 |
|
 |
||
|
||||
 |
כותב יפה. אני יליד שנות השישים. לא זכרתי את הר ציון, אבל את כל שאר מופע האימים הוא הזכיר לי, וממש הצליח להעביר את האווירה. דווקא הזכרון החזק ביותר שלי מהמוזיאון (לפני התזכורת הזאת) היה המיצג של שפיגלר מבקיע את השער היחיד של ישראל במונדיאל. אני זוכר את הטקסט והאינטונציה של הקריין (מן הסתם נחמיה בן אברהם) ''שפיגל שחקן טכני מאוד, מוסר לשפיגלר...''. חלפו האביבים, חצי מאה עברה, וזה עדיין השער היחיד של ישראל במונדיאל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו התלהבנו מעצם ההליכה לקולמבו לשלום. יותר התחברתי למיצגים של בית התפוצות מהמיצג של השעווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי כאן פעם שמכל הישגי המפעל הציוני, תחום הכדורגל הוא כנראה הכושל ביותר ובפער גדול. לא נורא, עדיף מלהיכשל בתחומים אחרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |