בתשובה לאריק, 15/11/22 11:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כאן בעיה עקרונית. יש כל מיני טענות הבל המסתירות מאחוריהן את הבעיות האמיתיות. טענת ההבל הראשונה היא שאין בחוק הרשאה לביה''מ לפסול חוקים (ע''ע שפטל וטלי גוטליב). התשובה לכך היא שביה''מ רשאי לפסול חוקים ע''פ חוק (כפי שציינת חוקים הסותרים חוקים אחרים וחוקים שהתקבלו באופן הנוגד את החוק). כאן באה טענת ההבל השנייה. לפי הטענה הזו ביה''מ אמור אך ורק לאכוף את החוק הכתוב המפורש ואין מקום לפרשנות. מצד אחד ברור שבתי המשפט מפרשים את החוקים. אין בנמצא חוק שיתיחס מראש לכל המקרים השפיטים. יחד עם זאת לטעון שאין בביה''מ חוק בכלל והכל פרשנות (ולכן חשוב להכניס את הפרשנים הנכונים) זו איוולת. הרי ברור ששופט לא יכול לאכוף את תפיסת עולמו אם אין לה בסיס בחוק הכתוב. הטוענים הללו הם בדחנים כי באופן פלא החוק מופיע כאשר יש פסיקה שהם מסכימים איתה. לעומת זאת כאשר ביה''מ מתעלם מחוק ברור ומפורש בעניין התיישבות אזרחים בשטחים כבושים ומשתמש בפרשנות פתלתלה ומופרכת, פתאום פרשנות זה בסדר. מאחורי דברי ההבל מסתתרת הבעיה האמיתית ששופטים אכן משתמשים בפרשנות (מן הצדק או מכניסים לחוק תכנים שלא היו בו או מתעלמים מתכנים שכן היו). זה קורה בגלל שיש הרבה דברים שפיטים שאין חוק מפורש בעניינם או שהחוק התיישן ואינו תואם נורמות וצרכים חדשים. האמת היא שעיקר עולם המשפט הוא חוק אך יש גם מקום וצורך לפרשנות. פסילת חוקים אך ורק על סמך פרשנות היא דבר נדיר מאד. אם הכנסת לא רוצה שיפסלו חוקים לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מוטב שלא היתה מחוקקת אותו. לעניין זה כבר העירו כאן אחרים וגם אתה שהבג''ץ הישראלי ממעט בכגון זה. ביה''מ מאפשר למשוך החלטות בלתי חוקיות במשך שנים ונמנע מפסילה במקום רק כדי לתמרץ את המחוקקים לתקן את החוק (חוק הגיוס וקצבאות יוצאי צבא לחרדים, פינוי התנחלויות בלתי חוקיות). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |