתורה. היום, ההתקדמות במחקר המתמטי מבוססת על קהילה בינלאומית רחבה, פרסום וקולבורציה. אין סודות. יש אולי כיסים-קטנים-ותחומים-מאד בהם אפשר להשיג התקדמות מסויימת בבידוד מהעולם (היסטורית, בעיקר בקריפטוגרפיה) - אבל באופן כללי, כולם יודעים הכל. ואז, ברגע - הכל משתנה. כל מדינה יכולה להקים מחשב-על שיתקדם במתמטיקה טהורה לגמרי לבד, וישתף את מפעיליו בתגליותיו. קהילה מתמטית שלמה בקופסא - רק שכל המתמטיקאים הם גאוס, הם עובדים בהילוך-מהיר, ולא ישנים. רוב התוצאות משוחחרות לציבור, אך חלקן - כאלה מהן אפשר לגזור יישומים צבאיים או להעזר כדי לתפוס פער-תחרותי באיזשהו תעשיה אסטרטגית - נשמרים בינתיים בסוד. זה מירוץ-חימוש מסוג חדש לגמרי, וקשה מאד לנחש איך הוא יפתח. זה נשמע כמו תרחיש פנטסטי, אבל כאמור, סביר יותר שהוא ירקום עור-וגידים לפני המונידאל הבא מאשר שלא. ככה נראית סינגולריות (AGI זה red herring). אם אנחנו כבר בענייני מד"ב: מתישהו זה ייושם למדעי-המחשב, אלגוריתמיקה וקריפטוגרפיה. מערכות כלליות שפותרות בעיות המוגדרת היטב בשפה פורמלית ("מצא אלגוריתם כך ש...", "תכנן פרוטוקול כך ש...") הן כנראה לא יותר מסובכות - אבל פחות מהפכניות. מערכות שממכנות את כל המחקר מקצה-לקצה בתחומים האלה עשויות להיות קצת יותר טריקיות, פשוט כי הקריטריונים של "מה מעניין" הם לפעמים יותר רכים (אבל אולי כבר בפברואר הקרוב המכשול הזה יראה מיושן ולא רלוונטי). גם ברור כבר שאפשר ליישם את הגישה הזו בדיוק, בלי צורך בפריצות דרך נוספות, לתחומים מסויימים בהנדסה והמדעים-האמפיריים, אמנם יש שם יותר ממכשולים, אבל אף אחד מהם לא נראה מהותי. זה רק עניין של זמן עד שיפותחו מערכות שיעסקו אוטונמית בהנדסת-חומרים, פיתוח-תרופות, תכנון מכני, תכנון דיגיטלי, אלקטרוניקה וכו'. מתי אפשר אפשר יהיה ליישם את זה גם לפיזיקה? (בפרק הבא: "מהמשחק דיפלומטיה, לדיפלומטיה - סיפורם של שני בני-נוער שכבשו את אסיה בעזרת לפטופ"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שזה יהיה כלי מועיל שיחסוך המון זמן. אבל איך בדיוק אתה יכול להגדיר את התנאים? קריפטולוגיה היא דוגמה טובה, מכיוון שמאוד לא ברור מראש מהן הבעיות: אנחנו עובדים במערכות מאוד מסובכות ומודל האיום לא מאוד ברור. וברמה גבוהה יותר: מי שמחליט מה לחקור הם אנשים. מי שקובע למה מקצים תקציבים ומשאבי מחקר הם אנשים. את השיקולים שלהם אי אפשר למדל במודלים כאלו. ניסו לפני עשור להוציא את האדם מהלולאה בכלכלה ובינתיים זה בכלל לא עובד: יש מכשירים כלכליים משוכללים, אבל אף אחד לא משתמש בהם לצרכים לא ספקולטיביים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגדול מסכים איתך לגבי קריפטוגרפיה (זה בדיוק מה שכתבתי קודם, לא?). אבל במתמטיקה-טהורה, הדברים (אולי באופן מפתיע) הרבה יותר פשוטים - מכיוון שהאבלואציה של שאלות מחקר הרבה פחות תלויה בתנאים סביבתיים או הקשר חיצוני. במתמטיקה יש סיבות טובות לחשוב שדווקא הקטנת ההשפעה של אופנות ופוליטיקה על הכוונת מאמצי המחקר, רק ישפרו אותו (בניגוד להרבה תחומים אחרים, בהם הקריטוריונים ל-"מה ראוי לחקור" הרבה יותר עמומים או דורשים הרבה יותר קונטקסט כללי). צפית בוידאו אליו קישרתי לעיל? הוא לא מוכיח זאת מעבר לכל ספק, אבל הוא בעיני מבהיר יפה את הנקודה. אני לא מבין את ההקשר למכשירים פיננסים (וחולק לגמרי על הקביעה "אף אחד לא משתמש בהם לצרכים לא ספקולטיביים", אבל זו כבר סטייה גדולה מהנושא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני אפילו לא מבין את הקביעה הזו בטרם אחלוק עליה, שלילות משולשות עושות לי כאב ראש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחדד חידוש לשוני יפה שהשתרבב לך: אדם או חייה, ובהשאלה יוזמה: קורם עור וגידים. רובוט, ובהשאלה AI: רוקם עור וגידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) בעקבות התיקון שלך, קראתי שוב את הפתיל, והזדעזעתי (אבל לא הופתעתי) מכמות טעויות-ההקלדה, המילים הכפולות, המילים החסרות ושאר השגיאות שמצאתי בהודעות שלי. אולי זו הסיבה שאני מתרשם כל כך מ-GPT: הוא בברור עושה עבודה הרבה יותר טובה ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא (בעניין ובהערכה) את התגובות שלך, אחד הדברים שבולטים לעין שלי זה השימוש המוגבר שלך במקפים מחברים. מותר לשאול מה הרציונל מאחורי הבחירה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא בחירה סגנונית מחושבת. פשוט ככה - לפחות באופן בו אני מפרש את סימני-הפיסוק הללו - אני מדבר. לקחתי את ההערה לתשומת ליבי :) (ותודה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על לא דבר. זאת אפילו לא היתה ''הערה'', סתם סקרנות מצידי. הנימוק היחיד שאני יכול לחשוב נגד הבחירה הסגנונית הזאת הוא שכשאני קורא אותך מהטלפון (עם מסך צר שמספיק למעט תווים בשורה), יש שורות שנשברות מוקדם מכפי שהיו נשברות אלמלא המקפים, מה שיוצר קפיצות קצת מוזרות בשוליים השמאליים של הטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוץ מצוין להביא קישור לפתיח הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוזיקה הכי פלצנית שנשמעה אי פעם ממקלט הטלויזיה. _____ אין לי שום דבר לתרום לנושא הדיון אז נתת לי את ההזדמנות לקפוץ ולהשתתף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי סימפטיה למוזיקה (כר בטח הזכרתי כאן שבזכותה למדתי לנגן בפסנתר), אבל ספציפית הקישור היה בשביל הויזואליזציה שרוקמת עור וגידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנחנו ביולי 2023...מיכון המחקר במתמטיקה-טהורה הוא בעיה פתורה." - העם דורש לו"ז מתוקן. האם רק לי נדמה שיש האטה של ממש בהתפתחויות בתחום? יוטיוב מוצף ב"חדשות השבוע המסעירות ב-AI" שמתבטאות בשיפורים שאם יש להם חשיבות אמיתית הרי שהיא מובנת בעיקר ליודעי סוד, לא שום דבר שאפילו מתקרב למה שנבאת. בינתיים גם בארד וגם GPT לא מצליחים להתמודד אפילו עם התרנגולת וחצי שאני זורק עליהם. התשובה האחרונה מבארד, אחרי שהסברתי לו איך לחשב בשני צעדים, היתה: If one and a half chickens lay one and a half eggs in one and a half days, then one chicken would lay one egg in one and a half days. Therefore, one chicken would lay 2/3 of an egg in one day and a half. למד עוד:To compute how many eggs one chicken lays in one day, we can divide 2/3 by 1.5 to get 0.44 repeating or 4/9 of an egg 1. 1. poultry.extension.org +4 עוד
2. almanac.com 3. firstlightfarmer.com 4. tenacrebaker.com |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהדור הבא של המכונות האינטליגנטיות יכבוש את העולם בקרוב, הם יצאו לחפש את הנודניק שגרם לסבא ג'פטו האהוב שלהם לצאת מדעתו עם התרנגולת וחצי שלו, וינקמו את נקמתו. ראה הוזהרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אין לי קעקוע של דרקון על הגב, אבל "הזקן שבעט בקן צרעות" יהיה שלאגר (מישהו מתחת לגיל 70 עוד אומר בכלל "שלאגר"? כי פעם המילה הזאת היתה שלאגר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מזמן לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני חודשיים נכנסתי לסניף קטן של "רמי לוי בשכונה". אין להם שם עמדות לשירות עצמי, אבל מצאתי קופה בה לא היה איש לפני. שמחתי היתה קצרה כי הצוות עסוק היה בהתייעצות. בסופה ניגש בחור צעיר אל סביבתי, ופנה לאדם (יותר) זקן שעמד, כך התברר, בסמוך אלי. "איך אמרת קוראים לזה?" "שלגון!" ענה הלקוח "אין לנו דבר כזה בחנות. אולי בסניף אחר" הזקן אמר שזה לא יכול להיות ולא זז ממקומו. לא חלפה דקה, ומן הקומה העליונה ירד המנהל, ביחד עם עובדת נוספת והסביר לצוות: "שלגון זה ארטיק" וביקש להנחות את פליט האלף הקודם אל משאת נפשו המרעננת. הזכיר לי קצת אירוע מלפני שנים בו ביקשתי מן המלצר במסעדת אתניקה (נדמה לי) דג אמנון. הוא השיב שאין להם. הצבעתי לו על הלוח בו נכתב "מנת היום - אמנון בתנור". הוא היסס לרגע, אבל טען בביטחון שזה מוזר כי אין להם, אבל אני יכול במקום זה להזמין מושט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מכירים את ענין ה''ארטיק'', אבל אני התוודעתי רק לאחרונה לכך שגם ''קרטיב'' היה שם מסחרי. לא ברור לי איך זה שהמותג עצמו לא נקנה ע''י מישהו כשהיצרנים נסגרו, ואני משער שהיום זה לא היה קורה. בעניין לא ממש דומה, מלצרית שנשאלה לגבי ''דג היום'' שהוצע בתפריט ענתה שזה ''דג פילה''. זה דווקא מצא חן בעיני כי בילדותי אכן חשבתי שפילה, שהיה מאכל די נפוץ בבית הורי, הוא סוג של דג, וגם כשהתוודעתי לקיומו של ''סטייק פילה'' חשבתי שזאת מקריות מעניינת שיש גם דג בשם הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בילדותי אכן חשבתי שפילה, שהיה מאכל די נפוץ בבית הורי, הוא סוג של דג'' - כנ''ל, רק שאת תפקיד בית הוריך מילא אצלי חדר האוכל בקיבוץ. בעצם אני לא בטוח אם חשבתי שזה סוג של דג או אופן ההכנה, מצופה בבלילה ומטוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ"ל לגבי הדג פילה! דומני שלקח לי יותר מ-20 שנה לתקן את הטעות הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבועים לקחתי מאפה בקונדיטוריה/בית קפה וביקשתי גם שקיק תה לקחת. המוכרת לא הבינה גם כשחזרתי על הבקשה. אחרי שהסברתי בגולמנות רבה היא אמרה- אתה רוצה תיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המממ, למי שאכפת-לו: בניגוד למה שכתבתי למעלה, אלפא-פולד הוא מודל שקרוב יותר לטרנספורמרים ודיפוזיה איטרטיבית מאשר לחיפוש באמצעות RL). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |