בתשובה לשוקי שמאל, 02/11/22 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תזכורת למי שהספיק לשכוח - הלחץ של לבעוט בתחת המושחת של אולמרט מהמערכת הפוליטית, הגיע גם מהמחנה אליו השתייך אולמרט בזמן שהיה ראש ממשלה (עוד בשלב של החקירות, עוד לפני שאפילו הוגש כתב אישום). הניסיון הזה לסימטריה בין התנהגות המחנה הביביסטי לבין התנהגות כל השאר היא סימטריה מאולצת, שקרית ולא נאמנה למציאות. הרי אחד הביקורות על מחנה השמאל (שנאמרת הן מימין והן משמאל) היא שהמחנה הזה לא נאמן למנהיגיו ובכל הזדמנות פועל להזזת המנהיג הנוכחי והחלפתו באחר (הנה כבר נשמעים הקולות ממפלגת מרצ והעבודה העלובות שלפיד אשם בתוצאות הבחירות - בלי שהן חושבות אפילו לרגע שהאחריות לתוצאות העלובות של שתי המפלגות הללו היא עליהן). איך יכול להיות שגם הביקורת הזאת נכונה וגם מה שדב אומר נכון? במבחן התוצאה, כשמנהיג שמאל מסתבך בפלילים, בועטים לו בתחת או מזיזים אותו הצידה בדרגה זו או אחרת של נימוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המפלגה המעניינת כרגע היא המחנה הממלכתי. בני נץ: השביל מתחיל מכאן מזכיר את הבדיחה על האב שסקר באין אומר את כל רשימת ציוני הבלתי מספיק של בנו אבל כאשר ראה את הציון טוב בשירה אמר: כל כך הרבה ב"מ ועוד יש לך חשק לצטט שירים? אין ספק שגנץ לא יוותר בקלות על משרד שר הביטחון. אין מה לעשות, האיש קצת חמור גרם. מעניין מה תהיה עמדתו של אייזנקוט. הוא מאד פרגמטי ולא נראה לי שהוא מעוניין לשבת בספסלים האחוריים של הכנסת. מצד שני, אני תופס אותו כאדם קצת יותר פיקח והוא בטח מבין שמדובר לא רק בקץ העתיד הפוליטי שלו אלא גם של המפלגה כולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |