בתשובה להפונז, 24/11/22 10:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מטריקה מצוינת. למה אתה מזכיר לי למי הצביעו 32 מנדטים כ - Counter point? הדרדור המוסרי של מפלגת הליכוד (ממפלגת שמרנים סטנדרטית אל מפלגת פח זבל של פשע מאורגן בסגנון איטלקי) הוא אכן בעיקר וקודם כל באשמת מצביעי הליכוד. הביביסטים, גם השרופים וגם הפסיביים1, גרועים ומסוכנים יותר למדינת ישראל מאשר הביבי עצמו. הכשלון המוסרי הוא קודם כל שלהם ורק אחר כך של איזה פוליטיקאי קטן ועלוב שבסה״כ רוכב על הגל. ______ 1 ״לא שאני מעריץ גדול של ביבי, אבל...״ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר זאת כדוגמה נגדית, כי נדמה היה לי שטענת שזה שאנשים המשיכו להצביע לגנץ מקטין(/מלבין) את כשלונותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקטין/מלבין את כשלונותיו. הופך את כשלונותיו לכשלונות לא אישיים. אחרי שראינו שממשיכים להעניק לו כוח פוליטי, הכשלון הוא קודם כל של ציבור הבוחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מבחינה עקרונית, החלוקה הגנרית של כשלונותיו של פוליטיקאי עם כשלון בוחריו נשמעת סבירה בטרמינולוגיה מסוימת, אבל פחות סבירה בטרמינולוגיה אחרת. ברור שהיררכית הכשלון ביניהם לא דומה אפילו, ובנוסף - הפוליטיקאי אחראי להרבה החלטות במהלך הקדנציה, הבוחרים אחראים להחלטה אחת. איך אני בכלל יכול לכמת את כשלון/אחריות הבוחרים? זה נשמע כמו טיעון שמאיין כל ביקורת לגיטימית על פוליטיקאי ופועלו. ב. אפילו אם נשתמש במטריקה שלך - לפני המחדל הראשי שלו הביא בני גנץ (עם כוורת) 34 מנדטים. כיום הוא מביא 12 מנדטים בקושי (גם עם כוורת). נראה שגם במבחן כמות הבוחרים הוא מקבל ציון נכשל חרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התיחסתי לכך כבר בתגובה הראשונה. אף אחד לא האשים ציבור על כך שהוא הצביע לפוליטיקאי שהבטיח משהו אחד ועשה משהו אחר. הכשלון שדובר למעלה הוא של ציבור שממשיך לתת לחדל האישים הזה כח פוליטי לא מבוטל גם אחרי שהוא הדגים את היכולת הקולוסאלית שלו להיות פאק אפ. אי אפשר להאשים את הציבור שהצביע לגנץ לפני שגנץ הוכיח שהוא מהפוליטיקאים הכי דפוקים שהיו במדינת ישראל אי פעם. אחרי שגנץ כבר הוכיח שמילה שלו היא ״מילה לשעתה״, אפילו יחסית לסטנדרטים הגם ככה נמוכים בפוליטיקה הישראלית, אז כבר לגמרי אפשר להאשים את הציבור שממשיך להצביע לזיקית הפוליטית הזאת. ב. 12 מנדטים זה המון. אם הוא רק היה עובר את אחוז החסימה, כבר זה היה יותר מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הסנטימנט שלך לגבי גנץ וכישוריו אני מזדהה בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזשהו מנגנון פוליטי בו לפני הבחירות המצביעים סוחטים מן המועמד הבטחות שהוא לא היה צריך לתת ואחרי הבחירות מאוכזבים ממנו כאשר אינו מקיים אותם. אני רוצה להתעקש ולהעיד עדות אישית שגנץ לא לגמרי הסתיר את העובדה שהוא לא בא לשבת באופוזיציה. במו אזניי שמעתי אותו מתבטא ש"הוא אוהב את מצביעי הליכוד" וש"הוא לא בא בשביל לשבת עם מרץ שפרץ". מי שלא רצה לשמוע זאת, לא יכול אלא לבוא בטענות לעצמו. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתסריט שבו גנץ מכר את נשמתו לשטן, האופציה לא היתה ללכת לאופוזיציה, אלא ללכת לבחירות נוספות (שלא לומר לנסות חזק להקים ממשלת מיעוט). אז הטיעון הזה לא רלבנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הפתיל הזה הוא תלונה על מצביעי גנץ שממשיכים להצביע לו שוב ושוב ולא תלונה של מצביע גנץ שממשיך להצביע לו ומתלונן על התנהגותו של גנץ. ממש לא ברור בקונטקסט הזה אל מי אתה מפנה את החץ כאשר אתה אומר ״מי שלא רצה לשמוע זאת, לא יכול אלא לבוא בטענות לעצמו״. מצביעי גנץ הם סימפטום של מה שרקוב בפוליטיקה הישראלית. מה שרקוב הוא שכבר כמה שנים טובות יש פה רק מחנה פוליטי אחד (ברית ביבי-ימין-חרדים) ולא מצליחים להקים פה מחנה פוליטי אלטרנטיבי או לכל הפחות מפלגת שלטון אלטרנטיבית לזו של הליכוד. היה ניסיון כזה, אבל הוא נשכל לחלוטין, בין השאר בגלל גנץ ובוחריו. הבעיה היא לא שחסרים מצביעים שמעונינים במחנה פוליטי אלטרנטיבי לברית ביבי-ימין-חרדים. הבעיה היא שהמצביעים והמנהיגים באין-מחנה הזה לא מבינים את צורך השעה ביצירת בריתות חזקות ועמידה איתנה *ביחד* כנגד שלטון הליכוד. הרפיסות הזאת של האין-מחנה היא היא הסיבה העיקרית לכך שכל כך קל לליכוד להמשיך להאחז בשלטון. (זה לא אומר שאם היה מתגבש מחנה אז הוא בהכרח היה מצליח להגיע לחילופי שלטון, אבל זה כן תנאי הכרחי גם אם לא מספיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר כיוונתי למצביעי לפיד המתלוננים על חיבתו של גנץ לכס המיניסטר. אני לא מתווכח עם הסיפא שלך. אתה מדבר על המצביעים, אבל הללו בניגוד למה שחלקם חושבים, אינם מנהלים את המדינה. מה שאני מדבר עליו הוא האגו של האנטגוניסטים. אני חושב שגנץ כועס על לפיד שלא הלך איתו לממשלת נ'. בראייתו של גנץ, הממשלה היתה אמורה להיות פריטטית ואולי גנץ היה מקבל את הרוטציה הראשונה ומשם הכל יכל להיות שונה. בראשו של גנץ זה סוג של בגידה והוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להכשיל את לפיד בתפקידו כיו"ר האופוזיציה. היתה גם צפיה שגנץ יצליח להביא עוד מנדטים מהימין. אפאחד לא ידע לחזות מראש, שהמעין הזה התייבש לפחות בקונסטלציה הנוכחית. גנץ איכשהו מצליח להתעלם מן העובדה הזאת. כך שמי שאשם במפלת הבחירות ובמבוכת האופוזיציה הוא גנץ ולא המצביעים. המצביעים הצביעו ואין מה לבוא בטענות אליהם. המשחק לדעתי היה של מצביעי הליכוד וש"ס שלפעמים נשארים בבית ולפעמים באים להצביע. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד אתה מתלונן על כך שמצביעי הימין הם עדר. ומצד שני אתה מתלונן על כך שמצביעי השמאל אינם עדר. אפשר להמשיך לנתח את בעיות העבר לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושתי התלונות הללו נשמעות לך כסתירה / חוסר עקביות?! ניסית לתאר בעיה בטיעון שלי, אבל בלי כוונה הצלחת לתאר את הבעיה בפוליטיקה הישראלית. זאת לא בעיית העבר. זאת הבעיה שאתה חי בתוכה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם 55% מציבור המצביעים תומך במחנה אחד1, העובדה שהמחנה השני מצליח למנוע מהראשון להקים ממשלה במשך 7 שנים היא הצלחה פוליטית די מרשימה. (הכישלון הוא בחוסר התמיכה של ציבור המצביעים ולא של ההנהגה הפוליטית) 1 ויותר ויותר מהם חושבים שתמיכה במחנה השני לא רק צריכה להיות מנוגדת לחוק אלא אפילו ראויה לאלימות ללא משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-7 התכוונת ל-4? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גם 55%? מאיפה הגיע המספר הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוצאות הבחירות. בבחירות האחרונות הצביעו 54% מהבוחרים למפלגה שמגדירה את עצמה כימנית או חרדית (הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו והבית היהודי). בבחירות לכנסת הקודמת הצביעו 58% למפלגה שמגדירה את עצמה כימנית או חרדית (הליכוד, ש"ס, ימינה, יהדות התורה, ישראל ביתנו, הציונות הדתית ותקוה חדשה). בבחירות שלפניהן הצביעו 54% מהבוחרים למפלגה שמגדירה את עצמה כימנית או חרדית (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, ימינה ועוצמה יהודית - אני לא סופר את כחול לבן למרות שחלקים ממנה הגדירו את עצמם כימניים) וכו'. 55% נראה לי די מייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מחלק ימין ושמאל לפי עניינים אידאולוגיים מוזרים. יש הגדרה פשוטה וברורה לימין ושמאל במערכת הפוליטית הישראלית: ביבי. ולכן ליברמן וסער הם שמאל. האידאולוגיה ממש לא משנה, וראינו איך גם סמוטריץ’ יכול להיות בוגד אם הוא בא לא טוב למלך. בבחירות הנוכחיות הלכו לפח הרבה קולות של מצביעי שמאל. אם מחשיבים גם את הקולות שהלכו לפח על מרצ, בלד איילד שקד, מקבלים שהקואליציה קיבלה בערך חצי מקולות המצביעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למה "שוב"?) אני לא מחלק, אני מסתכל על איך המפלגות מגדירות את עצמן. אני מסכים שליברמן וסער הם "שמאל", אבל הם מגדירים את עצמם כ"ימין", מן הסתם בגלל שהם חושבים שציבור המצביעים שלהם מגדיר את עצמו כ"ימין". העובדה שיש גוש שהצליח לשכנע כ-10% מהבוחרים של הגוש השני להצביע בניגוד להגדרה העצמית שלהם היא, לדעתי, הצלחה. (מצד שני, אפשר לטעון שהעובדה שהוא לא הצליח לגרום להם לשקול ללשנות את ההגדרה העצמית שלהם היא כשלון) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |