|
אני חוזר ושונה שגם אם הזכות לפסול חוקים אינה מופיעה בחוק, היא מובנית בתפקיד ביה"מ כפרשן המוסמך של החוקים. מה יעשה ביה"מ העליון כאשר יובאו לפניו שני חוקים סותרים? יורה לקיים את שניהם? אני חושב שכבר דנתם במצב בארה"ב שהוא עוד יותר קיצוני (יש חוקה ומנגנון לתיקון חוקים) וגם שם נטל לעצמו ביה"מ את הסמכות לפסול חוקים. מבלי להיות בקיא בחוקים שביה"מ פסל (יש כ-25 כאלו), אני חושב שהעליון בכל זאת הפריז במעורבותו עם הכנסת. המערכת המשפטית בארץ שאיבדה את אהדת הציבור בגלל התארכות הדיונים המשפטיים והמשפטיזציה של הדיונים האלו, העריכה עצמה יתר על המידה והיה עדיף שתימנע מפסיקות למשל בעניין ההתנחלות בשטחים המוחזקים וגירוש המסתננים. ביה"מ יכל להסתייג מהם, אבל לומר שהחוקים הללו לא בתחום סמכותו. מעניין שגם בישראל וגם בארה"ב, בית המשפט העליון הם בשפל המדרגה מבחינת אמון הציבור. בישראל זה בגלל הסתה פוליטית ובארה"ב זה מפני ששופטי ביה"מ נבחרים ע"י המנגנון הפוליטי ולכן נחשבים עושי דברם של אלו שמינו אותם.
|
|