|
||||
|
||||
כן, ראינו בהר מירון כמה הם דאגו למי שעלולים למות. בדיעבד כבר לא צריך כדור בדולח. אפילו אחרי שהתריסרים שם כבר מתו, הם מתנערים מאחריות למותם. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שאם הם היו יודעים שהסיכוי לאסון בסדר גודל כזה גדול מ-5% הם היו מקבלים את אותן החלטות שהם קיבלו?! |
|
||||
|
||||
אני חושב שההתעלמות מהנחיות הקורונה (פתיחת בתי מדרש, ההתכנסות בראש השנה שהביאה ל 1500 נדבקים בארוע אחד, הנהירה לאומן) יכולה לתת לך אינדיקציה. "הכל בידי שמים". |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, "הכל בידי שמיים" אומר: "אין לנו כדור בדולח" (ולא ההפך). אם מישהו מאמין שנהירה לאומן "תציל נפשות", ואני מניח שזה מה שהם מאמינים, ומצד שני מאמין שהסיכון לנפש בנהירה לאומן נמוכה יותר, מה הפלא שהוא מחליט לעודד נהירה לאומן? |
|
||||
|
||||
אני אחדד לך קצת- יש כלל אצבע ביהדות: "שלוחי מצווה אינם ניזוקים" שמשמעותו- תעשה מה שהרבי אומר והכל יהיה בסדר. תעשה מה שהרבי אומר ותתעלם מהכל! מסכנות פיזיות, פיננסיות ואחרות. יש פרק תהלים שאני אוהב, פרק צ"א, שמסביר הכל: יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן. אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ--וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף--וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ. עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ--עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ. אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי. |
|
||||
|
||||
אהבתי את ''מסביר את הכל''. בכל מקרה, הוא שאמרתי - אם היה להם כדור בדולח הם היו נוהגים כמו שאני ואתה היינו נוהגים עם כדור בדולח זהה. אין לנו ולהם כדור בדולח. הם מאמינים ש''שלוחי מצווה אינם ניזוקים'', ולכן שהסיכון לאסון באומן או במירון הוא נמוך. |
|
||||
|
||||
אנשים שאלה השיקולים שלהם, לא הייתי נותן להם לעלות על הכביש. |
|
||||
|
||||
לא. (אבל אתה הרי יודע שזה לא באמת כל השיקולים שלהם, ז''א רוב האנשים שמאמינים ושמחזיקים בתפילת הדרך בתא הכפפות מסתכלים במראות ונוסעים במהירות שהם מאמינים שלא מסכנת אותם ואת הסביבה) |
|
||||
|
||||
ולכן טיעון ה''שלוחי מצווה אינם ניזוקים'' שהעלית נשמע לי כמו איש קש. זה לא מה שמנחה אותם, בטח לא באופן גורף. |
|
||||
|
||||
אריק העלה את זה. אני טענתי טענה הרבה יותר חלשה. אני לא לגמרי בטוח מה מנחה אותם, אבל אני משוכנע שיש מאחורי זה "כוונות טובות"1. הבהרה, אני לא יכול לבטל את האפשרות שרוב הפוליטיקאים, מכל המחנות, נרקיסיסטים ו/או סוציופתים שמונעים רק או בעיקר מאינטרסים אישיים, אבל הבוחרים שלהם מונעים מ"כוונות טובות", והם בוחרים פוליטיקאים שמ"כוונות טובות" או מאינטרסים אישיים פועלים כמו שהבוחרים שלהם רוצים שיפעלו, ולכן השורה התחתונה היא לרוב "כוונות טובות". 1 במובן של ה"טוב" כמו שהם רואים אותו, שהוא כנראה מאד שונה מה"טוב" שאני רואה. |
|
||||
|
||||
כל אורות האזהרה היו דלוקים שם, כבר שנים. ובהחלט, הרווח הפוליטי היה חשוב להם יותר, אין לי שום ספק. (לתמיכה - ראה מה שאריק אמר גם) |
|
||||
|
||||
אני אשאל את זה אחרת - רותם מ סלע פרסם בהארץ מאמר בו הוא, בין השאר, מסביר מה חושבים מצביעי גוש השינוי: "בניגוד לחשבונות האישיים של מנהיגי גוש השינוי, חלק גדול ממצביעיהם, ובעיקר אלה שאינם מזהים את עצמם כאנשי שמאל, לא כועסים על נתניהו ולא שונאים אותו. הם אוהבים את מדיניות החוץ שלו וחלוקים עליו בסוגיות של מדיניות הפנים. מצד אחד, הם שמחים על קבורת החמור שהוא אירגן לתהליך אוסלו, רוצים בבידודה של איראן ותומכים במדיניות חוץ ריאליסטית, המבוססת על האינטרסים של ישראל ולא על האנינות המוסרית של אירופה. מצד שני, הם רוצים שישראל פנימה תהיה יותר מערבית ופחות לבנטינית; יותר ליברלית ופחות דתית. הסיבה שהם קפצו על עגלת גוש השינוי לא נבעה מרצון להחליף אותו, כמו שהיא נבעה מרצון להחליף את הקואליציה. כדי שהפרויקט יצליח, אותם מצביעים קיבלו במשיכת כתפיים טקטיקה ורטוריקה פוליטיות אישיות ופוגעניות, בתקווה שהן יובילו לניצחון ויאפשרו את הקמתה של קואליציה ליברלית במקום קואליציה שמרכז הכוח שלה הוא מפלגות חרדיות ודתיות." כמצביע גוש השינוי, כמה אתה חושב שהוא מתאר אותך? מהכרותך, כמה באמת הוא מתאר את הלך המחשבה של "חלק גדול ממצביעי גוש השינוי"? |
|
||||
|
||||
א. כמו שמעידות תגובותיי כאן מזה יותר מעשור, אני מצהיר כבר זמן רב שהסיכון הגדול ביותר למדינה לטווח ארוך הוא הכח הפוליטי של המפלגות החרדיות, שמשמר את הבורות והבטלה שיחד עם הקצבאות שמעודדות ילודה ירסקו את כלכלת ישראל והמבנה החברתי שלה. ב. ועם זאת, לפני כמה שנים הצלחתי להשתכנע כאן (וגם זאת בכתובים) שנתניהו האיש עצמו הפך לסכנה קיומית למדינת ישראל והמשטר הדמוקרטי, ובטווח הקצר סכנתו האישית גדולה אפילו יותר. התנהגותו מאז, כולל באופוזיציה, רק מחזקת את ההערכה הזו. כמו שאתה רואה, מבחינת ההצבעה שיקולי הטווח הארוך והקצר משתלבים היטב יחדיו. |
|
||||
|
||||
זאת תשובה לשאלה שונה מזו ששאלתי. שאלתי כמה אתה חושב שהוא מתאר אותך וכמה באמת הוא מתאר את הלך המחשבה של "חלק גדול ממצביעי גוש השינוי"? |
|
||||
|
||||
תיארתי במפורט את הלך המחשבה שלי. אני משאיר לשיפוטך כמה זה קרוב לתיאור שנתת (ניחוש ראשוני - כן ולא). אני חושב שחלק ניכר ממצביעי ממשלת השינוי, בטח לאחר השנים האחרונות, מזהה בנתניהו איום קיומי מהחמורים שחווינו1. מעבר לזה, חלק מהם - קטן יותר להערכתי וצערי - מבין שכבר אין בעצם שמאל ימין והמאבק הוא אכן חילוניים-ליברליים מול חרדים-משיחיים2. 1 ז"א לא קרוב לתיאור שנתת. 2 ז"א כן קרוב. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, "כן ולא" זה "לא" - ז"א, המשפט: "דשא הוא צמח אדום" הוא נכון בחלקו (דשא הוא באמת צמח) ולא נכון בחלקו (דשא הוא לא אדום), אבל כמשפט שלם הוא לא נכון. לא? |
|
||||
|
||||
אכן, ההערכה הכמותית שלי לא עולה בקנה אחד עם התיאור שנתת. יש מצב שלפני 5 שנים היא היתה קרובה יותר למציאות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה חלק מתופעה, של אנשים חכמים שמשוכנעים שהם מבינים במדוייק מה ''הצד השני'' חושב, ופשוט לא מסוגלים לשקול שהם טועים, ושדוברי ''הצד השני'' כנים בדעתם. אני חושב שבדיון הזה אתה לוקה באותו עיוורון. |
|
||||
|
||||
לא מצליח להבין מה הקשר בין התגובה הזו לשאלה הקודמת שלך. |
|
||||
|
||||
הבאתי דוגמא של אדם שמנסה להתאר את צורת המחשבה של ציבור מסויים שהוא לא חלק ממנו ושאתה כן בתקווה שמבט במראה יגרום לך לנסות להבין מה הבעיה בגישה הזאת. לא עבד? מצטער. אולי בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
דוקא נראה לי שהוא היה קצת בכיוון, אבל מבחינת העוצמה הוא פספס את הרכבת בכמה שנים. ז"א שסה"כ הוא דייק ב-70% ולא במאה, וזה כבר לא רע. |
|
||||
|
||||
כמו שאתה רואה אנו לגמרי מסכימים בויכוח הזה.ברצוני רק לידע אותך לגבי מידע עובדתי הנוגע לקצבאות הילדים שאי ידיעתו עשוייה להכשיל אותך. גם אני נפלתי בפח קצבאות הילדים. בסדרת הכתבות עושים לביתנו של סמי פרץ בכאן 11 הראו איך אנשים התפרנסו יפה מהולדת 10 ילדים ויותר. ניסיתי לאשש את המידע הזה באמצעות עיון בויקיפדיה ובמספר מקורות כמו ביטוח לאומי.לא התעמקתי יותר מדי ואשמח לכל תיקון ממי שבקיא. מתברר שקצבאות הילדים בישראל נמוכות למדי. ברוב מדינות ה-OECD הקצבאות גדולות יותר. נכון להיום מדובר ב-150-200₪ לילד. 2000₪ למשפחה עם 10 ילדים זה לא סכום שאפשר לחיות ממנו. יש עוד כל מיני סכומים שמגיעים בעיקר למגזר החרדי בדרכים גלויות וסמויות, אבל בסה"כ השפעת הקצבאות על הילודה די שולית. רוב הזמן זה בערך המצב. לכך יש חריג אחד חשוב וזה חוק הלפרט המטורף. שם ביטלו את הקצבאות לילדים 1-4 והקצבאות עלו וטפסו ככל שהיו יותר ילדים עד לשיא של 855₪ לילד. החוק הזה הועבר בניגוד לרצון הממשלה (של ברק) בקולות החרדים, הערבים והאופוזיציה המופקרת של הליכוד. החוק הזה בוטל ב-2003 ע"י אביו של יאיר לפיד (זוהי הסיבה לשנאת העולם שיש לחרדים כלפי יאיר לפיד). קצבאות הילדים הנכחיות נקבעו בלחץ החרדים, אבל הן כאמור שפויות לחלוטין. מוסר השכל, בכהונת הממשלה הנכחית כדאי לעקוב בין היתר אחרי מה שקורה עם קצבות הילדים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |