|
||||
|
||||
הכנסת חוקקה את "חוק יסוד: הממשלה" שכלל את הסעיפים העוסקים בהפסקת כהונת ראש הממשלה בשל הרשעה בעבירה שיש עימה קלון בשנת 1992, כשהייתי חייל ולא ממש יכולתי להפגין, ובכל מקרה, כפי שכתבתי, הייתי מעדיף שלא יהיה חוק כזה וראשי הממשלה יתפטרו מרצונם עם הגשת כתב אישום כדי שלא יעמדו בניגוד עניינים מול המערכת המשפטית. כאשר החוק נחקק, לא היה תקדים למצב כזה שמוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה והוא לא מתפטר. כאמור, כיום אני בעד חוק כזה, אבל כל עוד הוא אינו קיים, אני מצפה מראש הממשלה להתפטר וקורא לו לעשות כך. אני לא מפגין בעד או נגד כל חוק שלדעתי צריך או אסור לחוקק. אני מפגין נגד מצב לשלעמדתי הוא פסול בלי קשר אם החוק מתיר אותו או לא. תחשוב על זה כמו על הפגנה נגד אלימות כלפי [נשים, להט"ב, בעלי חיים, פעילים פוליטיים] בלי קשר לאם החוק מתיר או אוסר את זה. |
|
||||
|
||||
אני מדבר לא על חוק לא קיים אלא על חוק קיים. אני מבין שיש חוק המתיר לראש ממשלה להמשיך לכהן גם אם הוגש כתב אישום נגדו, כל עוד אין הרשעה חלוטה נגדו. אני מניח שכל עוד קיים חוק כזה לא הגיוני שראש ממשלה יתפטר למרות שהחוק מתיר לו להמשיך לכהן. אפילו הייתי אומר שאם הוא מתפטר הוא מזלזל בחוק שחוקקה הכנסת, כי בוודאי היו סיבות לחקיקת החוק הזה. לכן אני חוזר ואומר שהמחאה צריכה להיות לא נגדו אל כנגד קיום החוק הזה, וזה צריך להיעשות מרגע שהחוק חוקק כל עוד לא בוטל, וכנגד הכנסת. |
|
||||
|
||||
ואם אין חוק פוזיטיבי כזה, אלא שפשוט אין חוק שמכריח אותו להתפטר - זה משנה משהו לדעתך? |
|
||||
|
||||
אין חוק שמתיר לראש הממשלה להמשיך בתפקידו כאשר הוגש נגדו כתב אישום כפי שאין חוק שמתיר לו להיפגש עם עם היועץ הפוליטי שלו בימי רביעי אחר הצהריים. פשוט אין חוק שאוסר עליו את זה. יש חוק שבמפורש אוסר עליו לכהן בתפקידו אם וכאשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון ופסק הדין הוא חלוט וסופי. |
|
||||
|
||||
זה אותו דבר. אם יש חוק שאוסר עליו לכהן כאשר יש פסק דין חלוט סופי, זה אומר שהמחוקק נתן את דעתו לסוגיה הזאת והתיר לו לכהן כל עוד אין פסק דין סופי. ואכן החוק מתיר לו להיפגש עם היועץ הפוליטי לו בימי רביעי אחר הצהריים. לו היה חוק שהיה אוסר עליו להיפגש עם היועץ הפוליטי שלו בימי רביעי בבוקר, קל וחומר. |
|
||||
|
||||
אז לדעתך הנכון היה שאולמרט לא יתפטר אלא ימשיך לכהן עד פסק דין חלוט? |
|
||||
|
||||
כן. במיוחד לו היה סבור שלא חטא. |
|
||||
|
||||
אולמרט עד היום סבור שלא חטא. אני לא רואה איך היאחזות שלו בכסא היתה מועילה למדינה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהוא לא סבור כך גם אם הוא אומר כך. היא גם לא הייתה מזיקה. אני מניח שבהמשך כהונתו הוא היה מאד מתרחק ממעטפות. |
|
||||
|
||||
>> אני בטוח שהוא לא סבור כך גם אם הוא אומר כך. זה לוז העניין. בסופו של דבר יש לך בטחון סובייקטיבי לחלוטין במשהו. אולמרט לא אמין בעיניך ונתניהו כן. כפי שאתה בטוח לגבי אולמרט, רבים אחרים בטוחים לגבי נתניהו. לכן כל כך חשוב קוד אתי לחברי ממשלה. כדי שהם לא יגיעו למצב שבו אנחנו צריכים להאמין להם שכוונותיהם טובות. |
|
||||
|
||||
יש לך האמונות שלך ולי האמונות שלי. אבל זה לא העיקר, וחבל לסטות מהנושא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה כן העיקר. אתה מאמין, כמו נגיד שליש מהציבור, שהקייס נגד נתניהו תפור, בזמן שנגיד שליש אחר מהציבור מאמין באמונה ההפוכה בדיוק. אלו שתי אמונות סובייקטיביות שאין דרך לגשר ביניהן. לשני הצדדים יש "הוכחות" לצדקת אמונתם אבל ההוכחות הללו עובדות רק על מי שכבר מאמין, ולא גורמות לאיש לשנות את דעתו. קודם האדם קובע את דעתו ואחר כך הוא שומע את ההדהודים של דעתו מכלי התקשורת שהוא צורך. מי שמאמין שנתניהו מושחת לא מאמין למלה של אלי ציפורי ומי שמאמין שתפרו לו תיק לא מאמין למלה של בן כספית. האם הכרעת בית המשפט תגרום לאחד מהציבורים לנטוש את אמונתו? לא נראה לי. אני מאמין שגם אולמרט וגם נתניהו מושחתים, והחלטת בית המשפט לא תשנה את דעתי. אני מאמין גם שליברמן מושחת, למרות שבכלל לא נמצאו מספיק ראיות להעמיד אותו לדין. אתה מאמין שאולמרט מושחת ונתניהו לא. זה העיקר. זה הנושא. מיליוני מלים נשפכות ואף אחד לא משנה את דעתו. חלאס, יש דברים אחרים לעסוק בהם. העיסוק האובססיבי בכן ביבי לא ביבי הוציא את כל המדינה מאיזון כבר שנים. |
|
||||
|
||||
אבל כתבתי לך בפרוש שלמרות שאני מאמין שאולמרט אכן קיבל מעטפות כסף והורשע בצדק, לא היה לי שום דבר נגדו לו לא התפטר כפי שמתיר לו החוק, עד שהרשעתו הייתה סופית. כפי שהסברתי, גם לא היה נגרם נזק מי יודע מה למדינה בשל כך. הוא גרם די נזקים בגלל עניינים אחרים לגמרי. |
|
||||
|
||||
שליש מהציבור מאמין שהתיק נגד נ' תפור? בחלום הלילה. אני בטוח שאין אפילו 10% כאלו. הם יודעים היטב שהוא ומשפחתו מושחתים בדיוק כפי שהם יודעים שהוא "שקרן בן שקרן". 64 מנדטים בחרו בו מכל מיני סיבות ובעיקר מפני שחשבו שהממשלה שלו תהיה יותר טובה עבורם ואולי גם עבור כל מדינת ישראל. אין להם בארגז הכלים דרישת סף מרוה"מ בסעיף נקיון כפיים. נ' גם לא יהיה רוה"מ המושחת הראשון בישראל (שרון, אולמרט ולעניין זה גם משה דיין). אני לא אומר שנ' זה לא מקרה מיוחד וראשון מסוגו. במקרה של נ' די במעשים שלא הוכחשו כדי לאפיין את השחיתות של משפחתו והמעשים שהוא לא הואשם בנם חמורים עוד יותר מהדברים בהם הואשם (השמצות ללא כל הוכחה כנגד אנשי המשטרה, הפרקליטות וביה"מ, השמצות וגידופים של בני משפחתו כנגד כל מי שלא מעלה מנחות לחצר בבלפור וקבלת החלטות בטחוניות ללא הסבר וללא ידיעת גורמי שלטון אחרים). לענ"ד הגיע הזמן גם לבעוט במסע התעמולה ובלבול המוח של חסידיו השוטים של נ' נגד הרל"ב. מה פסול ברק לא ביבי? על מה הולכים לבחירות? שוק דעות? בחינת רעיונות? זו בדיחה. אחד הולך לבחירות כי הוא רוצה רק ביבי והשני מעדיף כל אחד ורק לא ביבי. כל אחד יכול לבחור את דרכו איך לבחור את המועמד שלו. אם בכל דרך שהיא מישהו הגיע למסקנה שהוא ראה את נ' מספיק ולא רוצה לראות אותו יותר. איפה הבעיה כאן? הנה 56 מנדטים בחרו לא לראות את נ' יותר ובכל זאת הוא נבחר. מה נותן לשקרנים בני שקרנים האלו זכות להתלונן על חרמות ונידוי. מישהו חייב לכם משהו? |
|
||||
|
||||
אגב וללא קשר, אמרתי מספר פעמים שבעיני היו סיבות הרבה יותר חזקות מסיפור השחיתויות שלו שבעטיין לא הייתי רוצה לראותו ראש ממשלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |