|
||||
|
||||
לדעתי יש פה עוד נקודה שכמעט לא הוזכרה כאן לגבי הדילמה המוסרית. ה'חומר הגנטי' ששייך להורים הגנטיים הוא רק פוטנציאל לתינוק. ומטבע הדברים, בייחוד עבור זוגות שמגיעים לאסותא לשם כך, הסיכוי של הפוטנציאל הזה להתממש הוא קטן מאד. 10 אחוז הוא כנראה הערכה אופטימית. האם שגידלה את העובר בבטנה, עברה בהצלחה הריון שלם (ונראה שמורכב יותר מהרגיל במקרה הזה) וילדה תינוק בריא, תרמה לאפשרות היוולדו של אותו תינוק בריא תרומה מכרעת. נראה לי שזה נותן עוד הטייה של האיזון המוסרי לכיוון הזוג שהוליד את התינוק האמור. |
|
||||
|
||||
אני מעלה פה את פרשת קרולין ברונה [ויקיפדיה]. האם לדעתך התרומה של ההורים הישראליים בגידול התינוקת בשנתיים הראשונות לחייה (ואתה מן הסתם מכיר את המאמץ הכרוך בזה) צריך להילקח בחשבון לטובתם? |
|
||||
|
||||
א. במקרה ההוא מדובר בחטיפה פלילית. ב. אני לא דיברתי על המאמץ, אלא על הסיכוי לעצם הקיום/החיים של העובר/התינוק הנולד. לצורך הענין, יש סיכוי רב שלולא ההריון הספציפי של האישה המדוברת, אותו עובר לא היה מגיע כלל לאוויר העולם. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להרחיב טיפה את סעיף א' של הפונז. אילו היינו מתעלמים מההיבט הפלילי של החטיפה, הייתי חושב שהתרומה של ההורים הישראליים צריכה בהחלט להילקח בחשבון לטובתם (מבחינת טובת הילדה), אולי אפילו להכריע את הכף (אבל זה תלוי בדקויות בפסיכולוגיה התפתחותית שלא רק אני לא יודע אותן, אני די בספק אם האנושות ככלל יודעת אותן; אבל אילו החטיפה היתה קורית, נניח, מייד לאחר הלידה ומתגלה אחרי שנתיים, זה יותר ברור). ההיבט הפלילי מכריע כאן, לדעתי, כי הוא חייב לשקול את טובת החברה (לא לתת פרס לפשע נורא) ולא רק את טובת הילדה הספציפית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |