|
||||
|
||||
אתמול החלה חקירתו הנגדית של העד השני בתיק 1000 - הנהג יונתן חסון. כמו בחקירת הדס קליין, אין שום גיבוי של מסמכים, והכול נסמך על זכרונו של העד. להלן קטע מהחקירה (אני מספר עליו מהזיכרון): הסניגור אומר לעד שבחקירה הראשית הוא העיד שבתקופת זמן מסוימת הוא היה 20 פעם בדירת ראש הממשלה ברחוב בלפור, אבל בחקירתו במשטרה הוא העיד שהיה שם כפעמיים. תשובת העד היא ש"אולי נשמט אפס". אבל בתמליל החקירה במשטרה שהיא גם מוקלטת המילה היא "פעמיים" ולא 2, ולא ברור איך האפס שנשמט הביא ל"פעמיים". ואז הסניגור מבקש להראות לו דוח של השב"כ שאותו הזמינה התביעה על כניסות של אנשים שונים לבית בתקופה האמורה. בשורה בדוח שבה מצוין שמו מדווח על שלושה ביקורים. התובע גולדין מתנגד להצגת המסמך בטענה שמדוח השב"כ אי אפשר ללמוד על מספר הביקורים כי יש גם היומן של ראש הממשלה ועוד דברים. השופט ברעם שואל את גולדין אם יש בידיו אותו יומן או דוח אחר שממנו אפשר ללמוד על מספר הביקורים הנכון, וגולדין אומר שהם "צריכים להתארגן" כדי להציג מסמך כזה, ובכך נדמה לי מסתיים הדיון של יום אתמול. אבי וויס מעיר על דבריו של גולדין שהתביעה כבר בדקה גם את היומן של נתניהו והנתונים בו תואמים לדוח השב"כ. נראה מה יהיה היום. |
|
||||
|
||||
התובע התנגד מכיוון שלדבריו אין ספק שאותו דו״ח הוא חלקי מכיוון שנעדרו ממנו אנשים שונים שאנחנו יודעים שביקרו במעון ראש הממשלה (הוא ציין את ארי הרו ואת הדס קליין). אבל אתה משום מה מתייחס אליו כעובדה. אז הנה: רק באותו דו״ח חלקי מופיעים שלושה ביקורים של חסון. |
|
||||
|
||||
איני יודע למה מצאת לנכון לגלות לי שבדו"ח מופיעים שלושה ביקורים של חסון. כתבתי את זה בפירוש בתגובה עליה אתה עונה. אין על כך וויכוח. אשר ל"אנשים שונים שאנחנו יודעים שביקרו במעון ראש הממשלה", מניין אנחנו "יודעים"? גילדין אכן אומר זאת אבל הוא לא מביא שום הוכחה "חפצית" לדבריו, ועד שלא יציג הוכחות, מבחינתי הוא, כדרכם, משקר. אבי וויס טוען שהבדיקות ביומן נתניהו נעשו על ידי הפרקליטות והממצאים תואמים את אלה שבדוח השבכ, ולו אני מאמין. עד כה כל מה שאמר התברר כאמת. חוץ מזה עברנו עוד כברת דרך מאז. היום דוח השב"כ כבר פחות מעניין. המפתח לאמת נמצא במילה "איכונים". התביעה צריכה להוכיח את האשמה מעבר לכל ספק סביר. האיכונים בתיק 4000 וה"אין איכונים" בתיק 1000 מוכיחים לא רק שהאשמה לא הוכחה, אלא הוכח ש"לא היה כלום". |
|
||||
|
||||
איכונים נעשים רק בצו בית משפט. התביעה וההגנה רשאיות לבקש מבית המשפט צו כזה. אכן מוזר ששתיהן מעדיפות להתכתש ולא להשתמש בכלי החשוב הזה. כנראה יש בעיה פרוצדורלית (שלב מאוחר מדי? לא מאכנים עדים?) להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
ההנחה שבעשור השני של המילניום אנשים לא מודעים לכך שאפשר לאכן את הטלפונים הפרטיים שלהם ולא נוקטים באמצעים כדי לנטרל את זה כשהם עושים מעשים שהשתיקה יפה להם, היא על הספקטרום בין תמימות להיתממות. |
|
||||
|
||||
זה שהתביעה יכולה לקבל צו כזה אנחנו יודעים. היא עשתה זאת בתיק 4000. אך מניין לך שגם ההגנה יכולה לקבל צו כזה? נראה לי שאין לה אפשרות כזאת בגלל "כבוד האדם וחירותו" וכדומה. לו הייתה לה אפשרות כזאת הייתי מצטרף לתמיהתך, ואפילו מוחק את טענתי בעניין האיכון ועדותו של יונתן חסון. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לגגל קצת את העניין הזה ונראה לי שמה ששיערתי נכון. בחוק נקבע אילו "רשויות חוקרות" מוסמכות לקבל רשות לעשות איכונים. בהליכים אזרחיים ייתכן ואחד הצדדים יוכל לקבל גם כן רשות כזאת. |
|
||||
|
||||
מרוב שמחת הבחירות שכחתי שהמשפט ממשיך להתנהל ונכנסתי לאתר של כינרת בראשי רק עכשיו. שאלתי אותם אם ההגנה יכולה לבקש מבית משפט רשות לערוך איכונים לטלפון של יונתן חסון. ענתה לי פרופ' טליה שפירא, ואני מודה שתשובתה לא כל כך נראתה לי. היא ענתה שלהגנה אין כלים לעשות זאת וחוץ מזה תפקידה של התביעה הוא להוכיח את האשמה. אשר לכלים, אני מניח שישנם מומחים שאפשר לשכור את שירותיהם. אשר לכך שהתביעה צריכה להוכיח, זה נכון ואף אני חשבתי על כך בהקשר הזה. אבל גם אם אין זה תפקידה של ההגנה להוכיח שאין אשמה אם היא יכולה להוכיח שאין אשמה זה מאד יכול לעזור, כי כבר ראינו שמוכח ''מעבר לכל ספק סביר'' שמישהו אשם, ולאחר זמן מתברר שאין אשמה כלל. זה קרה הרבה גם בארץ וגם מחוצה לה. מאידך גיסא שוב ניסיתי לחפש חומר בעזרת גוגל, ואני מגיע רק לחוקים שמתירים לחוקרי משטרה לעשות דבר כזה. |
|
||||
|
||||
מבלי שבדקתי, לדעתי בגלל הפגיעה הקשה בזכויות הפרט כנראה שהאיכון מותר רק לחשודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |