|
יש לי כמה הערות א. מעניין שהחברות צדוק ומדמוני מתיחסות לדו"ח הועדה המשפטית כהן-קדמי ועוברות בשתיקה על פעולתה של ועדת הכנסת לעניין ילדי תימן והבלקן העולמי החטופים בראשותה של חה"כ נורית קורן שכללה נומינלית ח"כ חשובים כמו אמיר אוחנה ולהבדיל מירב מיכאלי. נדמה לי שזו חוות דעת דפיניטיבית בהחלט על ערכה של הועדה הפרלמנטרית שאפילו דו"ח מסכם לא הפיקה. ב. המדינה משקיעה כסף לא מבוטל בכיבוי הלהבות, בין היתר בצורה של פיצוי המשפחות. פיצוי זה שהחל דרכו כהצעה לפצות כ-30 משפחות שעד היום לא נמצא שום ראיה לגורל ילדיהם, התרחבה כנהוג במקומותינו לפיצוי כל 1000 ומשהו המשפחות שהגישו תלונה על היעלמות ילדים. אני מניח שהכסף הזה עשה את שלו מבחינת ביטול הפניות לבג"ץ (באופן אופייני גם הוא, בג"ץ פסק בינתיים ודחה את תביעות המשפחות בנימוק הלגליסטי של התיישנות). מאחר ואני לא רואה שום היתכנות שמשפחה שפוצתה (גם מפני שהתחייבה שלא תבוא בתביעות נוספות) ותמשיך לטעון שמדינת ישראל חטפה את ילדיה תיתבע על הפרת ההסכם, הכסף הזה הוא במה שנוגע לכיבוי הלהבות, כסף מבוזבז. ג. בהתיחסות כללית לטענות של החברות צדוק ומדמוני לפעילות הועדה המשפטית: בין הררי הנייר והעדויות בפרשה מסתתרת אפיזודה הראוייה לסרט הוליבודי, המעידה על כוונותיה של הועדה המדוברת. הפרשיה התחוללה עוד תחת ראש הועדה הקודם השופט יהודה כהן. המדובר בעדותו של עד מרכזי במיוחד של הפרשה. שמו היה ד"ר שמשון שרשבסקי והוא היה המנהל של מוסד ויצ"ו לאם ולילד ברח' המלך ג'ורג' בת"א (שעסק באימוצים וגם היה אחראי על מוסד ויצ"ו לילדים בראש העין שכל כך הרבה טענות הושמעו בקשר למה שהתרחש בו). ד"ר שרשבסקי לא זכר בכלל שהיו ילדים תימניים במוסד בת"א. כאשר התובעת-חוקרת נחמני-רוט הראתה לו מסמך בחתימתו בו הוא תובע מן המעברה בראש העין את תלושי המזון של הילדים, הוא אישר שזו חתימתו, אבל לא זכר את המסמך. העד שוב ושוב הכחיש או טען שאינו זוכר כל מיני דברים שנשאל עליהם. הוא צייר תמונה לפיה מי שניהלה את המוסד היתה האחות הראשית (גב' יעקובי אאל"ט) והוא היה רק המנהל האדמיניסטרטיבי. היא הגישה לו ניירות והוא חתם עליהם. לקראת סוף עדותו, בערה חמתו של היו"ר כהן על העד והוא אמר שיכתוב לויצ"ו וידרוש הקמת ועדת חקירה איך אדם כמוהו מונה למנהל מוסד של ויצ"ו. כאפילוג לעדות, הועלתה לחקירה קצרה גם אשתו של הד"ר שרשבסקי. מעדותה עלה שבעלה, אדם מבוגר למדי באותו זמן, סובל מדמנציה ואובדן זיכרון. התנהגותו בעדותו היתה התנהגות אופיינית של חולי דמנציה המנסים לחפות על אבדן הזיכרון.
|
|